פעילויות ואירועים
יעל נבון, ליאת הדר, חוסיין מקלודה, ז’וזה גרינצוויג
עומדי האלון המצוי ברמת הנדיב (עומד=חורשה קטנה והומוגנית) הינם משאב חשוב ומהווים בית גידול ייחודי בנוף הפארק, שכדאי להכיר אותו ולשמור עליו. לאור העובדה שכמות האלונים ברמת הנדיב מצומצמת ולאור המשך תהליכי שינוי האקלים שעלולים להביא להתייבשות ולתמותת עצי אלון, מומלץ לעקוב אחר מצבם של העצים, במיוחד בשנים קיצוניות ובמהלך שנים עוקבות של יובש וחום.
חורש אלון מצוי נפוץ בישראל מהרי הגליל העליון בצפון ועד הרי יהודה בדרום. ברמת הנדיב, נמצא האלון המצוי בבית גידול גבולי מבחינת התשתית (קרקע-סלע), לכן גדל רק בשטחים בהם זמינות המים גבוהה יחסית (פרבולוצקי 2001) ולפיכך אינו נפוץ. במהלך רוב השנים האחרונות, בעקבות רצף של שנים בהן ירדו ברמת הנדיב כמויות משקעים ממוצעות או פחות מזה, נצפתה תופעה מדאיגה של התייבשות עצי האלון המצוי. בעקבות זאת, הוחלט לערוך מעקב רב שנתי אחר מצב עצי האלון בפארק הטבע.
הניטור, אשר החל בשנת 2009 ונמשך עד היום, מתמקד בשתי חלקות בהן יש עומדים צפופים של אלון מצוי, הנמצאות במפנה הצפוני של נחל הנדיב. הניטור נערך אחת לשנה, בסתיו, לפני תחילת עונת הגשמים. שיטת הניטור כוללת שימוש במדדים חזותיים, באמצעותם מוגדר מצב העצים: צפיפות העלווה הירוקה (אחוז העלים הירוקים בחופת העץ), אחוז העלים היבשים, נוכחות בלוטים על העצים ואחוז כיסוי העץ ע”י צמחים מטפסים. מדדי הניטור נבחרו על פי סטנדרטים של ניטור עצים בשוויץ ובקהילה האירופית והאו”ם (CEC-UN/ECE 1994, Dobbertin et al. 2009). המדדים שנבחרו מבטאים יפה את מצב העצים, בהתאם לשינויים בכמויות הגשם לאורך השנים.
מתוצאות הניטור ארוך הטווח של כמעט 12 שנים וממחקרים נוספים שנערכו ברמת הנדיב (Väänänen et al. 2020) נראה, כי תמותת עצי האלון המצוי נובעת משילוב של זמינות מים נמוכה, סבילות נמוכה ליובש קיצוני והיותו עץ גדול יחסית שצורך כמויות מים גדולות. במבט על כל שנות הניטור נראה כי קיים קשר ברור בין כמות המשקעים השנתית לבין תמותת עצים, התייבשות עלים ואחוז צפיפות העלווה הירוקה מכלל החופה. נמצא כי עצי האלון המצוי רגישים ליובש, במיוחד כאשר כמות המשקעים הממוצעת נמוכה מ- 450 מ”מ גשם. כך, לדוגמה, בעונת הגשמים 2013/2014 התרחשה בצורת קיצונית בה ירדו כ- 50% בלבד מכמות הגשם הממוצעת וערכי הטמפרטורה בחורף היו גבוהים יחסית. ע”פ הסקר שנערך בסתיו 2014 נראה, כי מיעוט הגשמים בשנים שקדמו והיובש החריג של חורף שחון זה השפיעו לרעה על מצב עצי האלון המצוי בפארק. צפיפות החופה (כמות העלווה בעץ) ירדה בכ-70% מהעצים. מעל 20% מהעצים שנדגמו היו יבשים. עצי אלון רבים הראו סימני עקה, ורק מעטים היו העצים בעלי חופה מלאה וללא עלים יבשים. מלבד היובש, יתכן ועומס צמחים מטפסים מכביד על העצים, בשל תחרות על כמות המים הזמינים. יחד עם זאת, בסוף העונה היבשה של 2015, לאחר חורף לח במיוחד, התאוששו מרבית העצים, צפיפות החופה עלתה חזרה ב-70% מהעצים והכיסוי היחסי של עלים יבשים ירד.
צימוח חדש של העלווה עם שיפור התנאים מצביע על פלסטיות בתגובת עצים לתנאי הסביבה. אולם, חוסר ההתאוששות של אותם עצים שאיבדו את העלווה כולה בעקבות שנת היובש הקיצונית מרמז על כך שהפלסטיות הינה חלקית וכי מעבר לסף מסוים של עקה, העץ עלול לא לשרוד.
הבשורה הטובה היא שבשנים האחרונות, במקביל לעלייה ההדרגתית שנמדדה בכמות המשקעים הממוצעת, עלתה גם צפיפות העלווה הממוצעת של העצים. נראה, כי יש חשיבות רבה להמשך ניטור רצוף וארוך טווח של מצב העצים, במקביל לכמויות המשקעים לאורך שנות המעקב.
התיעוד ואיסוף המידע על מצב העצים לאורך השנים תורמים להגברת המודעות לחשיבות השמירה על העצים בעידן של שינויי אקלים. הנתונים שנאספו עד כה יכולים לתמוך בקבלת החלטות לגבי ניהול הפארק ונראה שכדאי לשקול התערבות ממשקית בחלק מהעצים, לשם הקלה על התמודדותם עם תנאי יובש ושיפור מצבם החזותי. יש לקחת בחשבון שיקולים של נגישות ושימושיות לציבור, נראות (עצים יבשים), סכנת שריפות (הצטברות של צמחיית תת יער, עצים מתים ו/או גזעים וענפים מתפרקים המהווים חומר דלק), תפקוד כבית גידול לבע”ח ועוד.
לפניכם ‘מפת סיפור’ המציגה את סיפורם של האלונים ברמת הנדיב בממשק אינטרנטי ייחודי.
להפעלה, לחצו על התמונה. הפעילו את הרמקולים.
יש לך שאלה? נשמח לעזור
גינון בר-קיימא מוגדר כגינון המתחשב בצורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע בצורכי הדורות הבאים. הוא כולל תכנון גן המתחשב ברכיבים הקיימים באתר
בחלק המערבי של גני הזיכרון, סמוך למערת הקבר של הברון רוטשילד ורעייתו, נמצא גן המפלים. המבנה של הגן ומיקומו מעניקים לו אווירה קסומה ומיוחדת במינה.
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.
