קונפליקט בין האדם לחיות הבר – אתגר אקולוגי והשלכותיו במרחב רמת הנדיב

במרחב הסובב את רמת הנדיב (בנימינה-גבעת עדה, זיכרון יעקב, יישובי אלונה ויישובי חוף הכרמל) קיימת צפיפות גבוהה של תנים וחזירי בר, הפעילים בשלושת שימושי הקרקע העיקריים: טבע, חקלאות ומגורים. במהלך היום הם עשויים לנוח באחד האזורים, ובלילה לנוע ביניהם. בטבע, הם טורפים בעלי חיים כמו צבאים ופוגעים באוכלוסיות חיות בר אחרות. בחקלאות הם גורמים לנזקים ליבולים ולתשתיות, ובאזורים מיושבים יוצרים מטרדים כמו הפיכת פחים, פגיעה בגינון ואף מהווים סיכון לפציעות ולבריאות הציבור.

על אף שניסיונות לדילול אוכלוסיות תנים וחזירי בר עשויים להקטין את נוכחותם באזור לפרק זמן מוגבל (כאשר לא מבוצעים נכון), מחקרים מראים שללא הקטנת מקורות המזון האנתרופוגניים (שמקורם בפעילות אנושית), האוכלוסיות עשויות להתאושש במהירות ולעיתים אף להתרבות בצורה מוגברת לאחר הדילול. דוגמה לכך ניתן למצוא במדינות רבות באירופה, בהן ניצודים מדי שנה למעלה מ-50% מחזירי הבר, אך האוכלוסיות ממשיכות לגדול.

• מחקר על תנועת חזירי הבר (מאסטר של אריק רוזנפלד, 1995-1996)
• ניסיונות מישדור של שתי חזירות בר במטרה ללמוד על מרחקי התנועה, שעות הפעילות בעונות השונות ויחסי פארק והמרחב הסובב אותו (2008)
• סקירת ספרות על חזירי הבר בארץ ובעולם
•  מחקר על השפעת ציד על ההתנהגות, המבנה החברתי והפיזיולוגיה של חזירי הבר באזורים עירוניים, חקלאיים וטבעיים בישראל (דוקטורט של אחיעד דוידסון, 2016-2020)
• השפעות האדם על חברת הטורפים באזור והגורמים המשפיעים על התנודות בגודל אוכלוסיות אלה בזמן ובמרחב (דוקטורט של הילה שמון, 2013-2015)

היות שנראה כי טריפה, ובעיקר ע”י תנים היא הגורם העיקרי המאיים על אוכלוסיית הצבאים ברמת הנדיב וכי במרחב הסובב את הפארק ישנו מזון זמין בשפע עבורם, החל בשנת 2023 מיפוי שבועי שוטף של מוקדי פסולת חקלאית, מזון עודף לחתולים ואשפה באזור במטרה לרסן את אוכלוסיית התנים ולסייע להתאוששות הצבאים ואוכלוסיות נוספות. כחלק מהמאמצים המחקריים מושדרו שבעה תנים בקולרי GPS, כדי ללמוד על דפוסי הפעילות ושיחור המזון שלהם. כמהלך משלים בימים אלו (אוקטובר 2024) אנו פועלים מול הרשויות המקומיות באזור כדי למצוא פתרונות ישימים למפגעים התברואתיים והאקולוגיים במרחב.