פעם היו כאן בחירות

ראשיתו של פארק הטבע
את גני הזיכרון מקיפים כ־4,500 דונמים של טבע. אפשר שם לרכוב על אופניים, לצעוד במגוון מסלולים, לבקר באתרים ארכיאולוגיים ולטבול במעיין. נדמה שמאז ומעולם היה פארק הטבע בדיוק כך – מחכה למטיילים, למבקרים ולעדר הפרות הרועות בעונת האביב, אבל האמת היא שהיסטוריה של בחירות הביאו אותו למה שהוא היום.

את גני הזיכרון מקיפים כ־4,500 דונמים של טבע

מה יהיה כאן?

שטחה של רמת הנדיב הוא למעשה שטח פרטי של קרן “יד הנדיב”, שהוקדש להנצחת זכרו של הברון. החברה להגנת הטבע פנתה לקרן ודנה איתה בשאלה מה נכון לעשות בשטח הגדול המקיף את גני הזיכרון. באותם ימים, בשנת 1984, אקולוג צעיר בשם אבי פרבולוצקי מסיים את הדוקטורט שלו וזוכה להצטרף לוועדה הדנה בסוגיה הייחודית וההיסטורית הזו ובשאלה מה יהיה ייחודו של השטח וכיצד ישרת את הציבור.

“באתי לשטח שלא הכרתי והייתי צריך לחשוב מהם הנושאים המרכזיים שצריך ללמוד כדי להבין כיצד הפארק יכול להיות יותר מושך עבור הציבור”, מספר אבי. “הייתי חלק מוועדת התכנון הראשונה שכללה נציגות של החברה להגנת הטבע (ואני בתוכה), ארכיאולוג, יערן, נציגות מ’יד הנדיב’ ומרמת הנדיב. באותה ועדה קיבלנו החלטה אסטרטגית מרכזית שהשטח ישמש לטובת הציבור הרחב תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף שבו. החלטה זו באה לידי ביטוי בפארק עד היום. למימושה נוצרה מערכת שבילי טיול טבעתית שתתחיל ותסתיים במגרש החניה. כמו כן הוחלט לשלב במסלולים את האתרים הארכיאולוגיים, שאז רק התחילו לחפור אותם”.

קיבלנו החלטה אסטרטגית מרכזית שהשטח ישמש לטובת הציבור הרחב תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף שבו

לבחור לחפור

היכן שהיום נמצאים מעיין עין צור, אמת המים, הבוסתן ובית המרחץ הרומי, עמדה תלולית גדולה ועליה שיח פטל.

נוכחותו של הפטל רמזה על מקור מים, אבל על פני השטח לא היו מים זורמים. הוחלט להתחיל בחפירות ארכיאולוגיות. חפרו רק בעונות הקיץ, ומעונה לעונה התגלו עוד ועוד ממצאים מרגשים. “עונה אחת מצאו את המעיין, ואתה מחכה שנה בציפייה לראות מה הלאה, ואז בעונה השנייה אתה מוצא פתח של אַמה, ואחר כך מתגלה הבריכה. עונה אחריה מגלים את המבוא של בית המרחץ, וכך במשך עשר שנים התגלה היופי הזה”, מספר אבי.

בשלב מסוים החלו להתגלות מטבעות. המטבעות אימתו את המקורות ההיסטוריים על קיומה של “בריכת משאלות”, שאנשים השליכו אליה מטבעות תוך כדי הבעת משאלה.

עונה אחת מצאו את המעיין, ואז בעונה השנייה אתה מוצא פתח של אַמה, ואחר כך מתגלה הבריכה. עונה אחריה מגלים את המבוא של בית המרחץ, וכך במשך עשר שנים התגלה היופי הזה

בריכה בריטית בשביל המעיין

לבחור לשַקם

לאחר שלב החפירות הגיעה העת לשקם ולשחזר. ההקשר ההיסטורי העתיק של המעיין העיד שהוא שימש לחקלאות. הארכיאולוגיה הייתה ייחודית מאוד: בריכת השקיה רומית עתיקה, בית מרחץ עתיק (לרוב בתי מרחץ היו בארמונות, ולא של קהילות ויישובים, ואילו בית המרחץ הזה היה שונה וייחודי). הושקעו משאבים רבים כדי לשקם ולהקים לצד הבריכה ובית המרחץ בוסתן, גינת ירק לגידול עגבניות (איננה קיימת כיום) ולימים בית גידול לח שלמעשה היווה מעין “החייאה” של נוף שנראה טבעי למקום אך כולו מעשה ידי אדם.

הבחירה בין הנופי להיסטורי

“אחת הבחירות שנצרבה בזיכרוני יותר מכול”, מספר אבי, “הייתה הבחירה לשחזר את חורבת עקב”. בחורבת עקב היו שיחים של אלת מסטיק שהסתירו את השכבות שמתחתיהם. לאחר שהאתר נוקה בידי הארכיאולוגים התחלנו לגלות את חורבת עקב, ואכן שנה אחר שנה חפרו. לקח כמה שנים להבין את ‘מפת האתר’ ואת התפקיד ההיסטורי שלו ומצאו שכבת אבנים אחת או שתיים.

התנהל דיון אידאולוגי האם לשקם את כל הבית על שתי קומותיו ולעשות משהו צנוע שלא יפגע בקו הנוף של הכרמל, או להיות נאמנים להיסטוריה ולשחזר את המבנה על גודלו המקורי

חורבת עקב

כיוון שהיו חסרים קירות עלה צורך לשקם ולשחזר את האתר, ואז החל דיון איך עושים את זה. הארכיאולוגים הבינו שמדובר על בית חווה של שתי קומות. בקומה התחתונה היו אזורי השירותים, אורווה ומחסנים, ובעליונה היו המגורים. התנהל דיון אידאולוגי האם לשקם את כל הבית על שתי קומותיו ולעשות משהו צנוע שלא יפגע בקו הנוף של הכרמל, או להיות נאמנים להיסטוריה ולשחזר את המבנה על גודלו המקורי”.

באותם ימים (וגם היום) היה מזיכרון עד בנימינה אזור על קו המצוק שלא הייתה בו בנייה. עמדו חברי הוועדה מול המצוק במעגן מיכאל ליד בית ספר שדה, מביטים בו ומתווכחים: “קומה אחת או שתי קומות”. בשנה הזו יו”ר הוועדה היה בשבתון ואבי החליף אותו. “זו הייתה דילמה ערכית”, מדגיש אבי, “שאין בה נכון או לא נכון; מפגש והתנגשות בין ערכים – הנופי או השחזור ההיסטורי. החלטנו להישאר עם קומה אחת. תשאלי אותי היום אם הבחירה הייתה נכונה – אני לא יודע; זה כוחן של בחירות, תמיד אפשר היה להחליט אחרת”.

בוחרים שתכירו! אבי פרבולוצקי

תפקיד ברמת הנדיב: יועץ בנושאי אקולוגיה, ממשק ומחקר

מספר שנים ברמת הנדיב: 38!

“אני בוחר לעבוד עם רמת הנדיב כי: בתחילת הדרך היא העמידה בפניי אתגר מקצועי מרתק – איך בונים ומנהלים פארק על בסיס אקולוגי. אחר כך גם התחברתי לאנשים ולרוח המקום כפי שהתגבשה ואני נהנה לעבוד עם הצוות”.

בחירה שזכורה לי במיוחד: הכנסת עדר הבקר לרעייה בפארק כדי למנוע שריפות, שהצריכה ביטחון מקצועי ושכנוע של אנשים שונים תוך התחשבות במגוון אינטרסים ומגבלות.

אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה – להרשמה