קיימות חברתית־תרבותית הסתכלות רחבה על מגוון הקהילות במרחב ומתן תשומת לב ייחודית לקהילות השוליים יאפשרו עשייה רב־תרבותית וחיבורים בין המגזרים השונים - תושבים, עסקים, רשויות השלטון וארגוני המגזר השלישי. כל אלו הם הבסיס לחוסן קהילתי ולתרבות פתוחה ומכילה.
מעבר לתהליכים "מלמטה למעלה" דרכי הגישה המסורתיות, הפועלות באמצעות מקבלי ההחלטות כלפי הציבור ("מלמעלה למטה"), לוקות בלא מעט חסרונות, שעליהם מחפה דרך הפעולה ההפוכה, הפועלת מהציבור כלפי מעלה ("מלמטה למעלה"). השילוב בין שתי הגישות מאפשר צמצום הפער בין נקודת המבט של ראש הרשות ושל מקבלי ההחלטות לבין נקודת המבט של התושבים. יתרון נוסף הוא השימוש בידע ובהון האנושי המצוי אצל התושבים, וישנו גם יתרון הנוגע לסוגיית המשאבים - כוח אדם ותקציבי פיתוח. כאשר התושבים הם העוסקים במלאכה, יש מקום ליצירתיות, לשימוש חוזר בחומרים וליצירה עצמית. כל אלו לא רק תומכים בקיימות אלא גם חוסכים משאבים. מעל לכול, בדרך זו נוצר שיח חדש של חיבור בין התושבים לבעלי התפקידים, אשר מקדם דיאלוג מתמשך ומצמצם את הפער ביניהם. יזמי הקהילה חשים שהפעילות שלהם במסגרת השותפות הייתה בעלת השפעה גבוהה על הרחבת הידע, שינוי גישות ותפיסות שלהם את עצמם.
18
Made with FlippingBook flipbook maker
RkJPbmxpbmVTSFAK - bcsPAAAAAAA= - MjY0NzM5