שיטות המחקר, מהלך המחקר ותוצאות:
לצורך האפיון הגנטי של העצים שנבחנו , נאספו 17 דגימות עלים למיצוי דנ”א מעצים הגדלים באזורי הצפון (גולן, עמקים, כרמל), המרכז (הרי יהודה) ודרום הארץ (צפון הנגב), וכן 17 דוגמאות מצפון ומרכז ממלכת ירדן. ריצוף דנ”א ב- genotyping by sequencing וניתוח בprincipal component analysis (PCA) הראה על קיום של שלוש אוכלוסיות ערבה בא”י. אף אחת מהן לא השתייכה למין ערבה לבנה לכן הוחלט להתייחס למדגם “כקומפלקס אוכלוסיות” המשתיכות למין ערבה מחודדת (S. acmophylla). גם בבדיקת מטבוליטים ייחודיים באותו מדגם ב- HPLC-MS-TOF מתקדם (targeted ו-untargeted) זוהו שלוש קבוצות (clusters) שונות המייצגות שלושה כמוטיפים שונים של ערבה מחודדת. נמצאה התאמה מלאה בין הגנוטיפים לבין כמוטיפים בעצי ערבה שבמדגם. נמצא גם קשר בין הגנוטיפ-כמוטיפ של אוכלוסיות לבין רגישותן למחלת החילדון: מתוך שלוש הקבוצות, שתיים היו עמידות ואחת רגישה למחלת החילדון.
הניסוי ההשוואתי של השפעת איכות המים על מדדי גדילה, מטבוליטים ייחודיים וערכי תזונה נערך ברמת הנדיב בדרום הכרמל. הושוו עצים המייצגים עשר אוכלוסיות של הסוג ערבה ב-5 חזרות תחת משטר השקיית מים שפירים או מי קולחים ממוחזרים (טיפול שניוני, קולחים לא תעשייתיים), במשך שנתיים (4 עונות רצופות). הוכח שהערבה מכל האוכלוסיות יכולה לגדול בהשקיית מים ממוחזרים בטיהור שניוני אף טוב יותר מאשר במים שפירים. נמצאה השפעה של העונה ושל איכות המים על מאפייני יצרנות של הערבה, ערכה התזונתי ותכולת חלק מהמטבוליטים המשניים. ההשקיה בקולחים הגדילה את ייצור הביומסה, העלתה את ריכוז החלבון בנצרים ואת ריכוז הסליצין בעלים. עלים וגבעולים נצרכו היטב ע”י העזים שבניסוי. בניסוי ראשון שכלל 24 עזיים בלאדיות, אכילת עלים וגבעולים לא השפיעה לרעה על תנובת החלב והורידה את ספירת התאים הסומטיים בחלב, כאומדן לדלקת עטין ולניוון של העטין בסוף תקופת התחלובה. ריכוז אנזימי כבד הצביע על בטיחות גבוהה של אביסת ערבה. תכולת מינרלים במנה שנצרכה לא חרגה מהטווח המקובל. בניסוי שני שבוצע ב-48 עיזים מוכלאות אלפין בסוף הריון, צריכת הערבה היוותה 25% מסך המנה. המנה הכילה 7.5 גרם\ק”ג חומר יבש מסליצין. שיעור תאי T מסוג CD8+ – השכיחים בתנאי עקה ודלקת – היה זהה בין הטיפולים בתחילת הניסוי ועלה מאוד בדם של כל עיזי הביקורת. בקבוצת הערבה חלה עלייה קטנה וזאת, רק בעיזים הנגועות במחוללי דלקות עטין. מכאן, אכילת עלוות ערבה ככל הנראה גרמה לשינויים בהתפלגות תאי מערכת החיסון בדם העיזים. ייתכן ולמרכיבים בערבה יש השפעה אימונו-רגולטורית, ללא קשר לנגיעות העטין.