התנחלות מין עץ גר - טטרקליניס מפריק, בחורש ים תיכוני בישראל

עבודה זו התמקדה בפארק הטבע רמת הנדיב ובהתפשטות נרחבת של טטרקליניס מפריק בשטח הפארק. נתונים מדויקים לגבי מועד ומיקום נטיעות הטטרקליניס בפארק רמת הנדיב אינם בנמצא, אולם ככל הנראה עיקר נטיעות הטטרקליניס בוצעו בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80 של המאה הקודמת. עצי הטטרקליניס ניטעו, ככל הנראה, בעיקר בשני מוקדים מרכזיים, אך ההתפשטות הרחבה של פרטים בכל רחבי הפארק בשנים האחרונות עוררה דאגות לגבי פוטנציאל הפולשנות של העץ בחורש הים-תיכוני.

בעבודה זו בחנתי את הכרונולוגיה והאקולוגיה של התפשטות הטטרקליניס ברמת הנדיב תוך ניסיון להבין את הגורמים הביולוגיים של העץ, והסביבתיים בפארק, אשר תרמו להתפשטות זו. מטרת המחקר הייתה לאפיין את עצמת הפולשנות של העץ ולחזות את המגמות העתידיות של התפשטות המין בתחומי פארק הטבע רמת הנדיב.  תוצאות המחקר יאפשרו בחירה מושכלת של דרכי ממשק להתמודדות עם

כאשר המאפיינים שנבדקו הם הימצאות של סלע ושיח. במקביל לסקר המקיף, בוצע סקר רפרודוקטיביות אשר מטרתו להעריך את היקף ייצור הזרעים השנתי של עצי טטרקליניס. הסקר ארך למעלה משנה (2016-2017) וכלל תצפיות פנולוגיות על מנת להגדיר את תקופת הפריחה והבשלת הזרעים של העצים. לצורך הערכת גילאי העצים, בוצעה כריתה של מדגם של עצים בגבהים שונים, ובקטרי גזע שונים. לאחר כריתת העצים נלקחה פרוסה מבסיס הגזע ונספרו הטבעות השנתיות.

אוכלוסיית הטטרקליניס בפארק חולקה לשתי קבוצות: הראשונה היא עצים מפיצים, מעל גיל 40 אשר הנחנו כי הם נטועים, ואילו השנייה היא עצי טטרקליניס מתחת לגיל 40 אשר, על פי אותה הנחה, היא תוצאה של הפצת זרעים על ידי העצים המפיצים, והתבססות זריעים. לבסוף, בחנתי את השפעת גורמי סביבה – תצורת צומח, מסלע, היסטורית שריפה ורעיית בקר, והקרבה למקורות הזרעים, על התנחלות הטטרקליניס באמצעות שיטת הנראות המרבית (Maximum Likelihood Estimation).

נכון למועד סיום הסקר, נמצאו בפארק 1248 פרטים מעל לגובה של 100 ס”מ, כאשר הגיל המינימלי של עצים גובה 100 ס”מ הוא 8 שנים. ניתוח גילאי העצים בפארק הראה שמתחילת שנות האלפיים יש עלייה גדולה במספר העצים המתנחלים בשטח הפארק בכל שנה. מבחינה של שלושת מאפייני הצימוח של הטטרקליניס שנבדקו (גובה, גיל, וקוטר הגזע) נמצא כי קצב ההתארכות השנתי הממוצע של הטטרקליניס קשור באופן מובהק לממדי העץ, באופן שככל שגובה העץ וקוטר הגזע גדלים כך גם קצב הצימוח הממוצע עולה.

תוצאות המחקר הראו שהטטרקליניס הוא אכן מין פולש ברמת הנדיב. פוטנציאל ייצור הזרעים בשנת 2017, מתקרב ל-75 מיליון זרעים בכל שטח הפארק, ושיעור שרידות הזרעים והתבססות הזריעים עומד על כ-1:350,000. עם זאת, רמת השונות הבין שנתית בייצור הזרעים עדיין לא ידועה. בנוסף לכך, מצאתי שייצור הזרעים עלה כתלות בגיל ובכמות העצים, ועל כן לחץ הפלישה צפוי לעלות עם הזמן. הגיל הרפרודוקטיבי המינימלי שנמצא עבור הטטרקליניס הוא 12 שנים. הסקר הפנולוגי הראה כי מועד הבשלת ופיזור הזרעים מתחיל בסוף הקיץ וממשיך לתוך הסתיו. על בסיס כל המדדים הביולוגיים של הטטרקליניס הסקתי שהעצים שבשטח הפארק נמצאים עדיין בשלבי צימוח מתגברים. כנגזרת מכך, חלה גם עלייה בלחץ ההתנחלות המתבטא בייצור הזרעים. מסקנה זו נכונה גם עבור העצים הבוגרים ביותר הנמצאים כיום בפארק, מאחר וגם עבורם לא ניכרת התמתנות או ירידה בקצב הצימוח.

תהליך ההתנחלות של הטטרקליניס בפארק הטבע רמת הנדיב משקף תהליך טיפוסי של התנחלות מין זר בבית גידול חדש. עד לתחילת שנות ה-90 התנחלות הטטרקליניס בפארק הייתה איטית והושפעה ככל הנראה, בעיקר מנטיעות נוספות של פרטים.  מתחילת שנות ה-90 החלה עלייה אקספוננציאלית בקצב ההתפשטות של המין. הגורם העיקרי שהכתיב את העלייה בקצב ההתנחלות הוא העלייה העקבית בלחץ ההתנחלות, קרי מספר הזרעים המופצים, כאשר זו נובעת מהדינאמיקה הטבעית של האוכלוסייה. רעיית בקר נמצאה כגורם התנגדות חזק להתבססות הטטרקליניס. נוסף על כך, תצורות צומח צפופות וגבוהות, כמו גם נמוכות ודלילות, מקטינות מאוד את סיכויי ההתבססות של העץ בשטח הפארק.. מאידך, צומח צפוף ונמוך מעודד התבססות של העץ. עובדות אלה מצביעות, ככל הנראה, על השפעה מורכבת של תצורת הצומח שמשולבות בה תחרות על משאבים, מצד אחד, מול הקלה  והגנה מפני רעייה או טריפה מצד שני.

על פי ההערכות בשנים הבאות צפויים להתבסס עוד אלפי עצים ברחבי הפארק, כאשר תוך 80 שנים חזית ההתקדמות של הטטרקליניס יכולה לכסות כמעט את כל שטח הפארק, ואף מחוצה לו. על מנת לבלום את תופעת ההתפשטות של הטטרקליניס ברמת הנדיב הראיתי כי כריתת מאות בודדות של פרטים תביא להקטנת לחץ הפלישה בכ-90%.