מרבית עבודות המחקר שנעשו בתחום בחנו את המגע בין עדר העזים לבין שיחי החורש עד לרמת המין ומנקודת מבט המנסה לכלול את שטח המרעה כולו. נכון להיום לא ידוע הרבה על התנהגות הרעייה של העזים בזמן שהעדר שוהה בחלקת המרעה המקומית, ועל תבנית המגע בינן לבין הפרטים של מיני השיחים בחלקה. עבודת מחקר זו מתמקדת באתרים מקומיים קטנים בחורש, ובאה לנסות ולבחון את התנהגות הרעייה של העזים באתרים אלו ברזולוציה גבוהה, עד כדי התייחסות לרמת השיח הבודד. מטרתה של העבודה היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עזים מאוכלוסיית הפרטים השכנים של מין משיחי החורש תהיה בהכרח אחידה? כמין מודל למחקר נבחרה אלת המסטיק, משיחי החורש החשובים.
העבודה החלה בניסוי מקדים שהדגים בתנאים מבוקרים מקרה פרטי ראשון של העדפה אצל עזים בין פרטים שכנים של אלת המסטיק. התצפיות במהלך הניסוי רמזו על שימוש של העז בחוש הריח לצורך הבחנה בין הפרטים, ונמצא קשר שלילי בין הכמות המנודפת של המונו-טרפן -myrcene ושל סך כמות השמן האתרי המנודף, לבין ההעדפה של העזים בין השיחים. בשלב השני אותרו בשדה ובתנאי אמת שמונה זוגות שיחי אלת המסטיק צמודים, ביניהם היה לעזים יחס העדפה חד ובולט.