השפעות אדם על חברת הטורפים בנוף החקלאי-כפרי-טבעי הסובב את רמת הנדיב

שימור אפקטיבי של אוכלוסיות בר מתבסס על ריכוז ידע אשר נאסף בבתי גידול טבעיים ומופרים. היות ואין ביכולתנו לחקור את כל המינים במערכת האקולוגית, עלינו לאסוף מידע על מינים חשובים במערכת, המכונים מיני “מפתח” או “מטריה” ובכך לשמור על המערכת כולה.
מחקר זה בחן  (1) את היחס בין חברת הטורפים ובין בתי גידול מופרים (2) את הגורמים המשפיעים על תנודות בגודל אוכלוסיות הטורפים בזמן ובמרחב (3) את התהליכים המניעים תנודות אלו במערכות טבעיות וחקלאיות
טורפים נחשבים מיני מטרייה (umbrella species), ולהם חשיבות רבה במערכת האקולוגית, היות והם אחראים על תהליכים שמקורם ברמות הגבוהות של מארג המזון (top down effect in the food web). שימור אוכלוסיות הטורפים, משמעותו, שימור של גורם הוויסות הראשון במארג המזון כמו גם שימור של כלל האוכלוסיות הנמצאות תחת מטריית הטורפים. היות ולכל מין טורף התאמות מורפולוגיות, אקולוגיות והתנהגותיות ייחודיות, נצפה לתגובה שונה של מינים שונים להשפעות אדם ולשינויים בבית הגידול. שינויים אלו צפויים להיטיב את מצבם של מינים מסוימים ולפגוע באחרים, כאשר תגובתם יכולה להתבטא בשינויים בצפיפות האוכלוסייה, בתנועה היומית, או בשינויי העדפת בית

1. מישדור ומעקב אחר תנועת בעלי חיים בעזרת קולרי GPS  ורדיו-טלמטריה.
   לכידה ומשדור של שלושה מיני טורפים: תן זהוב,  Canis aureus, שועל מצוי, Vulpus vulpus וגירית מצויה Meles meles . שני המינים הראשונים אוכלי כל ובעלי יכולת התאמה גמישה לסביבתם. הם נבחרו למחקר כיוון שקיימת ביניהם דינמיקה ותחרות על משאבים בבית הגידול. בישראל תועדו אתרים בהם נעלם אחד מהמינים לצד התפרצות של השני. תופעה זו מתרחשת גם ברמת הנדיב בו תועדה ירידה משמעותית בתצפיות שועלים לצד עלייה של התנים. המין השלישי, גירית מצויה, מתנהג בניגוד מוחלט לתן ולשועל. מין זה מתואר כשמרני ובעל טריטוריה קבועה. כיום אין כמעט מידע על גיריות מצויות בחלק זה של אגן הים התיכון.
   מכשירי ה-GPS מתוכנתים לאגור מיקומים בתדירות גבוהה וכך מאפשרים הצצה לאופי תנועת הטורפים במרחב. תפוסי התנועה בקנה המידה הקטן מלמדים על הבדלים התנהגותיים בין התנועה בשטחים טבעיים לעומת חקלאיים. תפוסי התנועה בקנה המידה הרחב יותר מלמדים היכן עוברים מסדרונות אקולוגיים החיוניים לקישור הגנטי בין אוכלוסיות שונות במרחב.

מדוע כל זה חשוב? במדינה כמו ישראל, מדינה צפופה ומפותחת, אנו משקיעים בדאגה למעברים ומסדרונות אקולוגים בין כתמים טבעיים על מנת לשמור על אוכלוסיות חיות בר בריאות ולמנוע בידוד גנטי העלול להביא לקריסה של אוכלוסיות. בישראל נסמכים על שטחים פתוחים, ביניהם שטחי חקלאות, כאל מעברים ומסדרונות.

אולם, שאלה חשובה היא האם שטחים אלו מאפשרים בכלל מעבר לחיות בר.  לצורך כך הוצבו מאה מצלמות מעקב אחר חיות בר בשני עונות נפרדות (קיץ וחורף) בשטחים שונים מבחינת ההפרעה לקרקע ונוכחות בני אדם (גרדיאנט בין שטחים טבעיים ועד שטחי חקלאות סמוכים לישובים). בסה”כ במהלך שנת 2014, בוצעו כ2800- לילות דיגום וחושבה התפלגות הפעילות היומית של חיות הבר בסביבה ההטרוגנית המורכבת מחקלאות, ישובים וכתמים טבעיים. נמצא כי יכולת ההתאמה של זמני הפעילות של חיות בר לשינויים במרחב הייתה שונה מהותית וייחודית למינים הנבחנים. תן זהוב, שועל מצוי, וחזיר הבר צמצמו והסיטו את זמני פעילותם לשעות הלילה ונמנעו מפעילות בשעות אור באזורים בהם בני אדם פעילים ביום. בשטחים מופרים המאופיינים בפעילות גבוהה של אנשים תועדה פעילות מוגברת של טורפים בשעות הלילה. הסינרגיה בין שתי תופעות אלו השפיעה על פעילותם של מינים נוספים.