צאו לכיתה!

מעבר מהכיתה אל החוץ

“היכנס לכיתה!” היא קריאה שכולנו כפי הנראה זוכרים, ומכירים וגם את מקבילתה “צא מהכיתה”, אך מסתבר שתנועה שלמה של אנשי חינוך קוראת לתלמידיהם לצאת החוצה. למעשה מבחינתם זו הקריאה המדויקת ללמידה משמעותית.
אז מהי למידה חוץ־כיתתית? מה היא דורשת ולמה בכלל היא מומלצת?

למידה חוץ־כיתתית הפכה פופולרית יותר ויותר בשנים האחרונות. נראה כי מגפה עולמית אחת הזכירה לכולנו שיותר בריא להיות בחוץ. אבל האמת שלמידה חוץ־כיתתית היא יותר מאשר פתרון זמני; היא תפיסת עולם שעל פיה התלמידים חווים את הסביבה באופן בלתי אמצעי, לומדים, משחקים, שוהים ומפתחים סקרנות טבעית, והכול ללא שולחנות וכיסאות, ללא מקרן, ללא מצגת וללא צלצול.

קרני שמש, צילו של עץ, משב רוח קריר, נשירת עלים, חיה שקופצת לביקור – כל אלו יכולים להישמע פסטורליים במיוחד, אך הלמידה החוץ־כיתתית מביאה עמה גם אתגרים חדשים: התלמידים נדרשים למצוא מחדש את מקומם הפיזי והחברתי במרחב חדש ולא מוכר ולהתמודד עם מגוון אדיר של גירויים בו־זמנית.

במקביל, גם המורים מתבקשים להשתחרר מהמודל הקלאסי של כיתה–לוח–מורה, לשמור על ביטחון ובטיחות התלמידים וגם למצוא דרך לשלב את הלמידה בחוץ במערכת השעות ובתוכנית הלימודים.

אחד האתגרים הגדולים של הדור הזה הוא היציאה החוצה, לאוויר הפתוח

אז למה בכלל לצאת מהכיתה?

כל הורה ומורה חש, כפי הנראה, שאחד האתגרים הגדולים של הדור הזה הוא היציאה החוצה, לאוויר הפתוח. העולם נמצא בכף ידם, הכול מרגיש מוחשי ומסעיר, והסכנה שהילדים יסתפקו בעולם שבחוץ בעודו מוקרן על מסך מדאיגה כפי הנראה כל הורה ומורה בישראל ובעולם כולו.

למידה חוץ־כיתתית מאפשרת זמן טבע שהוא זמן למידה חברתי, פיזי וקוגניטיבי, מעודדת חשיפה לפלא הטבעי והפשטות של ישיבה במעגל, של משב רוח, של חיפוש ומציאת פינה בטבע ושל הקשבה, של התבוננות בלתי־אמצעית, פיתוח סקרנות, עניין ופליאה.

למידה בטבע מהווה לילדים מודל טוב על חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות, גמישות ואקטיביות, ומאפשרת למגוון ילדים להיחשף למגוון תכנים בצורה מפתיעה, לא מאיימת ומנגישה.
נוסף על כך, מחקרים רבים מוכיחים שלמידה מחוץ לכיתה מעלה את רמת הביטחון העצמי של התלמידים, מגבירה את שביעות רצונם מהלמידה ומשפרת את הישגיהם בלימודים באופן מובהק.

למידה מחוץ לכיתה מעלה את רמת הביטחון העצמי של התלמידים, מגבירה את שביעות רצונם מהלמידה ומשפרת את הישגיהם בלימודים באופן מובהק.

תכנית המנטורינג

קהילה חוץ־כיתתית

זה כמה שנים מתקיימת ברמת הנדיב קהילה של אנשי ונשות חינוך הנפגשים, לומדים ומעשירים זה את זה בידע, בניסיון ובתובנות של הלמידה החוץ־כיתתית. קהילה זו, המתפתחת ומשתכללת לאורך השנים וביחד צברה מאות שעות של ניסיון בלמידה חווייתית מחוץ לכיתה, הפכה לחוד החנית של למידה חוץ־כיתתית בארץ כולה.

ההבנה בכוח הטמון בלמידה חוץ־כיתתית לצד האתגרים שבה, הביאה אותנו ברמת הנדיב לפיתוח תוכנית המנטורינג שבה אנשי ונשות חינוך יקבלו כלים ללוות ולהנחות אנשי חינוך נוספים המעוניינים להצטרף לעשייה המשמעותית של חינוך ולמידה מחוץ לכיתה.

תוכנית המנטורינג של רמת הנדיב מיועדת להכשיר קבוצת מורות וגננות בעלות ניסיון בלמידה חוץ־כיתתית לביצוע תהליכי ליווי ותמיכה במורות ובגננות עם ניסיון מועט או ללא ניסיון, כדי לסייע להן להטמיע את הלמידה בחוץ בשגרה. נוסף על כך, התוכנית משמשת חממה להעצמה ולחשיבה חדשנית ויצירתית בנושא הלמידה החוץ־כיתתית.

אז בפעם הבאה, כשתשאלו את הילדים איך היה בבית הספר והם יענו לכם “המורה הוציאה אותנו החוצה”, תקוו שפירוש הדבר כי המחנך או המחנכת פשוט התקדמו ללמידה חוץ־כיתתית.