1845

הברון רוטשילד

הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד (1845–1934) היה דמות משמעותית בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של היישוב העברי המתחדש בארץ. הוא היה בנם השלישי של יעקב-ג’יימס ובתיה-בטי רוטשילד, ראשי הענף הפריזאי של המשפחה.

לצד השכלה כללית אוניברסלית קיבל בנימין אדמונד חינוך יהודי מסורתי. הוא נודע כחובב אומנות, ובין היתר אצר אוסף ייחודי של ציורים ותחריטים שלימים הוריש אותו למוזיאון הלובר. בהיותו בן 23 (1868( הצטרף לעסקי המשפחה, ובגיל 32 נשא לאישה את בת דודו עדה-אדלאייד, שהייתה שותפה נאמנה לדרכו ולחזונו. כהוריו, היה פעיל בענייני הצדקה של הקהילה היהודית. תרומתו ליישוב העברי בארץ החלה בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, והפכה למפעל חיים שמילא את מרבית שנותיו הבאות של הברון.

 

 

 

 

569

בתקופה זו נקלעו המושבות הראשונות שהקימו חובבי ציון למשבר פיננסי, ונציגי המתיישבים ביקשו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. הברון מימן את כל הוצאותיהן של המושבות ראשון לציון, זכרון יעקב וראש פינה. את מזכרת בתיה (עֶקרון) הקים מהיסוד וסייע למושבות נוספות שלא היו תחת חסותו. נחישותם ואמונתם של המתיישבים החלוצים הרשימו אותו מאוד ושבו את ליבו. “לא מרוב עונייכם תמכתי בכם ולקחתי אתכם תחת חסותי, כי אם מרוב תשוקתכם לחיות ולעבוד בארץ הקודש ולחיות לפי רוח תורתנו”, הכריז הברון באוזניהם של איכרי זכרון יעקב בעת ביקורו במושבה בשנת 1893.
במהלך השנים רכש הברון אדמות רבות בארץ ישראל. הוא פרס חסות על המושבות ושלח מומחים חקלאיים שיסייעו לחלוצים. 44 יישובים הוקמו ונתמכו בידי הברון וממשיכיו, ממטולה בצפון ועד מזכרת בתיה בדרום; מושבות, מושבים, קיבוצים ואף ערים. חלק מהיישובים נושאים את שמותיהם של בני משפחת רוטשילד, בהם זכרון יעקב – על שם אביו, יעקב-ג’יימס, מזכרת בתיה – על שם אמו בתיה-בטי, גבעת עדה – על שם רעייתו, עדה-אדלאייד.

docu0032

נוסף על ההתיישבות החקלאית הטביע רוטשילד את חותמו על ראשית הפיתוח התעשייתי בארץ. בתמיכת הברון וממשיכיו הוקמו מפעלי התעשייה והתשתית הראשונים, בהם יקבים, מפעלי תעשייה חקלאית ואף תחנות הכוח הראשונות. שני היקבים הראשונים שהקים, בראשון לציון ובזכרון יעקב, היו באותה עת בין הגדולים בעולם. הוא השקיע רבות וגילה מעורבות אין-קץ בפיתוח התשתיות, התעשייה והיישוב בארץ מתוך שאיפה להוביל לעצמאותה של הקהילה היהודית ההולכת ונבנית.
הדאגה לבריאותם של החקלאים החלוצים אף היא לא נעדרה מליבו של הברון וממסירותו. באותם ימים, בשל ריבוי הבִּיצות ותנאי היגיינה ירודים, השתוללה בארץ מגפת המלריה. הברון ואנשיו נאבקו במקור המחלה ובתוצאותיה הקשות. הוא הקים מרפאות לטיפול בחולים הרבים ומימן את ייבוש הביצות, מלאכה שארכה שנים רבות.
תחומים נוספים שהיו חשובים לברון ואף עליהם פרס חסות היו החינוך, הדת והשפה העברית. הוא עודד את החלוצים לשמר את הזיקה ליהדות בדרכם שלהם. “אצל היהודים הרגש הדתי עיקָר”, אמר. “רק הרגש הדתי יכול לאחד את כל חלקי העם […] אתם הייתם הראשונים להראות לבאים אחריכם את הדרך לחקלאות. עליכם החובה להראות להם את הדרך אל הלב העברי”.

funeral5

הוא הקים בתי כנסת ובתי ספר ותמך בהנחלת העברית. “שירים צרפתיים שמעתי הרבה בצרפת”, אמר באחת ההזדמנויות, “פה אהיה מאושר לשמוע שירים עבריים”.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה התקרב בהדרגה לתנועה הציונית ותמך בה. בשנת 1924 הקים את פיק”א כגוף המנהל את הרכוש הקרקעי בארץ ישראל והציב את בנו ג’יימס כנשיאו.
כאות הוקרה על פועלו מונה הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד בשנת 1929 ליושב ראש כבוד של הסוכנות היהודית. הברון האריך ימים ונפטר בגיל 89 בשלהי 1934. מותו הפיל אבל כבד ביישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם היהודי.
רעייתו, הברונית עדה-אדלאייד דה רוטשילד, הייתה שותפה פעילה לדרכו ולפועלו ואף התלוותה אליו לחמשת ביקוריו בארץ. היא הובילה בעצמה מיזמים פילנתרופיים שונים בארץ ואף ייסדה את “המוסד לנוער יהודי” בפריז. הברונית נפטרה בשנת 1935, חודשים אחדים לאחר מות בעלה, ונטמנה לצידו. עשרים שנים אחרי מותם, ב-6 באפריל 1954, הועלו עצמותיהם ארצה בספינת חיל הים של צבא מדינת ישראל הצעירה ונטמנו בטקס ממלכתי ברמת הנדיב, השוכנת בין שתי מושבות שנקראו על שם הברון ועל שם אביו – בנימינה וזכרון יעקב.
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, כתב בהספדו לברון: “אני מסופק אם בכל תולדות העם היהודי בגולה, תקופה של אלפיים שנה, אפשר למצוא אדם שישווה לדמותו הנפלאה של בונה היישוב היהודי במולדת המתחדשת של ימינו, דמותו של הברון אדמונד דה רוטשילד”.

 

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

גינון מושך פרפרים

המונח טביעת כף הרגל האקולוגית קורם עור וגידים בחלק המערבי של מרכז המבקרים. תא גינון גדול בצורה של כף רגל מונח במרכז המתחם, העקב פונה לצפון, הבוהן וארבע אצבעות, כיחידה אחת – לדרום.

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

מערת הקבר

שעריה של רמת הנדיב נפתחו לראשונה באביב 1954, ביום בו הובאו הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאייד למנוחת עולמים במערת הקבר אשר בלב הגנים.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>