למה הצבי לא חוצה את הכביש? על קיטוע בתי גידול, קישוריות ומסדרונות אקולוגיים

מגוון גנטי נמוך פוגעת בכושר הרבייה של אותה אוכלוסייה כתוצאה מירידה בקצב הילודה, תמותה גבוהה של ילודים, מחלות גנטיות ובעיות נוספות.

מסדרון אקולוגי נועד לנסות ולפצות, במקצת, על הפגיעה בקישוריות על ידי הקצאת שטח טבעי מתאים אשר יהווה מעבר בין מרחב טבעי אחד לשני, ויגדיל את הסיכויים למעבר של פרטים בין קבוצות ותחלופה גנטית. חשוב לזכור שהמסדרון האקולוגי אינו פותר לחלוטין את כל בעיות הקיטוע אבל, עשוי בהחלט לעשות את ההבדל בין אוכלוסייה שנדונה להכחדה מקומית לבין אוכלוסייה בת קיימא.

ברמת הנדיב התבצע מחקר שהתחקה אחר תנועתם של חיות בר בשטח הפארק והחוצה ממנו, במטרה לנסות ולחזות את חיוניות אוכלוסיות חיות הבר המתקיימות בשטח פארק הטבע לטווח הארוך, ולזהות מיקומים אופטימליים למעברי בעלי-החיים בין רמת הנדיב לסביבתה, אשר יתמכו בחיוניות אוכלוסיות אלו.
המחקר נעזר במודל אשר התמקד בתשעה מינים נבחרים, האופייניים לרמת הנדיב וכאלה העלולים להיפגע עקב קיטוע של המרחבים הטבעיים, ביניהם הצבי, אייל הכרמל, חזיר הבר, התן הזהוב, הגירית המצויה, השועל, הדורבן ההודי, יערון צהוב

הגידול של הצבי הישראלי ושל אייל הכרמל, אשר תאפשר, ככל הנראה, לשמור גם על אוכלוסיות נספות של חיות בר שרמת הנדיב משמשת להם בית. על מנת שהמסדרונות האקולוגיים יאפשרו תנועה של צבאים ושל חיות אחרות, יש לאתר את שטחי המעבר הפעילים, בהם חיות בר עושות שימוש כבר היום. על מנת ששטחים אלו ישמשו עורקי חיים לאוכלוסיות חיות הבר בפארק הטבע, על המסדרונות המתוכננים להידמות לבית הגידול הטבעי ולהיות רחבים מספיק על מנת לאפשר מעבר בטוח וגם כזה שיהיה קל למצוא.

מתוך הניתוח המרחבי של המודל, מסתמן שהמיקום המתאים ביותר לתכנון מסדרון כזה הוא צפון -מזרחית לרמת הנדיב, בין אזור התעשייה “כרמל” (שטח מועצת בנימינה) לשטח בו מתוכננת שכונת “פארק היין” (שטח מועצה מקומית זיכרון יעקוב), אשר יחבר את רמת הנדיב עם אזור גבעות אלונה והר חורשן. בהתחשב באורכו של המסדרון המתוכנן (כ-800 מ’), רוחבו חייב לעמוד על לא פחות מ- 150 – 200 מטרים. בנוסף מחייב המסדרון הסדרה של מעבר תפקודי שיאפשר חצייה בטוחה של כביש 652 המחבר בין זיכרון לבנימינה.