פעילויות ואירועים
13.11.24 | י”ב בחשוון תשפ”ה | יום רביעי | 8:00 – 16:30 | רמת הנדיב
|
“היכחדות חוויית הטבע” הוא מונח המתאר את הנתק ההולך וגובר בין האדם לטבע בעולם המודרני, תופעה המשפיעה על הרווחה הנפשית והגופנית של האדם ומחלישה את התמיכה הציבורית במאמצי שמירת טבע, זאת בעוד האתגרים הסביבתיים רק הולכים ומחריפים. |
|
ברכות |
|
מושב פתיחה 9:00 – 10:20 |
|
חקר הקשר לטבע: מבט חדש על עולם ישן? הקשר אדם-טבע מהווה מרחב אינטר-דיסציפלינארי חדש, עליו ניתן להתבונן דרך עדשות שונות הקשורות ביניהן: תרבותית, היסטורית, פילוסופית, סביבתית, חינוכית, טיפולית ועוד. מרחב זה יוגדר במהלך היום כתחום מחקרי בפני עצמו, הכולל מגוון כלים וחדשנות. |
|
Pre-connecting: טבע כבית, הקשר התרבותי של ציידים-לקטים לטבע בהרצאה נפנה לאנתרופולוגיה של תרבויות ציידים-לקטים עכשוויות כדרך להרחיב את הדיון ביחסי אדם-טבע בצומת הקריטית של העת הזאת. תרבויותיהם תורמות לחשיבה על אופני קשר אדם-טבע משוחררת מהתיוג הדואליסטי המודרני של טבע/חברה, חיבור/ניתוק מהטבע, ועוד. ההרצאה תתמקד ב”בית” של ציידים- לקטים כאובייקט, מושג ומטאפורה העוזרים לאבחן ביתר מורכבות מה קבוצות אלו מלמדות אותנו על מגוון אפשריות חיבור אדם-טבע. |
|
היכחדות חווית הטבע בתקופה המודרנית: רקע והשלכות לרווחת האדם ולשמירת טבע בחברה המערבית המודרנית ובחברות אחרות ברחבי העולם מרבית האנשים הולכים ומתנתקים מהטבע. התופעה הזו תואר ע”י הפילוסוף וחוקר הפרפרים רוברט פייל כ”היכחדות חווית הטבע” (extinction of experience) ולה השלכות רבות הן על איכות החיים ובריאות בני האדם והן היכולת לקדם שמירת טבע. ההרצאה תסקור את הגורמים המרכזיים להיכחדות חווית הטבע, את העדויות האמפיריות התומכות בתופעה ובעיקר נתחקה אחר ההשלכות. ההרצאה תציג סדרה של מחקרים שנערכו בארץ ובעולם ותדגיש עד כמה הקשר לטבע הוא מרכזי לקידום עתיד מקיים לאנושות על פני כדור הארץ. |
|
שירת העשבים | ספוקן וורד על החיבור לטבע |
|
מושב שני 10:40-12:10 |
|
הקשר לטבע והשדה החינוכי: בין תיאוריה למעשה בשטח היציאה אל הטבע, ללמוד עליו וללמוד ממנו אפיינה מורים מתווי דרך רבים לפני ולאחר קום המדינה. אנשים כמו אמוץ כהן, אליעזר שמאלי, יהושע מרגולין ועוד, העמידו דורות של תלמידים שיצאו לצפות בחצב ובנחליאלי בחודש אלול, בכלנית, בשקד ובאדום החזה בשבט, ובדם המכבים והחוח באייר. הם ידעו היכן פורחת הרקפת, היכן הסיס מקנן והמשיכו להקנות ידע זה לילדיהם ולדורות של תלמידים אחרים. מהו אותו דבר חמקמק הנקרא בשפה המקצועית “תחושת מקום” או “זיקה למקום ולטבע”? האם קשר לטבע וזיקה למקום אחד הם? כיצד אלה משפיעים על נטיותינו, עמדותינו והתנהגותנו ביחס לטבע? ולבסוף – למה המיתוס על הגנת פרחי הבר “אינו עובד” היום? |
|
כלים תכנוניים ליצירת חוויית טבע משמעותית מהי חוויית טבע משמעותית והאם ניתן לתכנן אותה? בהרצאה זו נבחן האם ניתן להשפיע על חוויית הטבע דרך עיצוב המרחב ושימוש בעזרים המתווכים ומכוונים את החוויה. נסקור דוגמאות מגוונות מעולמות העיצוב, האמנות ואדריכלות הנוף השואפות ליצור חוויות טבע מעמיקות ומשמעותיות, ונסיים בסדרה של כלים תכנוניים התומכים בתהליך תכנון חוויית הטבע. |
|
מחקר חברתי ככלי לביקור מיטבי ומשמעותי בארגון סביבתי כארגון סביבתי, שהוא גם גוף תיירותי מוביל בישראל, מטרת הביקור באתרי רשות הטבע והגנים היא לאפשר חווית ביקור תיירותית מוצלחת אך לא פחות מכך ביקור משמעותי. בהרצאה זו נעסוק באחד הכלים המרכזיים בהם משתמשת הרשות על מנת לטייב את הביקור באתריה – מחקר חברתי. בהרצאה נציג את השימוש בכלים השונים שמציע המחקר החברתי ונעסוק ביתרונות ובאתגרים שבחיבור בין מחקר לבין יישום מעשי בשטח. |
| 13:10 – 14:10 סדנאות ומעגלי שיח בקבוצות |
| הליכה ב”שבילנפש” – גמא שפר וד”ר ליאת הדר | רמת הנדיב משחר האנושות יצאו בני אדם אל הטבע כדי לרפא את הגוף ואת הנפש. כיום, גם המדע מכיר בסגולות המרפאות של ההליכה בטבע. בִּשְבִילַנֶּפֶש הוא מסלול הליכה חדש שהוקם בעקבות המלחמה, המנסה, על בסיס תאוריות ומחקר, לספק מספר תשובות אפשריות לשאלה “מה בטבע עושה לי טוב?” בסיור נצעד במקטע קצר מתוך השביל, נתנסה בחלק מהתחנות, נדבר על החשיבה שעמדה מאחורי פיתוח השביל ועל התובנות והמסקנות שלנו בעקבות סקר מבקרים שנערך באביב האחרון. |
| התבוננות ומיינדפולנס בטבע – ד”ר נירית אסף | סמינר הקיבוצים סדנה זו בטבע של רמת הנדיב מבקשת לעצור לרגע ולנשום עמוק יחד. דרך התבוננות ביופיו של הטבע, נתבונן אל עצמנו ונבקש לחפש מה בטבע תומך בנו? הסדנה תעסוק בהתנסות בהתבוננות בטבע ופנימה אל עצמנו. הטבע ישמש לנו כמרחב שהייה, הקשבה, תשומת לב, התבוננות ומדיטציה. נתנסה בתרגילים חווייתיים שיחברו אותנו בעזרת כל החושים אל הסביבה, אל עמיתינו ואל הלב פנימה. |
| איך נראים חיים של חיבור? מיומנויות וטכניקות של חיבור כחלק מאורח חיים מודרני (מעגל שיח) – ד”ר אריאל אפל, ראש החוג לחינוך | מכללת אורנים מיומנויות של חיבור לטבע שואבות לעתים קרובות השראה מתרבויות קדומות, מסורתיות או בלתי–מתועשות. כיצד משתלבות פרקטיקות כאלו באורח חיים עכשווי ומתועש? ד“ר אריאל אפל הוא אנתרופולוג שחוקר מגמות ופרקטיקות של חיבור בין בני אדם והעולם הטבעי. במעגל שיח, מוקפים במרחב החי של פארק הטבע רמת הנדיב, נבחן גישות שונות לחיבור לטבע, נאתגר ונפתח אותן, וננסה לדמיין ולחוות יחד כיצד נראה אורח חיים “מחובר” בהווה ובעתיד. |
| אקותרפיה – עמית בן דוד | המרכז הטיפולי אדם-דרך-טבע פעם, לפני כ-15 אלף שנה חיו האדם והטבע כאחד. האדם התגורר במרחבי הטבע הפתוחים והיה בקשר יום יומי עם המרחב הטבעי והחיים שמצויים בו. במובנים רבים, המהפכה החקלאית היוותה רגע קריטי ביחסי האדם והטבע. מאז, ההתרחקות, השכחה וחוסר ההדדיות מתגברים ככול שהשנים חולפות. יש לכך השפעות אקולוגיות מרחיקות לכת. האקו–תרפיה מבקשת להניח במרכז הבמה והשייח את המשמעות הרגשית והנפשית שיש לתהליך המואץ של ההתרחקות מהטבע. האקו–תרפיה הינה גישה טיפולית שהתבססה בשנות ה-70 בארה”ב כחלק מהגל השלישי של הפסיכולוגיה הדינמית והאינטר–סובייקטיבית. בסדנה נטעם ונחווה את הגישה על הגוף והנפש שלנו ונלמד איך ניתן לרתום את הקשר שלנו עם הטבע להתמודדות עם המצב המורכב שאנו חיים בו בשנה האחרונה, ואיך הטבע יכול להיות עבורנו משאב לחיבור לעצמנו. |
| הליכת עומק והתמקדות (focusing) ככלי תכנוני – רם אייזנברג | אדריכל נוף התמקדות היא טכניקה של הפניית תשומת הלב לתחושות שעולות בגוף בעת התהוות משמעות. הליכות עומק הן פיתוח של ההתמקדות כשיטה לאיסוף מידע חוויתי על סביבה לצורך תכנון, תוך שיטוט וביטוי זרם התודעה המתהווה בתגובה לסביבה. במסגרת המיני–סדנה נתרגל עקרונות הקשבה בסיסיים לעצמנו ולמרחב הסובב אותנו, ונתנסה בטעימה של הליכות עומק. |
| שפת הציפורים – סטפן קסטנבאום | צפר וסוקר, מדריך וותיק בארגון שומרי הגן שפת הציפורים היא שפה אותה כולנו מסוגלים להבין ובה כולנו יכולים להיעזר. כמחנכי יער, כאנשי טיפול בטבע, וגם כחובבי טבע מן המניין. |
|
מושב שלישי 14:30 – 15:30 |
|
הטבע כמרחב מרפא: תיאוריה וניסיון טיפולי הרצאה זו תתמקד באיכויות המרפאות של הטבע דרך מחקר, תיאוריה וניסיון קליני רב. ידע זה הוביל לפתיחה של ״מרחב מרפא״ בחוות רונית ב- 9.10.23 שהפך מודל להקמת חוות החוסן בארץ. דרך שיח ער, דוגמאות מהשטח ותובנות רלוונטיות נחשוף את הידע החשוב אודות החיבור המרפא בין הטבע לאדם. |
|
מסע חוסן: התערבות תומכת לנוער מיישובי העוטף מסע בזמן אחר ובמרחב אחר, הרואה את הטבע כמקור לריפוי והחלמה של בני נוער מיישובי העוטף בהקשר של מלחמת חרבות ברזל. התבוננות דרך 3 פרספקטיבות: סביבתית, פילוסופית וטיפולית. |
|
15:30 מאז המהפכה האקולוגית ב 1963 פיתח כל תחום ידע אגף מיוחד לחשיבה על המשבר. כך נוצרו האקופילוסופיה, האקופסיכולוגיה, האקותאולוגיה ועוד. גם בשירת הטבע חל שינוי. החלה להיכתב שירה ששמה את הטבע, ולא את האדם, במרכז וששמה דגש על קשר למקום ספציפי ועל מערכת יחסים עמוקה וארוכה איתו. שירה זו אינה מיפייפת את הטבע, אינה רומנטית, אלא מדעית יותר ומודעת לעובדות ולמשבר. שירה זו היא האקופואטיקה, ויש המאמינים כי היא תציל את העולם, וכי קל יותר להיכנס ללב באמצעות השירה והרגש מאשר בכתבות טלוויזיה אפוקליפטיות. החזון הוא להחזיר את הקשר בין האדם לאדמה, לא רק כדי לשמור עליה, אלא כדי לשמור על השפיות והמלאות של חיי האדם. |
|
16:15 |
|
16:30 |
מספר המקומות מוגבל. נדרשת הרשמה מראש לכנס
לפרטים נוספים ניתן לפנות להילה במייל
יש לך שאלה? נשמח לעזור
גינון בר-קיימא מוגדר כגינון המתחשב בצורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע בצורכי הדורות הבאים. הוא כולל תכנון גן המתחשב ברכיבים הקיימים באתר
שביל שהוא מסע בזמן, ובמרכזו סיפורו של עין צור – מעיין שופע שהביא לכאן מתיישבים רבים בתקופות היסטוריות שונות.חורש ים־תיכוני תצפיות נוף, בית מרחץ רומי והמון פינות קסומות למנוחה.
אופי השביל: קל, מתאים לכל הגילאים
צבע סימון: כחול-לבן-כחול
אורך השביל: כשני קילומטרים וחצי.
משך הטיול: כשעה וחצי.
עונה מומלצת: כל השנה.
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.
