קבוצה של צלמים -נקראת מצלמים יחד לעתיד משותף וכוללת יהודים ערבים נפגשים ברמת הנדיב עין צורים ונהנים לצלם יחד באחווה ובמפגש העם הטבע הנפלא שכלל שלולית עם השתקפות של הצלמים וגם של הטבע
בתמונה חוויתי לרגע את התחושה של אשת לוט, של רמת הנדיב, זה היה יום שהעננים היו תלויים בשמיים, טיילנו עם חברים, לרגע סובבתי את הראש וזה מה שצילמתי
הבריכה האהובה של עין צור, אפשר לצלם אותה כל החיים, בכל פעם נראה משהו אחר, הפיתוי הוא להפוך את התמונה כי אז רואים משהו אחר, השמיים והמים, מתחלפים בתפקיד
כוחו של עץ מפעים אותי
שלמות הבריאה
בילינו שעות בגני הנדיב קבוצה של צלמים וזו התוצאה של שעות מלאות הנאה
רמת הנדיב עבורי זו ״החצר האחורית״ שאותה אני רואה מחלון הבית. אני משתייכת לקבוצת נשים (ccc) מהאזור, שרוכבות בשטח כבר מספר שנים ומגיעות לרמת הנדיב אחת לשבועיים. שבילי רמת הנדיב מוציאים אותנו לרגע מהשיגרה, מהחדשות. הם מחברים אותנו לטבע, בדרך הטהורה ביותר ואף פעם לא מאכזבים. הם גורמים לנו לחייך ולגלות מחדש את שמחת הדברים הפשוטים שבחיים.
שמורת טבע מקסימה, בחורף פורחת בשלל פרחי בר, תענוג לטייל בפארק, שבשטחו מבנים עתיקים. אמצע שנות השמונים חברה החברה להגנת הטבע ליד הנדיב במטרה להפוך את השטח לפארק שישמש את הציבור למטרות שונות.יש שם תערוכות מידי, פעם. אני מטיילת שם קבוע לפחות פעמיים בשנה ותמיד פוגשת אנשים שנהנים מהמסלול הלא קשה במיוחד.בגן הנדיב עצמו לוקחת את הנכדות לקצת היסטוריה. ולאחוזת הקבר של הברון רוטשילד.תודה על מקום נפלא.
קטע מתוך היער המעלה את מהותו החומרית של הקרקע, יורד על ציר מאונך שכמעט מעלים את השמיים, מלבד פיסה קטנה למעלה משמאל, ובוחן התייחסות מרחבית לסביבה הקרובה מנקודת הדריכה. הבחנה מפורטת של הגבעה המתרוממת, סלע עם חריטות, בליטות וכמורים, גרגרי אדמה ואפר, עלים יבשים אשר מסתגלים לסביבה בצבעוניות חומה אחידה. שטח טבעי ואקראי וגם שטח עם התערבות תרבותית. טרסות בהר, שכבות ארכיאולוגית, מדרגות שהוקמו במתכוון. סימן כחול-אדום-לבן בולט למעלה מימין מהווה אבן דרך.
רגע של התבוננות… מיזוג בין החי לסביבתו הטבעית.
הדרך אל האופק. גרם המדרגות העולה, בצל העצים המרשימים הניצבים לצידו וכ”מגנים עליו”, משרים רוגע, שלווה, תקווה וציפייה.
השתקפות. עין צור. רמת הנדיב זהו “מסלול הבית” שלי, בייחוד באביב כשהכל פורח.
שני נערים בריצת בוקר קלה, או תחרות ריצה, בשביל מתעקל. ברקע עדיין ערפילים קלים שמסתירים חלקית את העצים. בסוף המסלול ניתן להבחין, מבעד לערפל בעוד צעירים שנראים כאילו סיימו כבר את המסלול. לתשומת ליבם של הצופים בצילום, יש קסם מיוחד בעובדה שכפות הרגליים של השניים נוגעות באדמה החומה בדיוק באותו סדר וקצב.
גן הנדיב. בוקר מוקדם של יולי. עדיין קריר. העדשה בחיפוש אחר פרפרים ולוכדת רגע קטן של חסד. אישה חובקת עץ. או שמא עץ מחבק אישה. חיוך של אושר. אדם וטבע ושקט סביב. הנחתי את הניקון ורצתי לחבק…
טיילתי לי בחורשה בשולי גן רמת הנדיב, חורשה טיבעית וכמעט לא מעובדת. היה חם, סוף אוגוסט. חשבתי שאני לבד ופתאום ראיתי נקודה אדומה מרחוק. התקרבתי, הצצתי והעזתי לצלם את שראו עיני בלב הצימחיה הקוצנית. האם בעלת הכובע האדום התחבאה כי בני מעיה התהפכו עליה והיא מחפשת מקום מיסתור להתרוקן? או שהיא סתם כורעת כדי למיין את העלים והזרעים שמצאה, לסלט ארוחת הערב ?
צעדתי בשבילי רמת הנדיב ומולי על הפרח של הקיפודן הכחול עמדה הצרעכבישית… צרעה המתמחה בצייד עכבישים, היא עוקצת אותם והארס שלה גורם לשיתוק הקורבן…שישמש מזון לזחלי הצרעה שיבקעו מהביצים שתטיל בגופו של העכביש…בעל מזל הביש… ואילו היא, עומדת ומברישה בעדנה את מחושייה…הניגוד בין המראה הצבעוני והרגוע לבין כוחה של הצרעה הפעים את ליבי…כוחו של הטבע…
הילד הקטן צפה במים, ובצמחים זמן רב, מבלי לזוז. ההורים ניסו לקרוא לו, אך הוא היה שקוע בטבע שמולו.
“איזו מן שלווה” בחרתי לצלם רגע של אווירת השלווה בעת ביקורי עם משפחתי בשמורת טבע רמת הנדיב. הירוק של טבע רמת הנדיב קושר אותנו בני האדם לרוגע וכך הרגשתי שתפסתי בעדשתי רגע זה. טבע ירוק משפיע על בריאותנו מהפחתת לחץ ומתחים יומיומיים. “הטבע הוא הרופא הטוב ביותר” נהג לומר היפוקרטס מיון העתיקה. צפייה בתמונה זאת משקפת בעיניי את כוחותיו המרפאים של הטבע, ומבטאת את קשר האדם לטבע.
טיול רגלי בטבע המציף את רמת הנדיב היא חוויה רב חושית . בעדשתי תפסתי רגע של שלווה, כשהבחור בטיול של אחה”צ פוסע בשביל הפארק, השקיעה מבצבצת לה בשמיים ומשרה אוירה חלומית ,הטבע סובב אותו 360 מעלות , גווני הפסטל של הצמחייה הפורחת וציוץ הציפורים משלימים את כל החוויה. רגע פסטורלי זה מחבר אותי לצילומי טבע האהובים עלי בכלל ולחיבור האדם לטבע בפרט. צעדתי בשבילי שמורת טבע רמת הנדיב והרגשתי גן עדן.
בטיול ברמת הנדיב, בדרכי לתצפית, שמעתי צלילי חליל, משהתקרבתי הבחנתי באיש שנעמד אל מול הנוף וחילל בחליל. זה היה רגע של התרגשות וחוויה קסומה של אושר ושלווה שחשתי בגוף. מיד שלפתי את הסמארטפון וצילמתי/תיעדתי את הרגע של איש זר שהפך בין רגע לאיש יקר בעל צניעות, נתינה ואהבה, רגע אותנטי של חיבור הנשמה בין אדם לטבע, חוויה מתקשרת וחברתית שחייבה תיעוד מבחינתי. חוויה אישית שלי, קסומה🙏
אני חובב צילום וטבע, התחרות קליק עם הטבע החזירה אותי לפארק לצלם במקומות שאני אוהב. ביום הצילום הראשון, הלכתי בעיקר בשביל המעיין. ביום השני הלכתי בשביל האחוזה שבחלקו הוא גם בשבילנפש (מקסים). אבל התמונה השנייה שלי היא מבית חורי. המקום הזה פשוט קסום, צילמתי שם הרבה תמונות חדשות, אבל התמונה הזאת, הכי קרובה ללב שלי, וזאת אחת התמונות שאני הכי אוהב. השילוב של המבנה המדהים הזה, עם עץ האורן שנמצא מאחוריו. פשוט מחזירים אותי, כל פעם מחדש למקום היפה הזה.
סיור מודרך ברחבי הגן של קבוצה מקורס עיצוב צמחיה בנוף. פברואר 2019
התמונה צולמה ב-20/9/2022. בתמונה נראה ענף של עץ המדמה דמות של אדם מעופף. חלק אחר של הענף מזכיר יד ומקום הגיזום על הענף נראה כמו שעון יד.
אני חובב צילום וטבע, התחרות קליק עם הטבע החזירה אותי לפארק לצלם במקומות שאני אוהב, התחלתי את יום הצילום הראשון לא רחוק מעין צור, הרגשתי שאני צריך לשנות את הנתיב, המשכתי לתל צור, מהתל ירדתי לבית חורי, לאורך כל הדרך צילמתי את השביל המתפתל, את העצים וכל דבר שמשך אותי. בסוף היום הגעתי לצלם במעיין. היו לי מקומות יפים לאורך הדרך, ומפגשים יפים. התמונה הזאת היא מעצי הדולב בעין צור, אני אוהב לצלם עלים, וזאת התמונה הראשונה שלי
הברונית בשביל האור.. דימיינתי הבוקר דמות אישה עם שמלה פרחונית וכובע קש (אולי זו הברונית בעצמה?) יורדת בשביל המואר. הדמות המרגשת קיפצה מרוב שמחה במדרגות המוארות, למראה ענפי שיחי הדרקונית הקנרית אשר גילו את שורשיהם ממולם. היה זה רגע מחונן של רוגע ושלווה וחיבור לטבע כמו האור המפלס את דרכו בחשיכה ובצללים של התמונה. התמונה צולמה בגן המפלים שבגן הנדיב.
הייתי בסדנת צילום ברמת הנדיב שהיתה ממש מקסימה, צילמנו מזוויות לא שגרתיות וכך זכינו לצפות בדברים בצורה מיוחדת ולשים תשומת לב לטבע מזווית שונה. עזר להתאוורר קצת מהמציאות הקשה. אוהבת מאד את הגנים והפעילויות.
הגעתי למעיין , ונלכדתי בפראיות של המקום. המשקעים של התקופה המעיקה הושלו במעט. מתבוננת סביבי, ולוכדת בעין המצלמה את הדו שיח, המתנהל בין השתיים, שלא הכירו עד לרגע זה, וחשה עד כמה האווירה הקסומה מקרבת. הפלג הזורם, האור, האבנים, הוסיפו רכות למימד החלומי שעטף אותי.
ישנם מקומות אליהם אנשים באים כדי לנוח ולהירגע מרעשי היומיום, למצוא שעה אחת של רוגע ומרפא.
כזהו המקום המיוחד “מעין עין צור” ,מקום בו הטבע והאדם מתמזגים ביחד.
המקום גם יוצר נקודת מפגש בין אלה שבאים אליו בשביל לטבול במים הצלולים, רוכבי אופניים שהמקום מהווה עבורם תחנת ריענון, בעלי כלבים הנותנים לכלביהם חופש להשתובב ולחפור באדמה הלחה . בתמונה הנ”ל הבחורה עם הכלב פוקדת את המקום יום יום וכפי שהיא מעידה זו השעה הכי חשובה שלה במשך היום המביאה מרפא
הפרח הלבן המיוחד השתלב לי עם קבוצת מטיילים שעברו ליד הפרח והלבן של הכובעים מתכתב עם הפרח
ראש , רגליים , שער , מה המציאות ומה ההשתקפות של המציאות במים . בוקר . ראשית יום , לבוא לטבול במעין , לשבת על שפת הברכה ולבהות בעולם . לא צריך מילים , אין צורך בדיבור. הכל בהיר , שקוף , נהיר! הלוואי וכזה היה העולם . נקי , טהור , כמו הבריאה . עקבותינו נמצאים בכל. לפעמים דורסים את הטבע ברגל גסה , לפעמים טביעת האצבע שלנו היא סתם אדישה. מי הבוקר עטיפה של קרירות נעימה
מים שוטפים , מנקים , רגע של שפיות . אפשר לקחת אוויר בנשימה עמוקה ולשחרר לאט לאט. מתחילה את הבוקר במעין . שאלתי : “כל בוקר את באה ? ענתה לי : ” הלוואי ויכולתי ” אני באה רק כשלא יכולה כבר … לא יכולה מה ? שאלתי . לא ענתה. הכל ברור גם בלי מילים , בלי הסברים . לצאת לטבע בבוקר , לטבול , להשיר מעליך את העולם הקשה כל כך .
כדי להגיע למקום עליך לצאת מהמקום(סיון הר שפי)
באחד ממסלולי רמת הנדיב, משך את תשומת ליבי, העץ המיוחד הזה, מייד כיוונתי ת׳מצלמה וצילמתי אותו מכמה כיוונים. אהבתי שהיו 2 סוגי עצים, שהתאחדו לעץ אחד, עומד איתן ויציב. העץ פורש את ענפיו כלפי מעלה כזרועות מושטות לתפילה, בתקווה שיבואו ימים טובים. הענן מימין כשביל, כשליח, שמכוון את הדרך לתפילות, שיעלו לשמיים… שתפילותינו יתגשמו… העץ מטיל צל לכל עובר אורח שבצילו ינוח, ישתה לרוויה, וימשיך בדרכו, כפי שעשה עבור המטייל שבתמונה.
ירדתי מהאופניים בזכות השלט “אין מעבר – דרך מסוכנת”, והמשכתי ברגל מעל הבולדרים בסינגל סובב זיכרון העובר דרך השמורה. לפני השקיעה, הצללים הארוכים והצבעים החמים חיבקו את הסלעים והמטיילים בגן. האדם יכול ליצור באמצעות אלמנטים של הטבע את מה שנראה כבלתי אפשרי. כאן, לצידי השביל, מישהו הניח את האבנים באופן מיוחד. אבן כבדה ודוממת כאילו קבלה חיים ועפה. החיבור שייצר האדם נתן לאבן לפרוש כנף.
צולם בנייד
על תחרות הצילום נודע לי מהפייסבוק וכך ב15 לאוגוסט 24 נענינו לאתגר והגענו לפארק. בחנות המליצו על המסלול הכחול, יצאנו לדרך עידו(נכדי) ואני. היה חם מאד והמסלול היה ריק ממטיילים למעט 4 עובדים שהיו בהפסקת הבוקר. כך שלא נותר לנו לצלם את עצמנו מנסים להתמזג עם הטבע .לאור מיעוט האפשרויות תכננו לבוא פעם נוספת. אבל עידו חלה כך שנאלצנו להסתפק במה שיש.
קליפת עץ דרקונית קנרית (Dracaena draco ) מהגן – צילום םקרו . אם רק מחפשים מוצאים את היופי הגנוז בכל קליפת עץ ומתחתיה. יש לי אוסף של עשרות קליפות חלקן מרמת הנדיב!
קליפות עצים בשבילי הם עולם ומלואו- מעבר להגנה על גזע העץ, תחת הקליפה קיים מיקרוקוסמוס של חסרי חוליות שמהוות מקור מזון למבחר ציפורי שיר. לכל מין עץ יש קליפה אופיינית ולעיתים ״אנושית״. הקליפה שבתמונה היא של ברוש מצוי ‘אופקי’ יחודי ברמת הנדיב- ברוש אופקי. (Cupressus sempervirens ‘ horizontalis’ – ראה מפת עצים של הגן באדיבותה של רונית שלכם!)
השתקפות יופי רגיעה גם העלים שנשרו נותנים לנו תחושה של יופי וצבעוניות. האם הכל הפוך בהשתקפות? בואו ונראה את העולם בצורה שונה שתיתן לנו את הכח להמשיך את חיינו
בראשית אנחנו פוגשים את האדם בטבע. האדם לא יכול להתקיים ללא הטבע וכך גם להפך יש יחסי גומלין תמידיים בין השניים. במפגש זה ראיתי אנשים שבאים באופן קבוע לטייל עם כלביהם או באים לטבול בבריכות. במפגש אקראי עם בחורה צעירה שבאה באופן קבוע לטבול במי הבריכה הצוננים, מספרת שכך היא מתחילה את היום וזה נותן לה כוח להמשך היום. בתמונה היא טובלת את כל גופה ורואים רק את תנועת המים, רק הבגדים בצד הבריכה מעידים שיש כאן מישהו. קצת מסתורין.
תמיד התעניינתי בתנועות המים, מסקרן אותי איך כל גוף הנכנס למים יוצר תנועות שונות סביבו. להכניס רגל או יד יוצרות תנועות של גלים סביבו. השתקפויות במים יוצרות תנועות מעוותות שונות של גלים. שינוי המציאות תמיד יוצר סקרנות.
בסיומו של טיול מהנה ברמת הנדיב, כשהקבוצה התחילה לעזוב, משך את תשומת ליבי משהו שדיבר אלי: ״איפה כולם, למה השאירו אותי לבד, כלכך עצוב לי, אני מרגיש עזוב״. הדבר נגע לליבי. צילמתי אותו והבטחתי לו שהוא לא ישאר הרבה לבד. שאשלח אליו את כל חברי, ועוד מבקרים רבים יבואו למקום הקסום הזה. גם טבע דומם יודע לדבר אם מקשיבים לו.
באה מנוחה ליגע. אחרי טיול אפניים בנוף ובמרחב הפתוח של הטבע. אין כמו לשבת ולהנות מהנוף. אפשר לשכוח כל צרה ומועקה.
Walking in the wilder areas in Ramat Hanadiv you might come across a flock of goats enjoying a healthy organic green snack. Dr. Orit Einfeld is a voluntary worker who helps to keep the goats healthy and happy too. She would take them on a daily walk in the wilds of Ramat Hanadiv to find their nourishment. Orit’s father Eli Einfeld z”l was a longtime volunteer as well. They made a great team.
Ramat Hanadiv is a huge nature conservation park that’s well known for its areas of cultivated beauty as well as wild nature trails. One aspect that is less well known is their flock of goats Dr. Orit Einfeld is a voluntary worker who helps to keep the goats healthy and happy. She is a professional acupuncturist and uses her needles not only on humans but also on the goats. She clearly enjoys her work and the goats do too!
בשעות הבוקר המוקדמות הגעתי למעין צור ואז קלטה עיני מרחוק בחורה יושבת ליד שולחן עם כלבים . המראה שלה עם הכלבים סיקרן אותי ומידי פעם העפתי מבט ואז קלטתי שהיא התרחקה מהשולחן וזרקה כדור אדום והכלבים רצים ומחזירים אליה . הרמתי את המצלמה וזה מה שקלטה העדשה ברגע הטלת הכדור .
התמונה צולמה בפונקציה של חשיפה כפולה של המצלמה.האשה היושבת לצד המעיין ומשלבת את הטבע לצדה.
בהמשך לתקופה אחרונה מאתגרת מבחינתי, הגעתי למעין במטרה להתאוורר ובאותה הזדמנות לצלם את זרימת המים בחשיפות ארוכות. בחום הכבד של צהרי אוגוסט היו אנשים ספורים במקום. בעוד אני עוסקת במלאכה, הגיח לעברי בחור עם תרמיל על גבו בדרכו, ככל הנראה, לטיול בגנים. אולי החום השפיע, אבל בלי לחשוב הרבה, שאלתי אותו אם הוא מוכן לדגמן בשבילי. סיפרתי לו על תחרות הצילום שאולי אשתתף בה עם צילום מתאים. כעבור דקה הוא כבר דגמן, לדעתי עם הרבה כישרון! שנינו יצאנו שמחים ומרוצים!
שעת בין הערביים, בסמיכות למעין עין צור, נגלתה לעיניי פינת חמד קסומה. עצים, צמחיה רעננה ורחש המים הזורמים משרים רוגע ושלווה. אל מאגרי המים בצילום זורמים מימי נקבת המים וגם מי הגשמים. צילום ההשתקפות של גזעי העצים ייחודי מאוד בעיניי. האדמה בוצית וניתן לחצות אותה על גשר עץ שמתמזג היטיב עם הטבע. השילוב של הירוק עם צבעי השלכת ססגוני. בפינה הכה נדירה הזו ניתן לפרוס מחצלת, ולהרגיש לחלוטין התמזגות עם הטבע.
טיפוס לתצפית המערבית. השילוב של העתיקות, הנוף עוצר הנשימה מהתצפית והצמחייה בשעת השקיעה מאוד ייחודי. תפס את עיני העץ, שמצד אחד היה לו חלק של גזע כרות, אך מן הצד השני עליו היו ירוקים בגוונים שונים והוא התחדש אל מול הגזע הכרות והחומה העתיקה. בין ענפיו נגלתה השמש במלוא יופייה בשקיעה. נקודת התצפית מאוד מיוחדת ודרכה ניתן לראות את רכס נוף הכרמל. מאוד מרגיע לשבת על הסלעים מתחת לעץ.
באמצע שדה רחב ויבש, תחת שמיים בהירים ואופק ציורי , עומד לו אדם אחד לבדו , מוקף בצמחייה טבעית ובשקט מוחלט . במרחק, עץ גבוה עומד בולט על רקע האופק, כמו זקיף ששומר על השדה. האדם מרגיש קטן מול המרחב העצום, אך גם מחובר לטבע בצורה עמוקה. הוא נושם עמוק, מרגיש את הרוח הקלה על פניו, ומבין את היופי והפשטות של הרגע הזה. זהו רגע של רוגע ופליאה, שבו האדם והטבע מתמזגים לרגע אחד שלם, תמונה זו מזכירה את החשיבות
באמצע שדה רחב ויבש, תחת שמיים בהירים , עומד לו אדם לבדו , מוקף בצמחייה טבעית ובשקט מוחלט .עץ גבוה עומד בולט על רקע האופק, כמו זקיף ששומר על השדה. האדם מרגיש קטן מול המרחב העצום, אך גם מחובר לטבע בצורה עמוקה. הוא נושם עמוק, מרגיש את הרוח הקלה על פניו, ומבין את היופי והפשטות של הרגע של רוגע ופליאה, שבו האדם והטבע מתמזגים לרגע אחד שלם, זה מזכירה את החשיבות של שמירה על הטבע והקשר העמוק שלנו אליו .
תמר המפונה מנחל עוז, מתמזגת עם הטבע בשלמות. היא נושמת את הפרחים ומתמוגגת. שמלתה יכולה להיעלם בתוך סבך הפרחים המדהימים. ההתמזגות מושלמת העיניי.
סימני דרך הצילום מקפיא את הרגע בו האדם הולך בשביל המתפתל. צעד ועוד צעד, פוסעים אנשים בנתיבי השבילים הרבים. את ארץ ישראל, הכי טוב להכיר בצעדים קטנים. מתבוננים סביב, נושמים, חווים כל שביל, כל פינה, מעריכים את החופש והשלווה, שמקנה הטבע לנשמה. הלוואי שנצעד יחד בנתיבים למען שמירה על אחדות בעם.
בתמונה נראה שביל צר ופלג מים מתפתלים בנחת תחת כיסוי עץ ושיחים ירוקים בעין צור. האור שמחלחל דרך העלים מוסיף נופך קסום למקום, ומדגיש את ההרמוניה בין השביל למים הזורמים.
בתמונה נראית שדה קציר זהוב שטוף באור שמש חמים החודר בעד העננים, משווה לו נופך זוהר ומרגיע. השדה מוקף בצמחייה ירוקה רעננה לצד צמחייה יבשה שנותרה מסוף הקיץ, היוצרים שילוב מרהיב של צבעים וטקסטורות.
ההשתקפות בבריכה של עין צור נראית אבסטרקטית ומשלבת את האדם בטבע.ההשתקפות המיוחדת הזונגרמה כתוצאה מהאדוות שנוצרו בבריכה
הצילום הזה ממחיש איך מבקרים מכל מגזרי האוכלוסיה נהנים מהגן ומהנוף. בתור אישה הזדהתי מאוד עם תמונת האורחת וחיבורה לטבע . במיוחד בזמנים קשים אלה, החיבור לטבע מנחם ועוזר לשלוות הנפש
קוץ על השביל. הארעי מול הסימן הטבוע הקבוע של שביל ישראל. הארעי שתיכף יעבור מן העולם- אל מול התקווה שיצעדו פה לעד בני האדם, גם אחריי! הקוצני יפנה מקומו לחצב, והחצב יפנה מקומו לפרחי החורף והאביב ומחזור הצעידה על השביל יימשך כשרשרת ימי עם עולם- אמן!
צילמתי חיפושית נחבאת אל הכלים, הרגשתי שהיא מאפשרת לי להתקרב אליה “פנים אל מול פנים”, ניהלתי דו שיח אילם בסוגיה מי טוב יותר לטבע ? היא “שאלה” אותי האם אני שומרת על ביתה ואני שאלתי האם היא שומרת על הטבע. התאכזבתי עמוקות לגלות שזו “קפינודיס השקד” הידועה כמזיקה לעץ השקד. בטבע יש יחסי גומלין של מזיק וניזוק ש”שוחרי הטבע” לא תמיד מודעים לו. “ראיתי חיפושית רבת יופי”.
גם בבית הנדיב יש להיזהר ממוקשים בטבע.
במאה הקודמת ציירים ציירו עצמים בטבע. בגילי החלטתי לצלם עצמים בטבע
הצל שלי ואני יצאנו לדרך…. אינטרקציה נפלאהשל שמש, חול אבנים ואנוכי
איצטרובל ביד… לשבת למנוחה קצרה,להביט סביב, עיניי קולטות איצטרובל, קטן ויפה. מרימה, מביטה,ופתאום כולי בתוך היצירה הכל כך מושלמת… יושבת מוקפתבשמיים, שמש, עצים וחול. אני מקשיבה לשקט. מרגישה את חיבוק העצים סביבי. תכול השמיים מלטף אותי. שלווה מושלמת.
האדם, כמו העץ הפורש ענפיו לשמיים, מרים את ידיו אל מול עוצמתו האדירה של הטבע. הוא מוותר על שאיפתו להיות עליון על הטבע, ומקבל את מקומו כחלק קטן מהטבע הגדול ממנו. בכניעתו, הוא נפתח לקבל מחסדו של הטבע וגם מתחמק מנחת זרועו
יש לך שאלה? נשמח לעזור
פעילויות ואירועים
פעילויות ואירועים