פעילויות ואירועים
רוב המחקרים האקולוגיים בעולם נערכים בהיקף מרחבי מצומצם ובמשך תקופת זמן קצרה. במשך שנים היו מחקרים ארוכי טווח קשים לביצוע ורוב תכניות המימון ניתנו למחקרים שהתמקדו בניסויים קצרי טווח. כיום ברור שנתונים שנאספים ונאגרים לטווח ארוך חיוניים להבנתנו את השינויים הסביבתיים, ויש להם השלכות חשובות לגבי שמירת טבע וממשק.
המסקנות המתקבלות ממחקרים אקולוגיים ארוכי טווח שונות במקרים רבים מאלו של המחקרים המתבצעים בטווח קצר, ותהליכים אקולוגיים רבים הם ארוכי טווח במהותם ולכן צריכים להיחקר לאורך זמן. כמו כן, הולך וגובר הצורך בחיזוי שינויים צפויים במערכות אקולוגיות במשך תקופות ארוכות יחסית.
משנות ה-80 של המאה ה-20 החלו להקים בארצות הברית תחנות מחקר למעקב אחר תהליכים לאורך זמן. בשנת 1993 הוקמה רשת בינלאומית ל’מחקר אקולוגי ארוך טווח’ (LTER), במטרה ליצור שיתוף פעולה בין מדענים ממקומות שונים בעולם ולהקל על ביצוע של מחקרים בין-תחומיים והשוואתיים.
הנושאים העיקריים המעסיקים את הרשת ברמה העולמית הם אובדן של מגוון ביולוגי, שינויי אקלים, שינויים באיכות הקרקע ובזמינות משאבי מים וכן השפעתם של מזהמים וכימיקלים רעילים.
שלב חשוב ביותר במחקרים ארוכי טווח הוא גיבוש של ‘פרוטוקול עבודה’, בו מוגדרות השיטות ומגובשים התקנים לדיגום ולעיבוד הנתונים. באופן זה ניתן לבצע מחקרים דומים באזורים שונים ו/או באותו אזור בזמנים שונים.
הקמת התחנה ל’מחקר אקולוגי ארוך טווח’ ברמת הנדיב, כחלק מרשת LTER העולמית והישראלית
כפי שתואר קודם לכן, מושקע ברמת הנדיב מאמץ מחקרי אקולוגי מאז שנת 1985. מרבית המחקרים שנערכו בתקופה זו נמשכו בין שנתיים לארבע שנים. בשנת 2000 החל תהליך חשיבתי שנועד לבדוק היכן אנו נמצאים ולאן פנינו מועדות. התגבשה ההבנה כי מאחורינו מעל 20 שנות מחקר ‘קצר טווח’, בהן הצטברה כמות גדולה מאוד של נתונים אשר נאספו ע”י יותר מ- 40 חוקרים במגוון נושאים, שיטות עבודה וקני מידה. נתונים אלה נאספו ללא חשיבה ארוכת טווח וללא כל אינטגרציה ביניהם.
מאידך, נושאים רבים שעמם אנו מתמודדים ברמת הנדיב – כמו למשל התפתחות צומח (סוקצסיה), השפעת טיפולי ממשק והפרעות שונות (כמו שרפה, רעייה, כריתה) על המערכת האקולוגית וכן השפעת שינויי האקלים – מחייבים מחקר ארוך טווח. מחקר זה אמור להנחות את ממשק הפארק ולהוות בסיס מידע אקולוגי אשר ישמש גם לפיתוח תכניות חינוכיות שונות.
לאחר תקופה של דיונים, הוקמה בספטמבר 2003 תחנת LTER ברמת הנדיב.
במסגרת פעילות זו, ובנוסף על המחקרים העוסקים בשאלות מחקר ממוקדות, מתנהל ברמת הנדיב ניטור ארוך טווח של כמה משתנים ואורגניזמים שעליהם הוחלט מראש: צבאים, חוגלות, ציפורי שיר, פרפרים, צומח עשבוני וצומח מעוצה. נתונים אקלימיים נאספים מתחנה מטאורולוגית הממוקמת בפארק. הנתונים הנאספים לטווח ארוך ירוכזו במסד נתונים (Database) באינטרנט וישמשו כנתוני בסיס לעתיד לבוא.
לניטור ארוך הטווח ברמת הנדיב שתי מטרות עיקריות: מדעית וממשקית. השאיפה היא כי שילוב ניטור וממשק יאפשרו בטווח הארוך לשמר ולהעשיר את מגוון המינים, החברות, הנופים והתהליכים המאפיינים את הנוף הים-תיכוני בפארק; לפתח שיטות חדשות למחקר, לניטור ולממשק, כך שהפארק יהווה מודל לניהול שטחים פתוחים באזור הים-תיכוני; לבנות מודלים לחיזוי השינויים הצפויים במערכת האקולוגית בזמן ובמרחב; ולחזק את הקשר בין המחקר המדעי לבין החינוך ומודעות הציבור באמצעות הגדלת הנגישות לתוצאות מחקרים ברשת האינטרנט וחינוך לחשיבה מדעית על ידי שיתוף תלמידים במחקרים.
ההכרה בחשיבותה של ראייה ארוכת טווח השפיעה גם על המחקרים קצרי הטווח המתבצעים כיום ברמת הנדיב. רישום הנתונים, למשל, מתבצע בסטנדרטים מקובלים, על מנת שגם נתונים של מחקרים קצרי טווח יישמרו לשנים רבות ויוכלו לשמש לסינתזה ולהשוואות.
מעל 15 שנות ניטור ארוך טווח ברמת הנדיב לימדו אותנו כי איסוף נתונים משמעותי הינו מוכוון שאלה ומטרה והדגישו את חשיבות ניתוח הנתונים, הטמעתם בממשק ויכולת ההתמודדות עם המסקנות. לצד תובנות אלה, התחדדה ההכרה כי ערכים ותפיסות עולם משפיעים על השיקולים וההחלטות והתחדד הצורך בהכללת המרכיב האנושי בתכנית הניטור.
יש לך שאלה? נשמח לעזור
פעילות ענפה מתקיימת ברמת הנדיב סביב האדם וחיבורו לטבע ולסביבה.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בגינון, בחינוך לקיימות של הדור הצעירו ואירועים המתחשבים בסביבה ותורמים לרווחה ובריאות הקהל.
גן זה, הצעיר בגנים (הוקם ב-1985), תוכנן במיוחד למען כבדי הראייה. הגברת דורותי דה רוטשילד חיפשה דרך לאפשר גם למי שאינם רואים ליהנות מהפריחה ויזמה הקמת גן המזמין את כל החושים להשתתף בחוויה שבגנים.
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.
