במטרה ללמוד על התאמתם לאזור. בהמשך, ניסויי התצפית המשיכו במסגרת מכוני מחקר כמו מכון וויצמן ומכון וולקאני, וברמת הנדיב נזרעו רק זנים מסורתיים אותם ניתן לרכוש בכמויות מסחריות (נורסי וקאמוט). שדה החיטה מנוהל לפי עקרון “חקלאות משמרת סביבה”, החותר לשילוב מיטבי של המרכיב החקלאי במערכות הטבעיות שבסביבתו, כלומר, ללא תוספת השקייה מעבר למשקעים, ללא דישון כימי וללא שימוש בחומרי הדברה נגד מזיקים, מחלות או עשבייה מתחרה.
הערך המוסף של מעורבות רמת הנדיב במיזם, בניגוד לחוות מחקר או למגַדלים מסחריים, הוא האפשרות לבחון שיטות גידול מסורתיות תוך לימוד יחסי הגומלין ביניהן לבין הסביבה הטבעית. על התרומה לממד הנופי-היסטורי ולמחקר החקלאי-אקולוגי, נוסף קידום המודעות למזון בריא ומקומי.
מועד הזריעה הוא בין סוף נובמבר לתחילת ינואר, כתלות בתחילת הגשמים, והקציר מתבצע בסביבות חודש מאי. בשלב זה, קוצרים את היבול לשחט המשמשת מזון מוסף לעדר העיזים של רמת הנדיב וגם לעדר הבקר. יום אחד, נוכל למצוא את זני החיטה שגידלו ואכלו כאן לפני אלפיים שנה, בסופר ובלחם שאנחנו קונים במאפיה השכונתית.