חום הקיץ בעיצומו והימים כבדים, ארוכים ועצובים. יותר מתשעה חודשים אנחנו מנהלים חיים כפולים: מצד אחד, פוגשים מציאות בלתי נסבלת, מתקשים לנשום ולהמשיך הלאה; מצד אחר – נאחזים בכוח בכל מה שמזכיר לנו שגרת חיים ומחבר אותנו לנורמליות, לבית, לתקווה.
ברמת הנדיב אנחנו ‘גְּרוּפִּים’ של הטבע, כי הפעילות בו מציעה הקלה ורגיעה, התאוששות והתמלאות, ובקיצור: מרחב נשימה לכל מי שזקוק לכך.