התושבים שאצים לִסְפּוֹר עצים

כשרונית זקס, עובדת רמת הנדיב, תושבת זיכרון ואחת הפעילות המובילות של קבוצת הווטסאפ ‘שומרי העצים – זיכרון יעקב’ מתחילה לדבר על מעורבותה בשמירה על עצים במושבה, היא ממהרת להזכיר את העץ האחרון שהקבוצה הצליחה להציל מכריתה, אדר סורי ענק. “אני בדיוק כותבת ומעדכנת את הקבוצה שהצלחנו להשעות את רישיון הכריתה”, היא אומרת בשמחה ומזכירה את החרובה ליד בית הכנסת שעדיין עומדת גאה על גזעה בזכות הערנות של חברות הקבוצה.

את פעילותה החלה הקבוצה עם ארבע חברות לפני כשנה וחצי וכיום היא מונה כמה עשרות משתתפים והתקשורת בה היא ברמה כמעט יומיומית. בפרויקט מיפוי עצי זיכרון שהובילה רמת הנדיב בשיתוף מועצה מקומית זיכרון יעקב היוותה הקבוצה כוח מכריע והחברות והחברים בה מיפו עד היום 2616 עצים בשטחים הציבוריים ומאות עצים בגינות הפרטיות – רובם בפעילות ממוקדת של כמה שבועות אינטנסיביים. סקר העצים ומיפויים הכין את הקרקע לנטיעת עצים חדשים שֶׁיָּצֵלּוּ על שבילי הליכה בין מוסדות ציבור ובתי ספר בזיכרון. “זו יוזמה משותפת להצל את המרחב האורבני בזיכרון וניטעו במסגרתה כבר כ- 150 עצים בציר ההליכה לביה”ס ‘החורש'” אומרת טליה מבור, מנהלת אגף איכות סביבה וקיימות במועצה מקומית זיכרון.

העצים האלה הם צעד ראשון בהגשמת המטרה שהציבה הרשות המקומית: עידוד הליכתיות במושבה על ידי תכנון נטיעות שיגבירו את הצל בצירי הליכה מרכזיים במרחב הציבורי. “הקהילה היא חלק מהמערכת שעוזרת לשמור על עצים במרחב העירוני ולתכנן קדימה”, אומרת ד”ר ליאת הדר, מנהלת תחום המחקר ברמת הנדיב שמעורבת בפרויקט. “כך יש על העצים הרבה עיניים ויש מי שפונה כשיש בעיה”, היא מציינת ומסבירה באמצעות פעילות הקבוצה את החשיבות והתרומה של מה שמכונה “מדע אזרחי” – תחום הכולל אנשים שאינם מדענים (אלא ציבור רחב, מתנדבים, תלמידים) הפועלים בשיתוף עם מדענים וחוקרים במטרה לאסוף מידע יישומי, במקרה זה – על העצים בזיכרון יעקב. באמצעות יישומון ידידותי למשתמש שפותח ברמת הנדיב והותאם לצרכים המקומיים של זיכרון יעקב – המתנדבים בונים בסיס נתונים של העצים ומאפייניהם ומתקיים גם דיון עם אנשי מקצוע על בחינת שטחים לנטיעה, מיני העצים שמומלץ לנטוע ועוד. “הקהילה התגייסה למיפוי ובעצם הייתה קבלן הביצוע של המיזם”, אומרת טליה.

את היוזמה לנטיעת עצים שיָצֵלּוּ על דרכי הליכה במרחב הציבורי בזיכרון יזם התושב דורון לוין, שלפני כשנתיים פרש מהצבא לאחר שירות של למעלה מ-30 שנה, והחל להתעניין בנושאי אקלים ובמיוחד בבעיית הצל היישובי.

דורון כבר פעל יחד עם שכניו לשיקום החורש שנשרף במושבה ב-2016 ובצעד משותף עם תלמידי בית ספר ומכינה ניטעו בו 250 עצים.
“כתבתי מסמך ובו תוכנית לצל יישובי ופניתי לרמת הנדיב כדי שיהיו שותפים מרכזיים בידע ובליווי. לשמחתי הם הציעו את מערכת ה GIS שלהם למיפוי ואז פנינו למועצת זיכרון והוחלט ללכת על זה”.

“ליער אין גבולות והוא חלק ממערכת פתוחה של טבע בעיר”, מחדדת ליאת ומדגישה שיש חוק שמגן על עצים והם חלק מתשתית של עיר וחשובים בה כמו כל דבר אחר, “לכן אם עץ מפריע לבנייה, סלילה או עמוד חשמל לא מורידים אותו אלא חושבים על פתרונות יצירתיים שישמרו עצים במקום להתמקד רק בחשיבה הנדסית”.