רטיבות הקרקע היא משאב מגביל המצוי בחסר כמעט תמידי שנקטע או מתמתן לפרקי זמן מוגבלים לאחר “פעימות גשם”. במערכות אקולוגיות יבשות, התהליכים האקולוגיים מונעים על ידי פרקי זמן קצובים של זמינות מים, המאפשרים פעילות ביולוגית לזמן מוגבל (הטמעה ודיות, זרימות אנרגיה, פחמן, ומים המתבצעים על ידי צמחייה וקרומי קרקע, ופירוק חומר אורגני ושחרור נוטריינטים המתבצעים על ידי החברה המיקרוביאלית והפאונה של הקרקע). המאפיינים של התפקודים הללו תלויים במערכת קשרים מורכבת המתקיימת בין מגוון גורמים, כמו עיתוי, משך ועצמת פעימת הגשם, רטיבות הקרקע ועתודת המים הזמינים בקרקע (קשר גשם-נגר-חלחול).
מטרת המחקר היא לעקוב לאורך זמן וללמוד כיצד משטר הגשמים משפיע על עתודת המים הזמינים בקרקע ומעצב את היחסים בין תפקודי הקרקע לבין תפקוד הצמחייה המקומית.
לשם כך, הוקמה תחנה חדשה הכוללת מערכת קבועה של חיישנים המודדים באופן רציף את תכולת המים בקרקע באזור בית השורשים בשיחיית בר-זית בינוני אופיינית ברמת הנדיב.
החיישנים משדרים נתונים למחשב באמצעות כבלים לניטור ארוך טווח של לחות קרקע. חישוב מאזן המים מתבצע בשילוב נתוני חישה מרחוק מלוויינים חדישים המספקים אחת לכמה ימים מידע על מצב הצמחייה ושימוש בנתוני התחנה המטאורולוגית, המודדת ברציפות פעימות גשם ותנאי אקלים.