לצורך מענה על שאלה זו יש לבנות מודל כיול בו אנו יודעים את ההרכב הכימי והבוטני של המנה הנצרכת ע”י בע”ח, אנו אוספים את הגללים של בע”ח שצרך את המנה הנ”ל ובונים משוואת כיול המנסה לקשר בין נתוני בליעת הקרינה לנתונים הכימיים והבוטניים של המנה, אם אכן קיים קשר כזה.
המחקר התבצע בפארק הטבע ברמת הנדיב בעזרת עדר של 19 עזים מגזע דמשקאי (שאמי). לאחר שנתיים של מחקר הצלחנו לבנות מודל כיול המוצא קשר טוב מאוד בין מספר מרכיבים הקשורים לאיכותו המזונית של החורש כמזון לעזים וכן להרכב הבוטאני של מנת העזים. קשר זה מתבטא במדדים סטטיסטיים שהעיקרי בניהם הוא ערך מקדם הקביעה (R2) על פיו ניתן להשוות את שיטת fecal NIRS לשיטות הסטנדרטיות הקיימות.
במחקר זה נאספו 143 דוגמאות של גללים מעזים שהמנה שנצרכה על ידן ידועה. בין מרכיבי המנה שנבדקו היו אחוזי חלבון, סיבים, טאנינים וכן מרכיבים בוטאניים כגון אחוז אלת המסטיק, בר-זית בינוני ואורן במנה.
התוצאות מראות שישנו קשר הדוק בין החזר הקרינה ע”י הגללים למרכיבים שונים במנה. כך למשל מצאנו שישנו מתאם מעולה בין שיטת fecal NIRS לשיטות המעבדה הסטנדרטיות (R2 <0.99>0.91) המשמשות לקביעת מרכיבי המנה השונים, וישנו פוטנציאל רב להחליף את השיטות הסטנדרטיות הקיימות כיום. תוצאות אלה מבטאות את היכולת להשתמש בשיטה חדשנית בה ניתן בלחיצת כפתור אחת לקבל מידע רב ערך על הרכב מנת בע”ח במרעה בשטח פתוח ללא כל צורך לעקוב אחר החיה.
מידע זה יכול לשמש מנהלי שטחים פתוחים (יערות קק”ל, שמורות טבע וכו’) כמו גם לאפשר שימוש יעיל ונכון ע”י מגדלי העזים בבואם לקבל החלטות לגבי אזורי רעייה שונים והחלטות לגבי תוספות מזון. תוצאות ראשוניות של מחקר זה הוצגו בכנס שאורגן ע”י ארגון המזון והחקלאות של האו”ם (FAO). לדעת חוקרים רבים שיטה זו מהווה פריצת דרך ביכולת לנהל שטחים פתוחים בהם מתקיימת רעיית בע”ח. חשוב לציין שלשיטה זו פוטנציאל רב לשמש גם במעקב אחר חיות בר ובניסיונות ללמוד על התנהגותן והרגלי הרעייה שלהן. ייתכן שניתן יהיה להרחיב את טווח היישומים לקביעת הריון, מחלות והבדל בין מינים בחיות משק ואף בחיות בר אחריהן קשה מאוד לעקב בתצפיות.
