הצבי הישראלי (Gazella gazelle) בשיחייה ים-תיכונית ברמת הנדיב: כושר הנשיאה, תזונה ותחרות עם חיות משק

המחקר מתמקד באוכלוסיית הצבאים בפארק הטבע רמת הנדיב – קבוצה מבודדת יחסית התחומה בשטח מצומצם – כמקרה בוחן למצב החזוי לצבאים בישראל בעשורים הקרובים. מסקרים חודשיים שנערכים בפארק מאז 2004 נראה שלאחר תקופה ארוכה של דעיכה, לפני כשבע שנים התחילה האוכלוסייה לגדול. שלוש שנים מאוחר יותר, נראה שהאוכלוסיה הגיעה לגודל יציב שנשמר עד היום, אך צפיפות הצבאים נמוכה מזו שתועדה בבתי גידול אחרים בישראל. אוכלוסיות נוספות – ברמת הגולן ובירושלים – ישמשו כנקודות ייחוס במתן פרשנות לתוצאות שתתקבלנה. המחקר מתמקד בשלוש שאלות:

1) האם גודל ומבנה האוכלוסייה אכן יציבים בשנים האחרונות?

המחקר עושה שימוש בזיהוי אינדיבידואלי של פרטים מתמונות שייאספו במצלמות שביל שיוצבו בפארק, כדי ללמוד על אוכלוסיית הצבאים. באמצעות מודלים מתקדמים מעובד מידע זה, ומידע מתמונות שנאספו ב-2016 במערך זהה, כדי להעריך את גודל האוכלוסייה ויחס הזוויגים בה אז והיום. באמצעות נתונים אלה מאומת הקשר בין

3) האם חיות המשק שרועות בפארק מתחרות עם הצבאים על משאבי מזון?

במידה ומזון באיכות וכמות מספקת הוא משאב מוגבל עבור צבאים, תחרות עם חיות משק – בקר ועזים – עשויה להוריד עוד את כושר הנשיאה של השטח. באמצעות אנליזות גנטיות וסריקות ספקטראליות, מאופיינת הדיאטה של בקר שרועה בפארק בעונה הירוקה, ונבדקת רמת החפיפה בדיאטה בין בקר לצבאים. באמצעות השוואת הרכב ואיכות הדיאטה בין צבאים החיים באזורים תחת לחץ רעייה גבוה, ובינוני של חיות משק לצבאים החיים באזור ממנו הורחקו חיות משק, נבדק במחקר זה האם רעיית חיות המשק משפיעה על תזונת הצבאים במשך הרעיה הסימולטנית, ובעונות אחרות.

מעבר להרחבת הידע המדעי בנושאים של כושר נשיאה, תזונת פרסתניים, תחרות בין מינית בכלל ותחרות בין חיות משק לחיות בר בפרט, תוצאות המחקר צפויות לתרום להבנה טובה יותר של האקולוגיה של הצבי הארץ ישראלי ולממשק של שטחים כך שיתמכו באוכלוסיות צבאים גדולות ככל האפשר, ובכך יגדילו את סיכויי השרידות של מין זה בעתיד.