המחטניים הבודדים המסוגלים להתחדש מהגזע או מהשורש (ולא דרך הזרעים) לאחר גדיעה, רעייה או שריפה. לָעץ שימושים רבים במקום מוצאו שבאזור הרי האטלס, כמו רעייה, אספקת מוצרי עץ – לטובת בעירה, תעשיית רהיטים, בנייה ואף מגוון תכשירים רפואיים ואנטי-בקטריאליים. בעקבות שריפות, רעייה אינטנסיבית ושימוש הולך וגובר בעץ לצורכי האדם, הטטרקליניס כמעט נעלם מבתי גידולו הטבעיים וכיום מתבצעות פעולות נרחבות לשיקום ושימור יערות הטטרקליניס בצפון אפריקה ובספרד. יתרה מכך, העץ אף נחשב מין בסכנת הכחדה באזורים מסוימים בעולם.
הטטרקליניס הובא לארץ במסגרת אִקלום מינים לייעור, בעיקר בזכות היותו מין מחטני עמיד מאוד ליובש. מאחר שבָּעולם הטטרקליניס אינו נחשב עד כה כמין פולש, עד לאחרונה לא נעשו בישראל מאמצים לבחון את מידת פולשנותו, אולם בשנים האחרונות נצפתה התנחלות מאסיבית של הטטרקליניס בשטחי החורש הטבעיים בפארק הטבע ברמת הנדיב. על פי הערכותינו, העץ ניטע בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 במספר מוקדים בפארק.
המחקר התבסס על עבודתו של צוות מתנדבים מסור העובד בשטח הפארק עם ד”ר רחלי שוורץ-צחור, אשר ביסודיות ובחריצות רבה זיהה ומיפה את כל המינים הפולשים הקיימים בשטחי הפארק וביניהם כ-1500 עצים מהמין הפולש טטרקלינס מפריק. במסגרת המחקר בדקנו האם הטטרקליניס אכן מין פולש ברמת הנדיב ומהם הגורמים שהשפיעו על התפרצותו בפארק. הנחת היסוד של המחקר הייתה ששילוב של התכונות הביולוגיות של העץ, עמידותו בתנאי יובש, עם גורמי הסביבה המאפיינים את רמת הנדיב ומגמות שינויי האקלים (כתוצאה מההתחממות הגלובלית), הוא שהביא להתפרצות. המחקר כלל סקירה של העצים בשטח הפארק, מיפוי של עצי טטרקליניס שהתנחלו בשטח, מדידות ביולוגיות (גובה, קוטר הגזע, ספירת אצטרובלים ועוד) ואפיון גורמי הסביבה (תצורות צומח, רעיית בקר, משקעים ועוד).
המסקנה העיקרית מניתוח נתוני המחקר היא שהטטרקליניס הוא מין פולש ברמת הנדיב. העצים הרבים הפזורים במספר מוקדים בפארק, מהווים את מקורות הזרעים להמשך התפשטותו בשטח. לטטרקליניס יכולת ייצור זרעים גבוהה מאוד, גבוהה יותר אף מזו של אורן ירושלים, אשר מתנחל זה כמה עשורים בפארק הטבע ברמת הנדיב. תהליך ההתנחלות של הטטרקליניס בפארק משקף דינמיקה טבעית של מין זר אשר