אפיון והעצמת חוויית הטבע של המבקרים ברמת הנדיב

ממצאים עיקריים

• המניעים העיקריים לביקור ברמת הנדיב הם למידה, רגיעה וריגוש. מבקרים בעלי זיקה ומודעות חזקים יותר לטבע הפגינו מוטיבציה גבוהה יותר לבקר. לאחר הקורונה – ירידה מובהקת במדרג המוטיבציות: חברתית, ריגוש, למידה; המוטיבציה רגיעה RELAX – ללא שינוי מובהק.
• ערכים ידועים ומובנים על ידי המבקרים מופו לשתי קבוצות: (1) ערכי חינוך, קהילה וקיימות; (2) ממשק ומחקר. הבנת קבוצת הערכים הראשונה הייתה קשורה להכנסה גבוהה של בית האב ולזיקה לטבע. הביקור ברמת הנדיב לא השפיע על הדרך שבה המבקרים תפסו את שתי קבוצות הערכים, אך מבקרים שגרו קרוב לרמת הנדיב הפגינו הבנה טובה יותר שלהם.
• הזיקה לטבע השפיעה על התפיסה של רמת הנדיב כפארק עירוני (אצל בעלי זיקה נמוכה לטבע) או כשמורת טבע (אצל בעלי זיקה גבוהה אליו) בין המבקרים השכנים לרמת הנדיב.
• מבקרים הגרים סמוך לפארק דיווחו על פחות התנהגויות בטבע (למשל הרחת פרחים והתבוננות בבעלי חיים) במהלך הביקור, אך הזדהו כבעלי זיקה חזקה יותר לערכי רמת הנדיב
• מעורבות המבקרים הייתה נמוכה יותר אצל אלה שביקרו רק בגני הזיכרון בהשוואה לאלה שביקרו בפארק הטבע או בשני החלקים של רמת הנדיב.
• בטכניון, ארבעה גירויים (הרחת פרחים, נגיעה בערכי טבע, התבוננות בבעלי חיים וצילום תמונות) קירבו את המשתתפים אל הטבע ושיפרו את מידת האינטראקציה שלהם עם מגוון המינים בטווח הקצר (תוך 30 דקות מקבלת ההוראה). ההשפעה החיובית של הגירויים התגברה לאחר השלמת הניסוי.
• בטכניון, גירויים אחרים (הקשבה לקולות מסביב, הליכה באיטיות, גילוי אזורים אחרים או כיבוי הטלפון) לא קירבו את המשתתפים אל הטבע ולא השפיעו על התנהגותם בטבע, לכן לא הייתה להם השפעה חיובית.ברמת הנדיב, שלטים גדולים בכניסה המזמינים את המבקרים להריח או לגעת, לא השפיעו על התנהגותם בטבע ולא הייתה להם השפעה חיובית. רק 65 (6.7%) משתתפים בשאלון הסקר שמו לב לשלט וזכרו אותו.
• ברמת הנדיב, בחג הפסח, דיווחו מבקרים על השפעה חיובית גבוהה יותר בימים של פעילות מאורגנת בנושא פרפרים בהשוואה לימים אחרים ללא פעילות.
• ברמת הנדיב, מבקרים שהרגישו זיקה חזקה יותר לטבע דיווחו על יותר אינטראקציות עם מגוון המינים (למשל הרחת פרחים, התבוננות בבעלי חיים, צילום תמונות של בעלי חיים) והשפעה חיובית חזקה יותר.
• הדמוגרפיה, מדד הקשר לטבע, החיבור לטבע וה- overall happiness לא השתנו באופן משמעותי בין הסקרים, דבר המצביע על עמידותם הגבוהה והיותם מתאימים כמדדים לניטור ארוך טווח של חווית הביקור והקשר לטבע.
• התנהגויות בטבע – אחרי הקורונה המבקרים דיווחו שפחות נגעו בטבע, פחות צילמו טבע ופחות ראו טבע; דיווחו שיותר הריחו טבע; שמיעת קולות של טבע-ללא שינוי.