קהילה הכוח לשינוי

קהילה 2019 - 2015 ////// הכוח לשינוי

1

טבעו של מקום

2

08 26 6 חלק הערכה מלווה 3 חלק קהילה קיימות וכוח לשינוי

06 22 5 חלק רטרוספקטיבה של מרחב קהילתי 2 חלק השותפות לקיימות אזורית

04

1 חלק פתח דבר

14

4 חלק ערכים

42 9 חלק פנים לעתיד

34

28

8 חלק מן הטנא

7 חלק אתגרים

3

פתח דבר 01

ההכרה בחשיבות הקשר עם השכנים להקמת תחום קהילה 2012 הובילה בשנת ברמת הנדיב. שלוש שנים מאוחר יותר, בעקבות ההבנה שחתירה לשינוי משמעותי תצריך אימוץ תפיסה אזורית ארוכת טווח ויצירת שיתופי פעולה בין מקבלי ההחלטות, יזמה רמת הנדיב את הקמת 2015 השותפות לקיימות אזורית. בשנת חברו לרמת הנדיב חמש רשויות מקומיות ואזוריות על מנת לחשוב יחד, לתכנן ולפעול למען עתיד מקיים לתושבי הרשויות החברות בשותפות ולאזור כולו. בשנים האחרונות, כחלק מפעילות השותפות לקיימות אזורית, פותחו בתחום קהילה מתודולוגיות מגוונות להנעת הקהילות לעשייה שמקדמת את הקיימוּת מטרת החוברת הנוכחית היא באזור. להאיר את התהליכים שהביאו ליצירת מתודולוגיות אלו, להציף אתגרים ולהציע תובנות, בתקווה למשוך אחרים לעשייה דומה.

רמת הנדיב שוכנת על חוטם הכרמל, בין זכרון יעקב לבנימינה. כחלק מהיותה אתר זיכרון לברון רוטשילד, רמת הנדיב היא מקום מפגש בין אדם, טבע וסביבה. בבסיס תפיסתה הערכית עומדת המחויבות לשמירה על יחסי גומלין בני־קיימה בין האדם לטבע, בד בבד עם אימוץ גישה של פתיחות וחדשנות. גישה זו מוטמעת בכל רובדי העשייה, החל בניהול מושכל של פארק הטבע, המבוסס על פעילות מחקר שוטפת, דרך פיתוח תוכניות חינוכיות והנחלת הידע בתחומי הסביבה וכלה בחיזוק הקשר עם הקהילה. קהילת רמת הנדיב מורכבת מתושבי היישובים הסובבים אותה - הן היישובים הגובלים באתר עצמו והן כלל היישובים המצויים באזור הסובב את בקעת הנדיב. כאן, כמו ברוב אזורי הארץ, נעשים תהליכי פיתוח נרחבים, אשר מחייבים תכנון ארוך טווח וניהול נכון של הממשק בין היישובים לסביבתם.

4

5

השותפות לקיימות אזורית 02

) קידום 4( ; להסתמך עליו בקבלת החלטות מיזמים שמקדמים את נושאי הקיימות. במהלך חמש השנים לפעילותה, נבנו שיתופי פעולה בין המועצות וניכרה מעורבות של בעלי עניין רבים, ביניהם בעלי תפקידים, תושבים, חקלאים, אנשי חינוך ועוד. בשנים אלו פרחו עשרות מיזמים קהילתיים וחינוכיים ונערכו פורומים אזוריים במגוון נושאים, מיזמים משותפים קודמו וידע רב נצבר הן בתחומי תוכן והן בנוגע לתהליכים השתתפותיים ומתודולוגיות תומכות. במהלך שנים אלה הקווים המפרידים בין יישוב לשכנו ובין מועצה לרעותה היטשטשו, ההבנה שיש כאן מרחב משותף התעצמה ותחומי האכפתיות והאחריות האישית והקהילתית הורחבו. , במסגרת מהלך ארצי להקמת 2018־ ב אשכולות אזוריים בהובלת משרד הפנים, הכריזו מועצות השותפוּת על כוונתן להקים באזור אשכול רשויות חדש, שיהווה המשך של מסגרת הפעילות שאיפשרה השותפות לקיימות אזורית. המחויבות לקידום הנושאים והאחריות להמשך הפעילות הועברה לאשכול. השותפות אולם 2019 סיימה את פעילותה בדצמבר המלאכה לא הושלמה - קיימות אינה מהלך רגעי ונקודתי, אלא דרך חיים. אמנם בחמש השנים האחרונות נעשתה כברת דרך משמעותית ברמה האזורית, אבל האתגרים הניצבים בפנינו כיום גדולים מתמיד ומצריכים מכולם להמשיך לקדם עשייה שמבטיחה איכות חיים טובה יותר לאדם, לקהילה ולסביבה באזור.

פתחה רמת הנדיב ביוזמה 2015 באביב שביקשה לעשות שינוי תפיסתי ומעשי באזור: השותפות לקיימות אזורית. 'השותפות', חיבור בין רמת הנדיב לבין חמש מועצות שכנות (זכרון יעקב, בנימינה - גבעת־עדה, ג'סר אל־זרקא, אלונה וחוף כשהחזון של 2019 הכרמל) פעלה עד סוף מרחב בר־קיימה - מרחב שנהנה מחוסן אקולוגי, כלכלי וחברתי - לנגד עיניה. שלושה נושאים נבחרו למיקוד העשייה: קיום משותף של טבע, חקלאות ואדם; תחבורה בת־קיימה; כלכלה אזורית מקיימת. אלה היוו בסיס להצבת יעדים וקידום מיזמים למימוש החזון של מרחב השומר על ערכי הטבע והנוף הייחודיים שבו. זאת באמצעות תכנון ופיתוח מאוזן לצד קידום עסקים מקומיים משגשגים, קהילות מגובשות, חקלאות עדכנית ועוד. בתהליך רב־שנתי שכלל שותפים רבים, נרקמו שיתופי פעולה יוצאי דופן שהובילו את אנשי האזור ללמידה, לעשייה, לקבלת אחריות אישית ולבניית שפה שבמרכזה סביבה וקהילה, וזאת, בהבנה ששיח ושותפות הם הכלים להשגת תהליכי עומק. למרות המורכבות שבפעולה רב־ערוצית ובו־זמנית, מצאנו את השילוב הזה כיעיל והכרחי בהובלת השינוי הנדרש ובהטמעתו. הביטוי בשטח היה בעבודה עם הרשויות במקביל לעשייה ענפה עם הקהילות. ) העלאת 1( : ההיבטים בהם התמקדנו כללו מודעות למגוון נושאי קיימות וסביבה ) הובלת 2( ; שמשפיעים על החיים של כולנו תהליכי עבודה שמחברים אנשים ממגזרים ) בניית גוף ידע מבוסס שניתן 3( ; שונים

מאת נעמי אפל, רמת הנדיב

6

7

מאת: עידית אלחסיד* "הדאגה לקיימות היא ביטוי חשוב של החובה האזרחית לדאוג לטובת הכלל. הבטחת קיימות מרחיבה את מושג טובת הכלל וכוללת בו, לא רק את האנשים החיים איתנו וסביבנו, כאן ועכשיו, אלא 1 .)2009 , גם את הדורות הבאים" (סדן כיום אין עוררין על כך ש"בעיית הסביבה" על שלל היבטיה (זיהום אוויר, התחממות גלובלית ועוד) היא ברובה תוצאה של מעשה ידי אדם. לפיכך, בצד פתרונות טכנולוגיים ורגולציה, פתרונה מחייב גם שיתוף פעולה אזרחי רחב, שיתבטא בשינוי לדוגמה, ההתמודדות 2 דפוסי התנהגות. עם זיהום אוויר מצריכה ויתור של אנשים על נהיגה ברכבם הפרטי; בדומה לכך, אחד הפתרונות היעילים לבעיית הפסולת הוא הימנעות מצריכה מופרזת. דרך מוצלחת ליצירת שיתוף פעולה נרחב של האזרחים היא קידום קהילות מקיימות, שבהן פרקטיקות סביבתיות הופכות לחלק בלתי נפרד משגרת יומם של החברים. קהילה, קיימות וכוח לשינוי 03 קהילה וזהות סביבתית

שינוי הרגלים ודפוסי פעולה וחשיבה אינו עניין מובן מאליו - בדרך כלל נדרש לשם כך תהליך המורכב מאימוץ והפנמה של תפיסות עולם חדשות ויישומן בד בבד עם הקניית הרגלים חדשים. מחקרים מראים שגם כאשר אנשים מבינים את גודל האסון האקלימי שעומד לפתחה של האנושות, הם לא בהכרח רוצים או מסוגלים לסגל לעצמם הרגלים לכן, לשם יצירת שיתוף פעולה מוצלח שבמרכזו האג'נדה הסביבתית לא די 3 חדשים. במערך הסברה יעיל, אלא נדרש גם עידוד תהליכים ארוכי טווח שכוללים אימוץ תפיסת קיימוּת והפיכת פרקטיקות סביבתיות (נסיעה בתחבורה ציבורית, צרכנות נבונה, שימוש חוזר בפסולת וכד') לטבע שני עבור האדם שמאמץ אותן. גישה זו מחייבת ראייה של הפרט כחלק מקהילה וממערך חברתי, המשפיעים על כל ההרגלים, הנורמות ודפוסי החשיבה של האנשים החברים בהם. לפי תפיסה זו, פרקטיקות הן אמצעי עבור האדם ל"סמן" לסביבתו מיהו ולאיזו קהילה הוא משתייך (או: מי הוא לא במרחב חברתי אחד פרקטיקה כלשהי עשויה להיתפס 4 ולאיזו קהילה הוא אינו משתייך). כחלק מהגדרת האדם הראוי ולהעניק לאדם המבצע אותה יוקרה ומעמד חברתי, ואילו לדוגמה, במרחב חברתי 5 במרחב אחר אותה הפרקטיקה עשויה לקבל פרשנות הפוכה. אחד הפרדת פסולת לפני השלכתה לפח עשויה להיחשב מעשה ראוי, ובמרחב אחר היא עשויה להיתפס כמעשה דוחה או מביש של חיטוט בזבל. כלומר, הקהילה והנורמות המקובלות בה ממלאות תפקיד משמעותי בעידוד שיתוף פעולה אזרחי יעיל עם יוזמות סביבתיות. לכן חשוב להתאים את הפעילות הסביבתית למאפייניה הייחודיים של כל קהילה וקהילה ולבסס קהילות קיימות שבהן פרקטיקות סביבתיות נתפסות כבעלות ערך, כמו הפרקטיקות שנוצרו ברמת הנדיב בשנים האחרונות.

8

הקשר בין קהילה לתחושת מקום קהילות חברתיות המבוססות על קשר רגשי וזהותי בין אנשים עשויות להיווצר על בסיס תפיסות עולם ופרקטיקות משותפות, על בסיס רקע חברתי או אתני דומה או סביב תחושת הקשר למקום של אנשים החולקים מרחב חברתי־גיאוגרפי משותף. הכוונה לקשר רגשי וקוגניטיבי למקום שבו אנשים מרגישים "בבית" - הם מכירים את סביבתם ויודעים איך להתנהג בה בטבעיות מבחינת תפיסות העולם המקובלות בה, השפה המדוברת בה, ערכי המוסר הנהוגים בה וכד'. בדרך כלל, תחושת המקום נוצרת כשהאדם חי שנים רבות במקום אחד, לעיתים אף נולד בו, והוא רואה את עצמו בן המקום בעבר ובעתיד. ישנו קשר בין זיקה מקומית חזקה ובין אימוץ תפיסת הקיימוּת: סביר להניח, שאדם שקשור למקום שהוא חי בו ורוצה להמשיך לחיות בו, ישאף ויפעל לשימור סביבתו הטבעית. לפיכך, במקומות שבהם אנשים נוטים להרגיש "בבית" עשויות להיווצר קהילות מקיימות המקדמות אג'נדה סביבתית. בהקשר המקומי, פעילות קהילתית היא הזדמנות נפלאה לאנשים ממגוון אוכלוסיות לחוש שייכות ולפעול לשינוי בעל ערך חברתי וסביבתי. הדאגה לסביבה משלבת ערכים חברתיים, סוגיות אתיות וסוגיות אקולוגיות, המשתלבים עם חיזוק הקשר למקום ושיפור איכות החיים של קהילות החולקות משאבי סביבה משותפים.

פ

קיימוּת עושים באהבה (למקום) או (כנראה...) לא עושים בכלל

9

תהליכים בהנעת שינוי: זירה מרובת שחקנים הקשר למקום הוא בעל חשיבות גם בהיבט של מידת שיתוף הפעולה האזרחי עם הצעדים שנוקטות הרשויות לקידום נושא הקיימות. מחקרים מראים שאנשים שמרגישים מנותקים נוטים יותר לזלזל בדרישות ובהחלטות שהתקבלו ברשות המקומית או במדינה ואף להתעלם מהן. מנגד, במקומות שבהם אנשים מחוברים לסביבה, מידת שיתוף הפעולה האזרחי עולה, ובקרב הקהילה נוצרות יוזמות פרטיות לקידום ולטיפוח פעילות סביבתית. עוד נמצא, שלעיתים החלטות שהתקבלו בדרגים הגבוהים ("מלמעלה") לא־מובנות או לא־מתאימות לאוכלוסייה המקומית, ואילו יוזמות שהתפתחו בקהילה ("מלמטה") עשויות להשפיע גם על פעילותם של מקבלי ההחלטות, וכך ליצור מערכת המתבססת על שילוב תהליכים: "מלמטה־למעלה" - "מלמעלה־למטה". לעיתים תהליכים כאלה נוצרים בספונטניות בקהילות שבהן התושבים מגלים מודעות ויכולת לפעול לקידום נושא כלשהו - במקרה זה נושא הקיימות. ואולם שיתוף פעולה יעיל ומניעת חילוקי דעות בין הרשות לתושבים בנוגע לדרכי הפעולה דורשים התערבות של גורמי ביניים שיתווכו בין הגורמים השונים. אלו הם "שחקני האמצע" - גורמים בעלי קשרים והבנה בקהילה ובעלי יכולת השפעה על הרשויות. הם מתווכים בין הקהילות לרשות המקומית ומסייעים בתקשורת, בהעברת מידע ובקידום פעילות של קבוצות תושבים, עמותות וכד'.

עשייה סביבתית לנוכח משבר האקלים החריף, היה אפשר לצפות לריבוי יוזמות הן של הרשויות והן של גורמים פרטיים, אבל נראה שחלקים רבים בציבור אדישים למשבר. בקרב חוקרים שעוסקים באקטיביזם חברתי ישנה הסכמה רחבה על כך שאין קשר ישיר בין עוול או בעיה לפעולה ציבורית. לעיתים בעיות חריפות עשויות להיתקל באדישות הציבור, ולעומתן, עוולות שוליות יזכו למחאה סוחפת. הנסיבות להשתתפות הציבור באקטיביזם בכלל, ובאקטיביזם סביבתי בפרט, הן מורכבות ותלויות בהלך הרוח החברתי, בדרכים שבהן מוצגת הבעיה לציבור וכן ביכולות ובכישורים של חברים במרחב החברתי הנתון. כדי שאנשים יבחרו להשקיע מזמנם למען הכלל עליהם להכיר בבעיה, לרצות לפתור אותה למענם ולמען הכלל, לראות בפעילות לפתרונה בעלת ערך עבורם ולהיות בעלי כישורים המתאימים לפעולה (לדוגמה, לדעת איך להקים מיזם, מי קהל היעד, איך להשיג מימון במידת הצורך וכד'). לפיכך, אקטיביזם סביבתי יתהווה בקהילות שבהן העיסוק בסביבה הוא חלק מהזהות המקומית ומתפיסת העצמי של החברים. פעילות זו אף דורשת הבנה בנוגע להשלכות הפעילות על הסביבה והדרכים היעילות להתמודדות עימן.

אקטיביזם* השקפה הגורסת כי יש להגיב באופן נמרץ ובפעולות ממשיות, בדרך כלל במקרים של סכסוך כלכלי, חברתי או

מדיני (מילון רב־מילים). בקיצור: "קוּם ועֲשֵׂה!".

10

קהילות מקיימות במרחב רמת הנדיב לצד הזיקה למקום, יש לבחון את הזהות הסביבתית כתנאי הכרחי לאקטיביזם וליצירת הון קהילתי. על מנת לאפיין ולמפות זהויות שמעודדות או מעכבות את הפצת השיח הסביבתי במרחב, יש להבין את ההתנהגות הסביבתית (או ההימנעות ממנה) דרך בחינת מקומה בארגז הכלים התרבותי של הקהילות המתגוררות במרחב. השותפות לקיימות אזורית היא מקרה מבחן מעניין של יצירת קשר בין כוחות מקומיים, רשויות מקומיות וארגוני חברה אזרחית, על מנת להוביל תהליכים לשינוי סדר היום החברתי־סביבתי במרחב. השותפות התבססה על ערכי הקיימות ועל הצורך בהגברת המודעות של תושבי הקהילות והרשויות באזור לחשיבות היישום של ערכים אלו, בד בבד עם אימוץ פרקטיקות מקיימות ושיתוף פעולה בין הגורמים השונים. במקומות שבהם הייתה מוטיבציה אך ניכר מחסור בידע ובמשאבים, השותפות סייעה למנהיגות המקומית ליצור מסגרת לפעולה וסיפקה אמצעים לקידומה. בדרך זו היא יצרה פלטפורמה למימוש היוזמות הפרטיות של התושבים ואיפשרה לרשות המקומית להבין את רצון התושבים ולסייע להם ביעילות. המטרה המשותפת לכלל הגורמים הייתה הגברת המודעות לתחום הקיימות וקידום השתתפות פעילה של התושבים. קהילה פעילה, שותפה ויוזמת היא בעלת משמעות רבה בעיצוב אורח חיים מקיים הן ברמה המקומית והן ברמה המרחבית, בעיקר בשל כוחה להניע את הרשויות המקומיות לאימוץ תהליכים משותפים לשם יצירת חברה בת־קיימה.

רוצים שיתוף פעולה עם התושבים? תנו להם להיות שותפים! B Z

11

ביביליוגרפיה לפרק ״קהילה, קיימות וכוח לשינוי״ . תל אביב: הקיבוץ עבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי .)2009( . . סדן, א 1 המאוחד. ). "למה אנחנו סביבתיים ולמה לא? על הזיקה בין 2015( . . סלע-שפי, ר., וזרדז, נ 2 : אקולוגיה וסביבה תרבות וזהות לבין פעולה סביבתית - ההקשר הישראלי". Horton, D. (2003). "Green distinctions: The performance of ;39–33 identity among environmental activists". The Sociological Review, 51(2_ suppl): 63-77; Haluza-DeLay, R. (2008)." A theory of practice for social movements: Environmentalism and ecological habitus". Mobilization: .An International Quarterly, 13(2): 205-218 .Haluza - Delay (2008( ;)2015( . סלע שפי וזרדז 3 Lamont, M. (1992). Money, morals, and manners: The culture of the .4 french and the american upper-middle class. University of Chicago .Press ,Goffman, E. (1973). The presentation of self in everyday life. Woodstock .5 New York: Overlook Press; Wenger, E. (1999). Communities of practice: Learning, meaning, and identity. Cambridge university press מנכ"לית קומיוניטי. ייעוץ לתהליכים קהילתיים־סביבתיים. * עידית אלחסיד,

12

13

בתחילת הדרך הוגדרו כמה ערכים כתשתית לעשייה, וערכים אחרים אומצו או הובהרו תוך כדי התהליך. שותפות עבודה משותפת, הן עם היזמים והן עם בעלי תפקידים, חיונית להצלחת העשייה הקהילתית לאורך זמן. יש לגלות הבנה ורגישות לצרכים, לרצונות ולמגבלות של שני הצדדים. כמו כן, יש לגלות רגישות לבעלי עניין פוטנציאליים נוספים, על מנת לכלול את כל השותפים הרלוונטיים ולא להשאיר שום אדם או גורם מחוץ למעגל. בדרך זו ניתן לרתום פעילים ואולי גם משאבים נוספים, וגם למנוע התנגדויות עתידיות לעשייה. עשייה במסגרת של שותפות מובילה לטשטוש ההיררכיה, שכן הבעלות על העשייה עצמה היא של היזמים והפעילים בשטח. התועלת בדרך העבודה הזאת היא ביכולת להניע מעורבות ועשייה של כל בעלי העניין לטובת הנושא, כשכולם זוכים להכרה. ערכים 04

"

"לא הייתי מצליח לקדם את המיזם - שנים ניסיתי לקדם את הרעיון הזה יש מאחוריי תקציב לבד ולא הצלחתי. וגוף שמכניסים למסגרת ולא נותנים לי להרגיש לבד" (יזם בקהילה).

"

"

"הקיום של המיזם תלוי אך ורק בשותפות. זה בסיס האם של המיזם. גם בשלבי ההכנה, גם חשובה בניצחונות וגם בכישלונות, יש עם מי לדבר. התמיכה המקצועית, חשובים המשאבים, פיתוח זה המקום שמחזיק את רצף ההתפתחות קשרים. של המיזם" (יזם בקהילה).

"

14

15

שקיפות בכל הנוגע למיזם המשותף יש להקפיד על שקיפות מֵרבית. זרימת הידע בין היזמים לבין בעלי התפקידים חשובה לעשייה המשותפת, ואילו הסתרה מובילה לתחושת הדרה ולמרמור בקרב השותפים ובעלי העניין. איפשור תושבים רבים מבקשים לפעול ולהיטיב עם סביבתם, אך חסרים את הידע או את הקשרים לעשות זאת. יצירת פלטפורמות מאפשרות ותומכות מצמיחה מנהיגות מקומית של יזמים שמבקשים ליצור שינוי. מחד גיסא, על המסגרות להיות ממוקדות מספיק כדי להניע לחשיבה ולעשייה, ומאידך גיסא, עליהן להיות פתוחות מספיק כדי לאפשר הגשמת מגוון רב של רעיונות. התרומה הרווחת והמשמעותית ביותר בעיני היזמים הייתה בחיבור ובתיווך בינם לבין בעלי תפקידים ורשויות. כן דווח על חיזוק אמונת היזמים ביכולתם להשפיע על הסביבה שלהם באמצעות עשייה, למידת נושאים שונים הקשורים לסביבה וקיימות, למידה של מיומנויות ארגוניות וניהוליות, שיפור של תהליכי העבודה של המיזם ועוד (מתוך דו"ח ההערכה).

המפתח פתיחות וקשב כלפי המציאות המשתנה.

16

17

קיימות חברתית־תרבותית הסתכלות רחבה על מגוון הקהילות במרחב ומתן תשומת לב ייחודית לקהילות השוליים יאפשרו עשייה רב־תרבותית וחיבורים בין המגזרים השונים - תושבים, עסקים, רשויות השלטון וארגוני המגזר השלישי. כל אלו הם הבסיס לחוסן קהילתי ולתרבות פתוחה ומכילה.

מעבר לתהליכים "מלמטה למעלה" דרכי הגישה המסורתיות, הפועלות באמצעות מקבלי ההחלטות כלפי הציבור ("מלמעלה למטה"), לוקות בלא מעט חסרונות, שעליהם מחפה דרך הפעולה ההפוכה, הפועלת מהציבור כלפי מעלה ("מלמטה למעלה"). השילוב בין שתי הגישות מאפשר צמצום הפער בין נקודת המבט של ראש הרשות ושל מקבלי ההחלטות לבין נקודת המבט של התושבים. יתרון נוסף הוא השימוש בידע ובהון האנושי המצוי אצל התושבים, וישנו גם יתרון הנוגע לסוגיית המשאבים - כוח אדם ותקציבי פיתוח. כאשר התושבים הם העוסקים במלאכה, יש מקום ליצירתיות, לשימוש חוזר בחומרים וליצירה עצמית. כל אלו לא רק תומכים בקיימות אלא גם חוסכים משאבים. מעל לכול, בדרך זו נוצר שיח חדש של חיבור בין התושבים לבעלי התפקידים, אשר מקדם דיאלוג מתמשך ומצמצם את הפער ביניהם. יזמי הקהילה חשים שהפעילות שלהם במסגרת השותפות הייתה בעלת השפעה גבוהה על הרחבת הידע, שינוי גישות ותפיסות שלהם את עצמם.

18

חיבור לתשוקה חיבור לתשוקה עשוי להיות הערך המוביל, שכן בלעדיו אין כל היתכנות לעשייה קהילתית. הסוד הוא חיבור לחלומות האישיים של התושבים. כשדבר כלשהו בעל משמעות עבור האדם, הוא יעשה הרבה על מנת לקדם אותו. עם העשייה מתפתחת תחושת שליחות, אשר מעצימה את המוטיבציה לעשייה ומשמרת אותה.

זהות מקומית ושייכות תחושת שייכות ומוטיבציה לעשייה משמשות כמניע זו לזו. כשישנה תחושת שייכות למקום מתעוררת המוטיבציה לעשייה, וככל שגוברת העשייה מתחזקת תחושת השייכות. תחושה זו מתחזקת במיוחד כשמדובר בעשייה במסגרת של קבוצה. כאשר העשייה מלווה בתחושה חיובית, בהכרה ובהוקרה, הן של הקהילה והן של הרשות, מתעצמת תחושת השייכות ואיתה הזהות המקומית.

משלימים זה את זה שילוב של יתרונות העשייה בגישת "מלמטה למעלה" עם סדר העבודה המקובל בגישת "מלמעלה למטה" מחזק את שתי הגישות בדרך מיטבית, ונטיף בדומה לזקיף שמתקרבים זה לזה ויוצרים יחד את העמוד השלם.

19

שותפים עשויים לבוא ממקומות בלתי צפויים, על בסיס עניין משותף בתוכן או על בסיס חברי. כאשר השותפות מוצלחת יש בכוחה להוליד עשייה נוספת. מומלץ מאוד לנסות לאתר שותפים כאלה ולרתום אותם לעשייה.

שותפים מקדמים

20

כאוס זה טוב לעיתים נדמה שהמציאות חסרת כיוון וסדר, אך בתהליכים שמעודדים יצירתיות ויוזמה אישית יש להכיר בחשיבותו של הכאוס ולאפשר לו להתקיים זמן־ מה. ממנו צומחים רעיונות חדשים ומתבהרות דרכי הפעולה המיטביות.

21

רטרוספקטיבה של מרחב קהילתי 05

פלטפורמות לעשייה קהילתית מיזמים קהילתיים

לאחר תקופה של עשייה "מלמעלה למטה", שנועדה להעלות את המודעות לתחומי הקיימות, הבנו שהמטרה האמיתית היא להגיע למצב שבו הקהילה שותפה, פעילה ויוזמת, שעלינו למצוא את הדרך לאפשר לקהילה לעשות. קראנו לזה: "פלטפורמה". התחלנו בפלטפורמת עבודה אחת, וכעבור זמן שינינו אותה על פי התגובות שקיבלנו מהשטח. בעולם מושגים אחר היו מכנים זאת "ממשק אדפטיבי": ניהול של המציאות בד בבד עם הערכה מלווה ומתמשכת. זה אינו "מתכון", אלא הצגה של כמה פלטפורמות עבודה או כלים שמעודדים ומאפשרים עשייה קהילתית. חשוב להבין שמה שנכון למקום אחד בזמן אחד עשוי להתאים פחות למקום אחר בזמן אחר. בתום יותר מחמש שנים של עשייה קהילתית אפשר לומר, שלפחות במקצת היישובים התבססה מנהיגות מקומית אכפתית ומחויבת, אשר מניעה עשייה מתמשכת.

פרסום "קול קורא" להגשת הצעות למיזמים קהילתיים־סביבתיים התברר ככלי שמאפשר לתושבים רבים להגשים חלומות, החל בגינות קהילתיות וכלה בחנות יד שנייה. הקול הקורא הזמין אנשים בעלי תשוקה לעשייה ארוכת טווח לבוא וליישם את תשוקותיהם. עשרות הפניות שהתקבלו העידו על בשלות הקהילה למהלך. פירוט תהליך מיסוד מיזמים קהילתיים: . פרסום קול קורא 1 . הקמת ועדה ובה נציגי כל הרשויות 2 . קביעת הקריטריונים לבחירה: 3 • תמיכה בערך הקיימות • היתכנות ביצוע ויכולת הגעה לעצמאות • חיבור בין קהילות ותרבויות - רישות • התייחסות לכיווני הפעולה של השותפות לקיימות אזורית • חדשנות . מפגשים אישיים עם היזמים לפיתוח הרעיוני והכוונה לעמידה בקריטריונים הנבחרים; 4 . ועדת קבלה 5 . חתימה על הסכם התקשרות 6 . הגשת תוכנית עבודה שנתית הכוללת פירוט תקציבי 7 . תחילת תהליך ליווי אישי של המיזמים שהתקבלו. 8 הליווי האישי הוא נקודת הזינוק לתהליך בניית קשרי הקהילה במרחב ולמיסודה של מנהיגות מקומית.

22

23

אירועים אזוריים אירועים מסורתיים כדוגמת הרמת כוסית לחג או "קהילה מארחת" מהווים במה למיזמים הפועלים בשטח לחשוף את עצמם בפני קהלים רחבים ואולי אף לגייס פעילים נוספים לשורותיהם. אירועים אלו יוצרים אווירת חג וגאווה מקומית, ובכוחם לתמוך בבניית הזהות המקומית של התושבים, גם של אלו הפעילים פחות. אירוע "קהילה מארחת" איפשר בכל פעם לקהילה אחרת לארח ולהציג את העשייה הקהילתית־ סביבתית בתחומה בד בבד עם חשיפת הקהילה עצמה ומאפייניה הייחודיים. יוזמות ממוקדות זמן יוזמות קצרות מועד וממוקדות הן אמצעי להעלאת מודעות וליצירת חיבורים בקהילה הן בקרב הפעילים, אשר שוקדים יחד על ההפקה, והן בקרב המשתתפים, אשר פוגשים את שכניהם בהקשר תוכן חדש. פרסום קול קורא ליוזמות ממוקדות זמן פונה לאלו החולמים לקדם רעיון או תחום שקרובים לליבם באמצעות מפגשים קהילתיים. לא כולם רוצים להוביל מיזם ארוך טווח. הליכות ג'יין וגינות פתוחות הם אירועים שהיו למסורת ומתקיימים מדי שנה בשנה. יתרונן של יוזמות אלו הוא בהעדר הצורך להקים עבורן תשתיות ולתחזק אותן לאורך זמן, דבר שעלול להוות מכשול במפגש עם הרשות המקומית.

24

אירועים מחוללי עשייה אירועים אלו מהווים פלטפורמה להצעת מגוון רחב של אפשרויות: פעילויות בהובלת מיזמים קיימים או פעילויות בהובלת תושבים המעוניינים בעשייה כלשהי, בקידום העסק שלהם או בשיתוף בידע. הפעילויות נעות מהרצאה או סיור מודרך, דרך סדנת יצירה או רב־שיח ועד צפייה משותפת בסרט. אירועים אלו יוצרים חיבור בין המרחב הקהילתי למרחב הפיזי וכמו מגדירים מרחב משותף. לדוגמה, באירוע "מתחופפים" נוצר חיבור לחוף הים, וב"פסטיבל תנינים" נוצר חיבור לנחל תנינים. מתכונת האירועים משתנה; הם נעים על סקאלת שיתוף־השתתפות־ שותפות, כשהאחד מציע תכלול מהודק והאחר - פרסום משותף, אך פירוט ייחודי שנתון לאחריות היזם. אמנות וזהות אמנות עשויה להיות מנוע לצמיחה ולבניית הזהות המקומית. יש בכוחה ליצור חיבורים בין אנשים וגם חיבור למקום (כשהעשייה ממוקדת מקום). פנייה לאמנים מקומיים מסייעת להרחיב את מעגלי המעורבות הקהילתית ומגייסת תושבים שבדרך אחרת אולי לא היו משתתפים בעשייה. דרך הפעולה עשויה להשתנות מיזמות של האמן עצמו ועד רתימת אמנים להצגת תערוכה משותפת.

קבוצה ‭ ‬ של ‭ ‬ כוחה ‭ רבים ‭ ‬ קהילתיים־סביבתיים ‭ ‬ פעילים ‭ לעוד ‭ ‬ להתחבר ‭ ‬ הרצון ‭ ‬ מכוח ‭ ‬ מוּנעים ‬ ‭ אותו ‭ ‬ את ‭ ‬ איתם ‭ ‬ חולקים ‭ ‬ אשר ‭ ‬ אנשים ‬ ‭ יוצרת ‭ ‬ ליזמים ‭ ‬ פורום ‭ ‬ הקמת ‭ . ‬ החלום ‬ ‭ זה. ‭ ‬ לצורך ‭ ‬ מענה ‭ ‬ ונותנת ‭ ‬ תמיכה ‭ ‬ קבוצת ‬ ‬

25

הערכה מלווה 06 עבודה עם ציבור גדול של אנשים בתהליכים שבהם לעיתים העשייה קודמת לתכנון, היא עבודה בסביבה שבה הכאוס מובנה בתהליך. זו עבודה שמחייבת קשב, פתיחות וגמישות. אחת הדרכים להבטיח זאת לאורך זמן היא קיום מתודולוגיות שונות של הערכה מלווה. מטרתה של הערכה מלווה אינה לסכם תהליכים ובוודאי לא לתת ציונים, אלא לעצב את התהליך בעת התרחשותו ולהתאימו בדרך המיטבית למציאות המשתנה. השמרנים אולי יתעקשו על הערכה שמבוצעת על ידי גורם חיצוני ובלתי תלוי, שמנטרל מצבים של חוסר נעימות, אך בדרך כלל הערכה כזאת כרוכה בהוצאה כספית ניכרת, שעל פי רוב אינה בנמצא. מאחר שמדובר בתהליכים חברתיים רכים, ניתן ליצור פלטפורמות שונות שמאפשרות קבלת משוב אמין גם בדרכים אחרות, החל בשיחות בלתי אמצעיות וכלה בשאלונים אנונימיים מקוונים. הערכה מלווה בודקת את תפקוד כל הגורמים הפעילים: החל במתווכים (גורם האמצע שמקשר בין בעלי התפקידים והתושבים), דרך בעלי התפקידים וכלה ביזמים. כאשר ההערכה נעשית ברגישות הראויה, יש בכוחה למנף כשלים שבדרך ולקדם שינוי מבורך. הניסיון מורה שכתיבת דו"ח תורמת במידה רבה למתן תוקף ולגיוס תומכים לשינוי. בה־בעת, הדו"ח הכתוב מעצים את ערך העשייה עצמה, שלעיתים עשויה להיראות שולית או מובנת מאליה.

26

וגם ‭ ‬ גם ‭ את ‭ ‬ לתת ‭ ‬ יש ‭ ‬ קהילתי ‭ ‬ מיזם ‭ ‬ בפיתוח ‭ ולנסות ‭ ‬ והרצונות ‭ ‬ הדעות ‭ ‬ למגוון ‭ ‬ הדעת ‬ ‭ ככל ‭ ‬ פרטנית ‭ ‬ ברמה ‭ ‬ אישי ‭ ‬ מענה ‭ ‬ לתת ‬ ‭ ירגישו ‭ ‬ ואחד ‭ ‬ אחת ‭ ‬ שכל ‭ ‬ כך ‭ , ‬ האפשר ‬ ‭ . ‬ שלהם ‭ ‬ החלום ‭ ‬ את ‭ ‬ מגשימים ‭ ‬ שהם ‬

27

אתגרים 07 שותפה מלאה לעשייה. חשוב לתאם ציפיות ככל האפשר כבר בתחילת הדרך, כדי למנוע אי־הבנות או אכזבות בהמשכה. - אחד המדדים להצלחת המיזם תיאומים הוא מעורבותםשל בעלי העניין הרלוונטיים. לפני היציאה לדרך מומלץ לערוך מיפוי של בעלי עניין אסטרטגיים ובעלי עניין פוטנציאליים, ולוודא שלא נשכח אף לא אחד מהם, כדי לערב אותם כבר בשלב הראשון. בדרך זו ירגישו שייכות גדולה יותר לעשייה. מחד גיסא, ככל שיגדל מספר השותפים יגדל האתגר להגיע להסכמות, ומאידך גיסא, אם נפסח על בעל עניין פוטנציאלי (שלא לומר אסטרטגי) נבטיח לעצמנו מתנגדים לאורך הדרך. פתגם אפריקני עתיק אומר: אם רוצים לעשות משהו מהר כדאי לעשות אותו לבד, אם רוצים לעשות אותו היטב - כדאי לעשותו יחד.

לעמוד בדרישות הגוף שמנהל את התקציב (הרשות המקומית, המתנ"ס או עמותה כלשהי), שלעיתים מחויב לכמה הצעות מחיר ולנהלים שיוצרים עומס על התושבים הפעילים, שכל עשייתם בהתנדבות. - התושבים רואים את המיזם פרספקטיבה שלהם מנקודת מבט מקומית מאוד (על פי רוב, ברמת השכונה) ואילו הרשות המקומית רואה את המיזם כחלק מעשייה רחבה ביישוב כולו. הפערים בולטים עוד יותר כשמדובר במועצה אזורית או בגוף חיצוני שפועל בכמה רשויות במרחב. רוב היזמים דיווחו על קשיים כאלה או אחרים שנתקלו בהם, אך בסך הכול לא בהיקף גדול. הקושי המוביל שדווח מתייחס להתנהלות של הרשויות (מועצות, קיבוץ), ולתיאום עמן. קושי רווח נוסף שדווח נוגע להעברת תקציב הפעילות מהשותפוּתליזמיםאו לספקיהם. כל היזמים שהרחיבו את פעילותם באופן משמעותי דיווחו על חוויה של עומס של היזם, וקושי להכיל את היקף הפעילות על בסיס מערך התנדבותי בלבד. דווח גם על קושי לנהל ולתחזק מערך גדול של פעילים (מתוך דו"ח ההערכה).

עשייה משותפת בין גורמים שהם שונים מהותית באופיים ובהתנהלותם ולעיתים כל אחד מהם בעל חזון משלו, טומנת בחובה אתגרים רבים: - התושבים הפעילים מקצבים שונים מוּנעים מכוח הרצון לשינוי. הם מביאים לתהליך תשוקה ומוטיבציה אדירה לעשייה. לעומתם, בעלי התפקידים ברשויות השונות פועלים במסגרת ממסדית. לצד יכולותיה הנרחבות, מסגרת זו מתאפיינת בקצב איטי יותר, ובשל מורכבותה, לא פעם אף נדחים רעיונות לפיתוח. הצלחת המיזם תלויה בהבנה משותפת של השוני הזה בין הצדדים. - מרבית שיתוף - השתתפות - שותפות הרשויות פועלות במבנה היררכי, ולכך הן מצפות גם בעשייה הקהילתית. שיתוף התושבים מתקבל בקלות רבה יותר מהשתתפותם, ובוודאי יותר משותפותם המלאה במיזם. לעיתים הרשות מעדיפה להסיר לגמרי אחריות ממיזם ולאפשר לתושבים לעשות כרצונם, במקום להיות

- לא כל מיזם קהילתי זוכה לתמיכה תקציב תקציבית, אך מסתבר שגם כאשר ניתנת תמיכה כזאת, עדיין ישנם לא מעט אתגרים בניהול המיזם: יש להגיע להסכמות בין חברי הצוות בנוגע לסעיפי התקציב; יש

28

%

יזם, פעיל ומתנדב כולם פועלים מטוב ליבם בהתנדבות, ובכל זאת לכל אחד מאפיינים משלו. תשוקה, הובלה יזם: מחויבות, עשייה פעיל: עשייה מתנדב: מיזם מצליח הוא מיזם בו מתקיימים כל המרכיבים האלה: תשוקה, הובלה, מחויבות ועשייה. אם המיזם מונע על ידי אדם אחד בלבד, כנראה שהוא מכיל בעצמו את המרכיבים כולם.

29

זרקא − גן השלום, ג'סר אל קבוצת נשים מקומיות, בחרה להוביל מיזם ששם לו למטרה .)Placemaking( לטפח מקום לטובת הקהילה המקומית המקום הנבחר הוא גן השלום, הנמצא בפאתי הכפר, סמוך לשמורת טבע נחל התנינים.

חנוך לנער על פי דרכו הקשבה וחשיבה משותפת עם הקהילה ‭ שייטיבו ‭ ‬ עבודה חדשים ‭ ‬ עשויות ליצור כיווני התהליך ויתמכו בו יותר מדבקות בדרכי ‭ ‬ עם ‬ עבודה שנקבעו מראש.

30

31

32 איור זה נעשה במהלך ״מפגש חלימה״ עם פעילי מיזם "היער הנדיב" בבנימינה לקידום ולפיתוח המקום.

33

מן הטנא 08

01 חיים לנחל תנינים 02 היער הנדיב

קבוצת תושבים מבנימינה מקדמת את שיקומו האקולוגי של נחל תנינים. הקבוצה פועלת בשני מישורים: במישור הקהילתי - העלאת מודעות התושבים לקיומו של הנחל, לחשיבות שמירתו ולטיפוח מורשתו; במישור של מקבלי ההחלטות - קידום תוכנית אקו־הידרולוגית מקיפה לשיקום האגן כולו, בהובלת רשות ניקוז כרמל.

תושבים מקימים יער מאכל קהילתי סמוך לפסי הרכבת. היער מאפשר חיבור בין הקהילה לטבע, מקרב לעבודת האדמה ומאפשר גישה למזון בריא. העשייה במקום מלווה בלמידה חווייתית ובהיכרות עם מערכות אקולוגיות בנות־קיימה.

34

03 פרחי בר 04 ג י נת הכ ו רמ י ם 05 נשים יוצרות סביבה

תושבי בנימינה וגבעת־עדה מאמצים קטעי רחובות הסמוכים לבתיהם וזורעים בהם פרחי בר. המיזם מעלה את המודעות לגינון ים־תיכוני ובר־קיימה, שאינו דורש השקיה או תחזוקה רבה. ההיענות הרבה למיזם מביאה לגלי פריחה מרהיבים ברחבי המושבות ולשינוי הדרגתי בתפיסת הגינון במועצה.

גינה קהילתית בשכונת כרמי בנימינה. המקום מהווה אבן שואבת לתושבי השכונה, מוקד לעשייה מקיימת ולהוויה קהילתית, תרבותית וסביבתית וכן מקור לחיזוק השייכות והזהות המקומית.

מיזם קהילתי בהובלת שמונה נשים אכפתיות מהכפר ג׳סר אל־זרקא. בכל שבוע הפעילות נפגשות ללמידה ולתכנון המהלכים לעשייה משותפת ורוכשות כלים למנהיגות, ליזמות ולקיימות מקומית. במסגרת המיזם )1( : בחרו הנשים להתמקד בשני תחומים ) הקמת 2( ; ייצור קומפוסט בבתים הפרטיים מרחב ירוק ופתוח אשר ישמש מקום מפגש .)Placemaking( קהילתי

35

06 חורשת לנגה 07 רוכבים ברננים 08 לעבדה ולשמרה

אזרחים ותיקים פועלים לשימור אתר טבע ומורשת שנמצא בליבה של זכרון יעקב: חורשת לנגה, שערכה טמון במגוון המינים שבה, ושדרת הסיגלונים הוותיקה. המיזם נעשה בליווי ובתמיכה של החברה להגנת הטבע ובשיתוף המועצה המקומית, מוזיאון העלייה הראשונה והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

יוזמה של תושבת זכרון יעקב אשר הקימה קבוצת רוכבי אופניים בקרב ילדי פנימיית רננים, השוכנת במושבה. אחת לשבועיים החניכים נפגשים ורוכבים בחיק הטבע, בשבילים הסובבים את המושבה, בליווי מקצועי צמוד של תושבים מתנדבים.

גינה קהילתית בלב שכונה חרדית בזכרון יעקב. שתי נשים תושבות השכונה גייסו את התושבים לעשייה, וכך העלו את המודעות לעבודת האדמה בכלל ולערכי הקיימות בפרט. הגינה שינתה את פני המקום הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הערכי: המקום המוזנח הפך לגן צומח, ולילדי השכונה ניתנה ההזדמנות להעריך מקרוב את הטבע ונפלאותיו.

36

09 למענך

יוזמה של שתי נשים חרדיות ליצור מערך "קח־תן": קבלה ומסירה של בגדים וציוד לבית עבור ילדים ותינוקות. כמו כן, היזמיות מאתרות חברות שמוכנות לתרום מוצרים שפג תוקפם להכנת מארזים ליולדות ולנשים נזקקות. המיזם יוצר חיבורים לא־שגרתיים בין חילונים לחרדים בד בבד עם מימוש ערכי קיימות משותפים.

10 ב ו רג נ י 11 ערוץ גיבור

משתלה וגינת תבלינים שפועלת במחצבת כורכר עתיקה בקיבוץ מעגן מיכאל. המיזם מטמיע בקהילת הקיבוץ ובמוסדותיו ערכים של קיימות ושל גינון בר־קיימה. במסגרת זו משולבים במקום סדנת נגרות בשימוש חוזר ומיזם יישובי לייצור קומפוסט.

טיפוח ערוץ נחל אכזב בשכונת נווה שרת בזכרון יעקב. המקום, שהיה עזוב ומוזנח, שינה את פניו: נפרץ שביל, הותקנו ספסלים ונשתלו עצים. פעילות שוטפת של תחזוקה וטיפוח יצרה מקום מפגש חשוב לתושבי השכונה המתחדשת.

37

12 גינות פתוחות 13 הליכות ג'יין

מדי שנה בשנה, לאורך סוף שבוע אחד, תושבי בנימינה וגבעת־עדה פותחים את חצרות בתיהם למבקרים. שתי יזמיות, תושבות המקום, בוחרות גינות שמיישמות עקרונות של גינון בר־קיימה להשתתפות באירוע שמשלב שתי מטרות: להעלות את המודעות לעקרונות הגינון הים־תיכוני ולחבר בין אנשים.

תושבי המושבות מצטרפים למסורת הבין־ לאומית של הליכות בהדרכת תושבים, לשם היכרות מעמיקה עם המקום. ההליכות מתקיימות לזכרה של ג'יין ג''יקובס, מתכננת ערים שפעלה במאה ופיתחה תפיסה חדשנית שעודדה 20־ ה להתבונן בעיר מנקודת מבטו של הולך הרגל.

,

מתכון למיזם מנצח

הוראות הכנה: מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון. אם כל היתר פועלים על עקרון התמיכה והאיפשור - זה יעבוד. ☺ ככה זה כשחומרי הגלם טובים

המצרכים: // יזם או יזמים בעל/י תשוקה, מחויבות לאורך זמן וכישורי רתימת שותפים // רשות מקומית תומכת // קהילה תומכת // מודל עשייה אורגני ודינמי, המשלב בין עשייה "מלמטה למעלה" לעשייה "מלמעלה למטה".

38

12,300 מספר המשתתפים בפעילויות הקהילתיות

539

20

42

מספר היזמים בתקופה זו

מספר המיזמים הקהילתיים 2019-2015 שקמו ופעלו בשנים

מספר הפעילים במיזמים

39

תודה לכל היזמים והפעילים שאפשרו לנו לקחת חלק ביוזמות ובחלומות שלהם

40

גינה קהילתית הכורמים

ערוץ

גי ר

ב

שניה וחצי חנות יד שניה

עצי מורשת

ג׳יין הליכות בנימינה-גבעת עדה וזכרון יעקב

פרחי בר מיזם קהילתי להפרחת המושבות

.

חולמים, מחליטים ועושים | במאי 18-8

41

עם הפנים לעתיד 09

עם זאת, טעות לחשוב שניתן לשמוט לחלוטין את העשייה של רמת הנדיב. התושבים הפעילים זקוקים לתמיכה על מנת לתחזק את התשוקה שלהם לעשייה. הם זקוקים לתמיכה מקצועית, תוכנית ולעיתים גם נפשית, כדי שיוכלו להמשיך בפועלם לאורך ימים. נוסף על כך, יש לדאוג להרחבת מעגלי העשייה כדי שיותר ויותר תושבים יהיו מעורבים. מגוון דעות ומגוון כישורים יאפשרו תמיכה הדדית וצמיחה מתמשכת. יש להיות ערים לשינויים ברשויות המקומיות, בעיקר לאחר בחירות, ולוודא שהאג'נדה הקהילתית־סביבתית לא יורדת מסדר היום ושבעלי התפקידים מקבלים את התמיכה המקצועית שהם זקוקים לה כדי לקדם בעצמם את הנושא.

נראה כי בשנים האחרונות הצלחנו לבנות שפה של קהילה וקיימות, למסד עשייה יזמית קהילתית ולחולל שינויים במרחב רמת הנדיב ברמות משתנות. בזמן הזה צמחה מנהיגות קהילתית וסביבתית, שהולכת ונעשית משמעותית יותר ויותר. היא נוכחת יותר בצמתים של קבלת החלטות ובתהליכי תכנון באזור, ומשפיעה לא רק ברמת השכונה אלא גם ברמת היישוב והאזור. הרשויות מצידן זוכות בשותפים פעילים מקרב התושבים, שעוזרים לקדם אג'נדה של איכות חיים וחיבור למקום ולמורשתו. תפקידה של רמת הנדיב כשחקן אמצע בין התושבים לרשויות מתפנה אט־אט ועובר למנהיגות המקומית ולבעלי התפקידים הייעודיים לתחומי הקהילה והקיימוּת ברשויות השונות.

העשייה תהיה תולדה של צרכים שיעלו מהשטח. לשם כך יש לוודא שאחת לפרק זמן סביר נעשים מיפוי ובחינת צרכים הן מצידם של התושבים והן מצידם של בעלי התפקידים. רעיון שהתגבש אצלנו הוא הקמת מרכזי קיימות יישוביים, שישמשו בית ליזמים - מקום מפגש ומוקד לעשייה משותפת ולקידום תחומי הקיימות. האם בעתיד ייווצרו חיבורים בין המרכזים השונים ברמה האזורית? או אולי יעלה רעיון אחר? ימים יגידו.

42

(למעט הפרקים בהם מצוין אחרת): כתיבה תמר ארבל אלישע, מנהלת תחום קהילה, רמת הנדיב עידית אלחסיד ליווי בבניית השלד התוכני 44 ,43 ,34 ,25 ' טל גליק - עמ | 7 ,5 ' אלבטרוס - עמ תצלומים: | 36 ,35 ,27 ,19 ,1 ' יעל טמיר לבנה - עמ | 21 ' ידיד לוי - עמ | ,34 ,31 ,29 ,24 ,23 ,19 ,18 ,17 ,15 ,13 ,11 ' תמר ארבל אלישע - עמ 38 ,37 ,36 ,35 לירון טלמור עיצוב גרפי: | רונית רוזנטל עריכת לשון: לדואן חנן מחברת קומיוניטי, על הליווי והשותפות לאורך הדרך תודה

כל הזכויות שמורות לרמת הנדיב

43

www.ramathanadiv.org.il

44

Page 1 Page 2 Page 3 Page 4 Page 5 Page 6 Page 7 Page 8 Page 9 Page 10 Page 11 Page 12 Page 13 Page 14 Page 15 Page 16 Page 17 Page 18 Page 19 Page 20 Page 21 Page 22 Page 23 Page 24 Page 25 Page 26 Page 27 Page 28 Page 29 Page 30 Page 31 Page 32 Page 33 Page 34 Page 35 Page 36 Page 37 Page 38 Page 39 Page 40 Page 41 Page 42 Page 43 Page 44