כשהיא אומרת צוויץ למה היא מתכוונת?

“אִילו ציפורים היו דוברות כבני אדם”, כתבה נעמי שמר, אבל הן לא. הבשורה המשמחת היא שעם מעט סבלנות וסקרנות גם אנחנו יכולים לפעמים להיות קצת דוקטור דוליטל. טוב, אולי לא ממש לדבר בשפת החיות, אבל כן להבין את שפתן. אסף בן-דוד אומר שאם נקשיב להן בכוונה מלאה, נגלה שדפוסי התקשורת של הציפורים אינם שונים בהרבה משלנו.

מי שמסתובב בטבע יכול ללמוד משפת הציפורים מתי מתקרב טורף ואפילו היכן נמצא מקור מזון בסביבה. עובדה זו ידועה לאנשי השטח בתרבויות השונות. הבדווים בסיני, למשל, נמנעים מציד סלעיות כי הם יודעים שהתגודדותן מעידה על נחשים בסביבה. הדבר המרתק הוא שאותם דגמי תקשורת שאנו משתמשים להבין תקשורת אנושית יכולים לסייע לנו להבנת שפת הציפורים, אומר בן-דוד.

כולם מרותקים מצלילי הציפורים, אך כיצד ניתן להבין את השפה? ציפורי השיר בוחנות ללא הרף את סביבתם. הן מגיבות לעונה, לשעה, לציפורים חולפות ולטורפים פוטנציאליים. כל יצור חי מגודל פשוש ומעלה יקבל מהן מחווה של ציוץ או תנועה.

עוצמת הצליל, משכו והתדר שלו יכולים להעיד על מצבים שונים בשגרת יומן של הציפורים.

במנוסה. הסוג השני הוא קולות ההתגודדות. מדובר בהתנהגות רעשנית שבעלי החיים מבצעים אל מול טורף הכוללת קולות חוזרים ומונוטוניים בטווח רחב של תדרים, הנמשכים לעתים במשך חצי שעה עד שהטורף יוצא מהשטח והסכנה חולפת. אצל ציפורי שיר נשמע קולות התגודדות ביתר אינטנסיביות בעונת הקינון. ההתגודדות אז מיועדת להרחיק אותנו מהקן. היא יכולה לספק מידע על הטורף ועל המרחק שלו מהציפור המתגודדת. הסוג השלישי מעיד על תוקפנות מינית. הקולות חדים ותכופים והם מזכירים את קולות ההתגודדות, ועל פי רוב יישמעו לפני השקיעה. הם נשמעים בייחוד בין זכרים בעונת החיזור ונוכל להבחין ביניהם לבין קולות התגודדות כאשר שאר הציפורים שמסביב לא יראו סימני אזעקה עוקבים.
התגודדות של סבכי שחור ראש:

אז בפעם הבאה שתצאו אל פארק הטבע, הטו אוזן והקשיבו, ותגלו עולם ומלואו.