שריפות יער - ניטור ומעקב

למרות שישנן גישות ודעות שונות לגבי הממשק היעיל ביותר לצמצום נזקי שריפות באזורים טבעיים המנוהלים ע”י האדם, לשיטות ממשק שונות יש מטרה משותפת אחת – הורדת פוטנציאל הדליקות ע”י הפחתת כיסוי הצומח העשבוני והמעוצה והפחתת חומר הדלק המצטבר בשטח. זאת ניתן להשיג באמצעות רעייה (עיזים ובקר), כריתה וגיזום (מכאניים וידניים), ניהול אזורי חיץ ושריפות מבוקרות.
בפארק הטבע רמת הנדיב ובישראל בכלל, מקובל ומיושם השימוש בכריתה, גיזום ורעייה ובאזורי חיץ. במהלך השנים נצברו ידע וניסיון מעשי, ונערכו עשרות מחקרים אשר בחנו את יעילותן של פעולות ממשק שונות למניעת שריפות והשפעתן על המערכת האקולוגית ופורסמה ספרות ענפה.
לגבי שריפה מבוקרת, לעומת זאת, הניסיון והידע בארץ מעטים, למרות היותה של שיטה זו חלופה ממשקית מקובלת המיושמת באזורים רבים בעולם (אגן הים התיכון, דר’ אפריקה).
למעקב המתבצע לפני ואחרי שריפה חשיבות עצומה בלימוד תגובת המערכת האקולוגית ברמות השונות ולצורך קבלת החלטות לגבי האפשרויות הממשקיות השונות, על היתרונות והחסרונות הגלומים בהן.