במקום כדור הרגעה
ברמת הנדיב בוחנים כיצד לטפח ולתכנן מקומות בגנים ובפארק הטבע שיאפשרו רגיעה, התבוננות פנימית ורווחה. מה עומד בבסיס התפיסה של מרחבי גנים וטבע מרפאים וכיצד הם מפחיתים מתח ומשפרים את תפקודי המוח שלנו?
(זמן קריאה: 4 דקות)
ברמת הנדיב בוחנים כיצד לטפח ולתכנן מקומות בגנים ובפארק הטבע שיאפשרו רגיעה, התבוננות פנימית ורווחה. מה עומד בבסיס התפיסה של מרחבי גנים וטבע מרפאים וכיצד הם מפחיתים מתח ומשפרים את תפקודי המוח שלנו?
(זמן קריאה: 4 דקות)
לא צריך להיות מומחה כדי לדעת שכשאנו בטבע, הריאות שלנו מתרחבות והנפש מקבלת הזנה חיונית. מאמרים רבים נכתבו על טבע וגנים כעל מרחבים מרפאים.
תחום מחקר זה מעמיק ככל שהקיום היומיומי שלנו הופך אורבני יותר ומתרחק ממרחבים פתוחים וירוקים. התפיסה שהשהות בטבע מועילה רווחת ומיושמת כבר אלפי שנים, אבל אחד המחקרים הראשונים שהוכיחו זאת מדעית פורסם ב־1984 בידי הפסיכולוג השבדי רוג’ר אולריך, שגילה כי קצב ההחלמה של מאושפזים בבית חולים היה מהיר יותר בקרב אלה שבחדרם היה חלון שהשקיף לסביבה טבעית ולצמחייה.
בשנת 1989 ראה אור ספרם של החוקרים קפלן וקפלן, שתרם להבנת הרווחה הנפשית שמעניקה השהות בטבע. הרעיון המרכזי הוא שהטבע ממלא צרכים אנושיים בסיסיים, כמו חקירה, אוטונומיה, זהות ותכלית, ומספק תחושת פליאה וחיבור למשהו גדול יותר. השהות בטבע מפחיתה לחץ ומשפרת את מצב הרוח, את הבריאות ואת התפקוד הקוגניטיבי.
מאז, מתמקד המחקר בתחום בעיקר בדרכים שבהן הטבע מסייע להחלמה ולבריאות ובאופן השפעתו על הגוף, על הנפש ועל המוח.
ברמת הנדיב בוחנים כיצד לטפח ולתכנן מקומות בגנים ובפארק הטבע שיאפשרו רגיעה והתבוננות פנימית ויתרמו לרווחת הציבור ולבריאותו. לפני כשלוש שנים חנכנו פינת יער שקטה המזמינה לשהייה רגועה בשם ‘מקום לשקט’. אנו מזמינים את הציבור לערוך בה או בכל מקום אחר ברחבי הפארק והגנים ‘שטיפת יער’ באופן עצמאי או מונחה. פעילויות נוספות המתקיימות אצלנו בגנים מדי שבוע הם שיעורי טאי צ’י ופילאטיס. לשיעורים, בייחוד לתרגול הטאי צ’י, יש תועלת גדולה יותר לגוף ולנפש כשהם מתקיימים בטבע.
השפעה מיטיבה של הסביבה על האדם ניתן להשיג דרך שהייה בטבע, הפוגה במשימות היומיום, רגיעה והתבוננות פנימית, וכן באמצעות פעולות אקטיביות בחוץ, כמו הליכה במסלול או עבודות גינון.
הטבע ממלא צרכים אנושיים בסיסיים, כמו חקירה, אוטונומיה, זהות ותכלית, ומספק תחושת פליאה וחיבור למשהו גדול יותר
הוליזם משקם – גני מרפא
הראייה ההוליסטית שמה דגש על השתקפות של חוץ ופנים. לשהייה בגנים יש השפעה חיובית על הגוף, על העולם הרגשי ועל הנפש, השפעה המתבטאת בוויסות מתחים, בשיפור מצב הרוח ובהגברת החיוניות. בעולם ניתן למצוא גנים כאלה בתוך מוסדות שיקומיים ובתי חולים או בסמיכות אליהם, והם מהווים מקום מפלט, תפאורה תומכת לריטריטים ומקור השראה ויצירה.
מזה תקופה אנו מארחים בפארק הטבע קבוצות של חיילים במסגרת היוזמה מסע שחרור ללוחמים מצה”ל. המטרה היא לאפשר להם לעבד יחד במסגרת טיול בטבע חוויות משותפות מהשירות הצבאי, לסגור מעגל ולקבל הכנה לאזרחות.
לשם ההשראה אנחנו מציעים למבקרים אצלנו אפשרות לצייר ברחבי הגנים באמצעות כני הציור הפזורים בהם.
תיאוריית “התהודה דרך צמחים” של קונרד נויברגר מתבססת על כך שהיכרות עם צמחים מביאה להיכרות עם עצמנו, משום שההזדהות היא כלי טיפולי וכשמטפלים בצמח בעצם מטפלים גם בעצמנו.
גנים מסוג אחר הם גנים תרפויטיים וגני חושים, המותאמים לרוב לאוכלוסייה בעלת צורך או מגבלה ספציפית (ילדים, אוכלוסייה בוגרת או מתמודדים עם מוגבלות) ובדרך כלל דורשים שיתוף פעולה אקטיבי. הם עשויים לשלב קול, מגע, ריח ועוד. גן הריחות ברמת הנדיב הוא דוגמה לגן חושים הפונה בעיקר לאוכלוסייה כבדת ראייה. השילוט בו כתוב בכתב ברייל, וניתן לגעת בצמחי התבלין וכן להריחם ולטעום מהם. השיטוט בגן הוא בעזרת מאחז יד המכוון את העיוורים ומוביל אותם בבטחה.
תהודה דרך צמחים – גינון טיפולי
הגינון הוא עשייה מהנה שיש בה משמעות ותגמול משום שצמחים נענים לטיפול בהם, לא משנה מי מעניק אותו. הגינון מפתח קשר ותחושת מחויבות ויש לו גם ערך גופני, אסתטי וחברתי. אחת התיאוריות שעליהן מתבסס עולם הגינון הטיפולי (תחום הקיים זה מאה שנה) הוא תיאוריית “התהודה דרך צמחים” של קונרד נויברגר, המתבססת על כך שהיכרות עם צמחים מביאה להיכרות עם עצמנו, משום שההזדהות היא כלי טיפולי וכשמטפלים בצמח בעצם מטפלים גם בעצמנו.
הנאה מנוף, מטבע ומגנים עושה למוח מעין אתחול מחדש, מרעננת מערכות ומתרגלת רוגע בלי לייצר עייפות
ברמת הנדיב אנחנו עורכים מדי פעם קורסים של גינון והקמת גן ירק ומזמינים את הציבור להשתתף.
מעבר לכך, משמח אותנו לראות שרבים במערך המתנדבים שלנו עובדים בגינון, מהם בני הגיל השלישי. הפעילות נעשית בחוץ, בערוגות ובגנים ואנו עדים מדי יום להשפעה הטובה שיש לה עליהם.
עוד בתחום העשייה הפעילה: בפארק הטבע מגוון שבילי הליכה נעימים ומסומנים היטב, והצעידה בהם מהווה הפוגה מטעינה מעצם היותה בטבע.
לאחרונה אנחנו עורכים בהם סיורים מודרכים נוסף על אלה הנעשים בגני הזיכרון. את הסיורים ואת הטיולים מובילים המארחים שלנו בגנים, שהם המתנדבים היקרים שלנו.
על פי תיאוריית שיקום הקשב (Attention restoration), למוח האנושי יש קיבולת אינסופית לגירויים סביבתיים שאינם דורשים ריכוז, כמו רחש עלים או פכפוך מים
משקמים את הקשב
לגן ולטבע יש השפעה גם על תפקודים קוגניטיביים; הנאה מנוף, מטבע ומגנים עושה למוח מעין אתחול מחדש, מרעננת מערכות ומתרגלת רוגע בלי לייצר עייפות. בהקשר זה יש משקל לאדריכלות נוף ולגינון, משום שלצורות ולצבעים יש השפעה חיובית על האדם; הם מחזירים לנו תחושת ביטחון ומזכירים לנו את המשחקיות והיצירתיות שאפיינו אותנו בילדותנו.
שיקום הקשב הוא היבט נוסף של השפעת הגנים על המוח. ד”ר ליאת הדר, מנהלת תחום מחקר ברמת הנדיב, מסבירה כי על פי תיאוריית שיקום הקשב (Attention restoration), למוח האנושי יש קיבולת אינסופית לגירויים סביבתיים שאינם דורשים ריכוז, כמו רחש עלים או פכפוך מים. זו נחשבת לתשומת לב ספונטנית ולא־מודעת שאינה כרוכה בריכוז נקודתי ואינה דורשת מאמץ. החיים המודרניים והעירוניים דורשים מאיתנו מאמץ בבואנו לבצע משימות שונות, כמו לנווט כדי להגיע למקום כלשהו או ללמוד למבחן. ריכוז מסוג זה הוא מעייף ולאורך זמן מייצר מתח ועצבנות.
לפי התיאוריה, חיזוק התודעה מהסוג הראשון (תשומת לב ספונטנית) מפנה מקום לריכוז המְאַמֵּץ מהסוג השני ומספק מנוחה ושיקום. בעולם המודרני הדרישה לתשומת לב וליכולת ריכוז מהסוג השני עלתה בצורה בלתי מאוזנת והיא מכבידה עלינו. על כן, רצוי לתרגל את המוח בתשומת לב ספונטנית, המתרחשת ללא מאמץ גדול כשיוצאים לטבע.
זה עתה החלה העונה הגשומה, הטבע מתעורר לחיים וצמחים ופרחים מגיחים שוב מהאדמה. אנחנו ממליצים לכם לצאת החוצה, למצוא נחמה בגינון ולהירגע במרחבים ובפעילויות שלנו.
אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה – להרשמה
יש לך שאלה? נשמח לעזור