צילום: רוני קיסרי
החמציצים – פלישה חמוצה
“אולי כלב השתין על זה”, יגיד ההורה לילד האוכל להנאתו חמציץ, ולרגע נאמין שהאיום הגדול באמת הוא שאריות הפרשותיו של כלב מחמד. אך למעשה אותו חמציץ, שכבר מזמן הפך לחלק מחוויית הילדות הישראלית, מהווה מין פולש המאיים על מינים אחרים של צמחייה טבעית.
כיצד ומהיכן הגיעו החמציצים לארצנו?
החמציץ הגיע מדרום אפריקה לסיציליה שבאיטליה כבר ב־1796 כצמח נוי לבתים ומצא את דרכו במהרה בגנים ובגינות. ב־1906 נצפה לראשונה בישראל, לא ברור אם הובא לכאן במקרה או משיקולים מסחריים כצמח גינות.
למי קראת פולש?
החמציץ אינו חלק מאיזון הטבעי בישראל. עצם העובדה שהובא בידי האדם, תכונותיו השתלטניות והסתגלניות לצד יכולת ההתרבות שלו הופכות אותו למין פולש.
לעיתים ניתן לראות כ־3,000 צמחים במטר מרובע!
צילום: pixabay
הוא גדל באזורים המקבלים יותר מ־250 מ”מ משקעים בממוצע בשנה ומוצא בישראל תנאים מיטביים להתרבוּת. הוא נוטה לגדול בצפיפות גבוהה ולעיתים ניתן לראות כ־3,000 צמחים במטר מרובע!
מי מפחד מחמציצים?
צפיפותם הגבוהה והתרבותם המהירה של החמציצים מונעות מצמחים אחרים לגדול לצידם עקב תחרות על משאבים, ולכן העובדה שחמציצים גדלים במרחבים טבעיים ואף בשמורות טבע מהווה סיכון לקיומו של מגוון המינים המקומי ומעמידה בסכנת הכחדה גם מינים נדירים ואנדמיים.
מלחמה חמוצה
עד היום לא נמצאה דרך יעילה למגר את החמציצים לצמיתות, אך אם נתקלתם בחמציץ בגינה שלכם, שחררו את הפחד מהכלב המשתין ובמקומו עברו לפחד מהחמציץ עצמו! עקרו אותו מן האדמה, כולל קנה השורש והבצלצולים (איברים תת־קרקעיים האחראים להתרבות), וכך תמנעו לפחות בגינתכם הפרטית את התרבותו של המין הפולש היוצר מציאות חמוצה במיוחד למאזן האקולוגי בישראל.
 מיני הצמחים הפולשים ברמת הנדיב |
אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה – להרשמה
יש לך שאלה? נשמח לעזור
