רמת הנדיב והבז האדום (Falco naumanni)
קליטה, שיקום ושחרור של גוזלים ופרחונים ברמת הנדיב
קליטה, שיקום ושחרור של גוזלים ופרחונים ברמת הנדיב
רקע
הבז האדום (Falco naumanni) הוא דורס קטן נודד, המגיע לישראל בראשית פברואר, דוגר באביב ועוזב בתחילת הקיץ. רבות לא ידוע על מסלולי הנדידה של המין, ועוד פחות מכך – על אלה של הפרטים המקננים בארץ.
ברמה העולמית מצבו של המין שודרג לאחרונה על ידי ה-IUCN ממצב “רגיש” (Vulnerable) למצב “ללא חשש” (Least concern) בעקבות מגמה חיובית באוכלוסייתו ברחבי העולם. ברמה האזורית והארצית, בעקבות עלייה בגודל האוכלוסייה (מירוז וחוב’, 2017), שונה מעמדו לאחרונה רשמית ממין במצב רגיש (“Vulnerable”) למין בסיכון נמוך (NT).
בישראל יש תנודתיות בין-שנתית בגודל האוכלוסייה ולא לגמרי ברורה המגמה
הכללית, אך בעבר העריכו שמספר הזוגות המקננים יורד בקביעות לאורך השנים (פרלמן, 2013), ובמקומות שונים (ירושלים לדוגמה) אף הפסיקו הבזים לקנן לחלוטין. לעומת זאת, באזור רמת מנשה נרשמת בשנים האחרונות מגמה כללית חיובית בתצפיות במספר הקינונים. כאמור, ברמה הארצית נראה שהאוכלוסייה גדלה והתייצבה, אך היא קטנה בהרבה מהאוכלוסייה שקיננה בארץ עד אמצע המאה ה-20.
רמת הנדיב משתתפת במאמצים לאישוש האוכלוסייה כבר שנים רבות, וקיים תיעוד על קבלה ועל טיבוע של בזים אדומים ברמת הנדיב מאז 2006. במסגרת פעילות זו מגיעים לטיפול ברמת הנדיב עשרות פרטים של בז אדום מדי שנה – מרביתם פִּרחונים וגוזלים שנפלו מהקן ומיעוטם בוגרים שנפצעו.
חלק מבעיית שימור הבזים קשורה להיותם עופות נודדים. הם עפים למקומות אחרים, שם אין לנו אפשרות לשלוט במה שקורה. הבעיה קשה שבעתיים אצל הבזים האדומים, כיוון שאיננו יודעים לאן הם עפים. כחלק מהניסיון להבין את התנועה של הבזים מִשדַרנו את הבזה האדומה. לצערנו לא קיבלנו נתונים רבים אבל המעט שהגיע אלינו היה מפתיע.
למדנו שהבזה האדומה עפה לטורקיה במקום דרומה לאפריקה, כפי שנהוג לחשוב. אין זה אומר שהיא חורפת בצפון, כיוון שאנחנו יודעים על לא מעט מקרים של דורסים שקודם עולים צפונה ואז יורדים דרומה. לצערנו איבדנו את עקבותיה של הבזה האדומה.
לקריאת הכתבה “מי ראה את הבזה האדומה?” במגזין “זווית”
משום שאנחנו יודעים מעט על האוכלוסייה ועל השרידה של הגוזלים בטבע בכלל ושל הגוזלים שהגיעו אלינו ושוחררו, זיהוי בז ששרד הוא תופעה מרגשת במיוחד.
לאורך השנים הצטבר תיעוד של שני מקרים כאלה. במהלך סקר קינון של החברה להגנת הטבע ב-2018, נצפה בז אדום זכר המקנן בגבעת נילי, עם טבעת כחולה וקוד מס’ 228. באמצעות הקוד מצאנו ברישומים שמדובר בפרט שנאסף כפרחון בקיבוץ דליה בתחילת עונת 2015 ושוחרר ברמת הנדיב ביוני אותה שנה.
במהלך יוני 2017 פגשנו באחד הכלובים בזה אדומה שנכנסה לשם ונלכדה. לפי הטבעות ניתן לדעת שהיא טובעה כגוזל ב-2016 בתיבת קינון בעין השופט. הגוזל נפל והועבר לבית חולים, וכשגדל הועבר לכלוב האִקלום ברמת הנדיב. אחרי כשבועיים בכלוב, בסוף יוני 2016, היא שוחררה.
על פרוייקט הבזים האדומים בכתבה של “המהדורה הצעירה עם גדעון אוקו”:
יש לך שאלה? נשמח לעזור
המונח טביעת כף הרגל האקולוגית קורם עור וגידים בחלק המערבי של מרכז המבקרים. תא גינון גדול בצורה של כף רגל מונח במרכז המתחם, העקב פונה לצפון, הבוהן וארבע אצבעות, כיחידה אחת – לדרום.
אם תצעדו בשביל הפונה לחלקו הצפון מזרחי של הגן, הצופה לכיוון זכרון יעקב, יקדם את פניכם גן וורדים פורח שופע ניחוחות וצבעים.
גן זה מעוצב בסגנון צרפתי: זנים שונים של וורדים, שתולים בצורה סימטרית,
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.