DEAR נג'אח – להיות חלק מהעדר
הוא מגיע לרמת הנדיב עוד לפני שהבוקר מפציע. הוא קורא לעיזים בשמות חיבה, הוא מלווה את רוב ההמלטות בדיר ויש לו אפילו “עיזה תורנית”. נעים להכיר – נג’אח חלבי
הוא מגיע לרמת הנדיב עוד לפני שהבוקר מפציע. הוא קורא לעיזים בשמות חיבה, הוא מלווה את רוב ההמלטות בדיר ויש לו אפילו “עיזה תורנית”. נעים להכיר – נג’אח חלבי
“בשעה 05:00 אנחנו כבר כאן”, אומר נג’אח בחיוך, “עושים סבב לראות שהלילה עבר בשלום, שלא היו המלטות, שאף אחד לא רעב או רעבה לפני שמתחילים בחליבה. בעונה הזו זמן החליבה קצר”, הוא מסביר, “לקראת עונת ההמלטות החלב של העיזים מתייבש ויש פחות חלב”.
כל בוקר העיזים מגיעות לחליבה באחת מ־24 העמדות הייחודיות המותאמות לכך. בשגרה ייחלבו מדי בוקר בדיר כ־120 עיזים. את החליבה מבצעים אחד מעובדי הדיר: נג’אח, הראל, אבי או ניר, לעיתים בעזרת אחד או אחת מקבוצת המתנדבים הנפלאה הפועלת בדיר. כאשר העיזים עומדות בתור, הן נהנות מתערובת מזון בזמן ההמתנה. לאחר החליבה יוצאים למרעה.
ג’י, פּי, עֵז
“יש עז מתנדבת”, אומר נג’אח וחיוכו המדבק מתפשט על פניו. “היא מקבלת ג’י־פי־אס מיוחד שעוזר לה לנווט לפי תוכנית הרעייה. היום הרעייה מגוּבה בטכנולוגיות חכמות וכך מופיע אצלי באפליקציה איפה היינו ומתי. לעז המתנדבת יש מעמד מיוחד; היא יודעת שהיא בתפקיד ומקבלת ליטופים כל בוקר. עיזים”, הוא נאנח וחיוכו מתרחב, “יש להן אופי מיוחד”.
מי יוצא למרעה?
העיזים מובילות, הכבשים מאחור. למרעה יוצאות הנקבות והן רועות במשך כארבע שעות ובמרחק ממוצע של חמישה קילומטרים כל יום. עיזים שבהיריון מתקדם יישארו לעיתים לנוח בדיר ויקבלו את המזון בשירות מיוחד. הריטואל הזה מתרחש כל יום וכמעט בכל תנאים, למעט כשיורד גשם כבד מאוד – אז גם העיזים עסוקות בעיקר בחיפוש מחסה ולא אוכל…
בשעה 12:30 מסיימים וחוזרים לדיר, סופרים ובודקים שכולן הגיעו בשלום. בשעה 14:00 יש סבב חליבה נוסף + תערובת מזון, מנקים את התאים, נפרדים לשלום וקובעים להיפגש שוב מחר, וחוזר חלילה מדי יום.
יש עז מתנדבת, היא מקבלת ג’י־פי־אס מיוחד שעוזר לה לנווט לפי תוכנית הרעייה. לעז המתנדבת יש מעמד מיוחד; היא יודעת שהיא בתפקיד ומקבלת ליטופים כל בוקר.
האם קרה לך שעז הלכה לאיבוד?
“מדי פעם זה קורה ואז כל הצוות הולך לחפש. לכל עז יש מִספר, לחלקן הגדול גם יש שמות. פטל, יוליה, שאנטי, ונילה, יונית – כל אחת לפי האופי שלה. את בטח שואלת את עצמך מה זה אומר… לוונילה יש צבע עם גוון צהבהב, למייפל – גוון חום, שאנטי היא פשוט ‘שאנטי באנטי’ כזאת… והמתנדבת היא מס’ 2 וקיבלה את השם המקורי ‘המתנדבת’ – את כולן אני אוהב.
גם לזכרים יש שם. יש את שחר (קראנו לו ככה בגלל הצבע השחור שלו), את קירח, אלפן, עדן (הוא עדין כזה, ככה אני מזהה אותו), אלפסקאי (מעורב בין אלפיני לדמשקאי), כתם (יש לו כתם לבן וכולו שחור), דמסקוס (מסוג דמשקאי) ועוד כאלו שאני זוכר לפי המספרים, לא בגלל שאני חלילה אוהב אותם פחות”, הוא מדגיש.
איך מתרחשות ההרבעות? האם יש “תכונה” מיוחדת בדיר בעונה הזו?
“יש תוכנית מיוחדת להרבעות, זה לא פשוט קורה, יש מגוון שיקולים. לדוגמה, לפעמים צריך לחזק גזע מסוים, אז מחלקים את העדר לקבוצות מתאימות, וגם, כמו שהסברתי”, הוא מזכיר, “לפני ההמלטה כמות החלב יורדת באופן משמעותי ולכן יש ערך רב בלדרג את ההמלטות, כדי שבדיר ייווצר חלב בכמות מספקת ורציפה. החלב כאן נחשב ברמה גבוהה במיוחד וגם הכמות מרשימה. אנחנו כל הזמן עושים התאמות בהרבעות כדי להגיע לחלב איכותי בכמויות יפות, זאת כמובן תוך שמירה קפדנית על איכות חייהם של העיזים בדיר ובמרעה.
לאחר חודשיים יהיה סבב נוסף של הרבעות. בכל תא בדיר ייכנס תיש אחד עם 24 נקבות. בתום חודשיים יהיו כל הנקבות בהיריון. עושים להן בדיקות היריון ועוקבים באופן צמוד אחרי ההתפתחויות”.
מה אתה הכי אוהב בעבודה?
“אני אוהב במיוחד את ההרגשה אחרי ההמלטות – שכולם בריאים, חיים טוב ופנויים לפינוקים של צוות הדיר. אם אנחנו לא עושים את העבודה כמו שצריך בעונת ההמלטות, חצי מהגדיים ימותו”, מזהיר נג’אח. גדי, אחרי שנולד, הוא מאוד חלש. אנחנו בונים תאי המלטה מיוחדים, שמים את האימא עם הגדיים כדי שיתחברו ויהיה להם תנאים טובים כדי שיתחזקו, ובמקביל מפתחים את העצמאות שלהם. הגדיים יונקים לפי הצורך. עד שהם נגמלים (כ־45 יום) יש קשר מובהק בינם לבין האימא, אחר כך לאט־לאט הם מתרחקים ממנה כדי לפתח עצמאות. יש כאלו שמתעקשים להמשיך לינוק, ואנחנו כמובן לא מונעים מהם. כשהאימא תיכנס שוב להיריון היא לא תאפשר לגדיים להתקרב לינוק.
אני אוהב במיוחד את ההרגשה אחרי ההמלטות – שכולם בריאים, חיים טוב ופנויים לפינוקים של צוות הדיר
אחרי שהגדיים מתחזקים מוציאים אותם לתא קצת יותר גדול, וכשהם כבני שלושה חודשים מערבבים אותם עם העדר. אנחנו כאן בשבילם 24/7″, מסכם נג’אח, “חוץ מביום כיפור, וגם אז אנחנו דואגים שהם יטופלו מכל הלב.
לא רק העיזים אוהבות את הדיר שלנו, אלא גם המתנדבים והעובדים ואפילו החוקרים. הוא נבנה מראש כסביבה מחקרית, הכול בו מדוגם, מסודר וממוחשב. הוא באמת דיר נדיר”.
החלב כאן נחשב ברמה גבוהה במיוחד וגם הכמות מרשימה. אנחנו כל הזמן עושים התאמות בהרבעות כדי להגיע לחלב איכותי בכמויות יפות, זאת כמובן תוך שמירה קפדנית על איכות חייהם של העיזים בדיר ובמרעה.
אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה – להרשמה
יש לך שאלה? נשמח לעזור