שורשים עתיקים, נוף עכשווי
זמן קריאה: 3.5 דקות
תערוכת צילומים מיוחדת נפתחה ברמת הנדיב לקראת כנס זני מורשת שנערך בתחילת יוני. העצים הוותיקים צולמו במצלמות מהמאה ה־19 בשיטות מראשית עידן הצילום, מהדהדים עבר בנוף ההווה ומחברים אותנו לשורשים, לזמן ולמקום
מכירים מסרטי עבר את הסצינה שבה כולם מסתדרים לקראת צילום משפחתי ומתמסרים לצלם עם מצלמה ענקית על חצובה עם גוף אקורדיון וכיסוי לראש? דרור מעיין, צלם־אומן ומומחה לטכנולוגיות צילום בנות 150 שנה, מצלם ככה גם היום!
החודש נערך אצלנו כנס בנושא עצים מזני מורשת. הכנס עסק בחיבור שבין עברנו העשיר לעתיד שאנו רוצים לטפח – שמירה על המורשת החקלאית ועל המגוון הביולוגי והגנטי הייחודי של ארצנו. תחילה נספר על תערוכת צילומים יוצאת הדופן שנפתחה לרגל הכנס – “שורשי הזמן”, ובה צילומי עצים עתיקים בישראל שצולמו באמצעות ציוד וטכניקות מהמאה ה־19! אלה לא צילומים עם פילטר, אלא צילומים אמיתיים שצולמו על מתכת וזכוכית בטכנולוגיית הלוח רטוב של קולודיון, שהומצאה ב־1851. כשמעיין מצלם באמצעותה הוא צריך לבנות בשטח אוהל חושך, כי מדובר בטכנולוגיה רטובה, המצריכה הכנת פלטה במקום ופיתוח תמונה תוך עשר דקות, ממש כמו שעשו צלמים נודדים במאה ה־19.
מעיין נחשף לשיטות צילום עתיקות לפני כעשור ונשבה בקסמן ובקסם הטמון בציוד צילום מקורי ונדיר המייצר צילום יחיד מסוגו.
הוא התמחה בתחום במשך שלוש שנים בארצות הברית, וכיום הוא בעליו של הסטודיו היחיד בישראל לצילום מהמאה ה־19. יש לו כ־35 מצלמות עתיקות, אך הוא מבהיר שאינו אספן: “כולן עובדות ומשמשות אותי לייצר צילומים”. מעיין מצלם צילומי דיוקן אישיים ומשפחתיים לפי הזמנה, עורך הדגמות צילום בטכנולוגיה עתיקה וגם מלווה בצילומיו מחקרים היסטוריים וארכיאולוגיים.
תערוכת צילומים יוצאת הדופן נפתחה ברמת הנדיב – “שורשי הזמן”, ובה צילומי עצים עתיקים בישראל שצולמו באמצעות ציוד וטכניקות מהמאה ה־19!
שורשי הזמן
בתערוכת “שורשי הזמן” מוצגים 13 העתקים של צילומי גפן, זית, שקד ותמר, שצילם מעיין בטכניקות צילום שתוארו לעיל. התצלומים מלווים מחקר בנושא עצי מורשת ובוסתנאות מסורתית בהובלת פרופ’ גיא בר־עוז מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שבמסגרתו מתועדים עצים עתיקים ששרדו פה בבתי גידול מקומיים וטופחו בבוסתנים במשך דורות. “את הצילומים ניתן להשוות לצילומים ישנים של אותם אזורי גידול שצולמו על ידי נוסעים, צלמים וחוקרים שהסתובבו פה במאה ה־19”, אומר מעיין ומסביר שכך ניתן להעריך כיצד הזמן השפיע על שרידותם. מעיין מדגיש: “בוסתן עתיק ששרד שנים, נראה בצילום דיגיטלי מודרני לחלוטין, בעוד שבטכנולוגיה הישנה הוא מקבל את הניחוח הוויזואלי של העתיק והנדיר ואז יש בסיס טוב להשוואה”. “יש עצים שלבלבו לפני 100–200 שנה וכיום חלקם על סף הכחדה”, הוא מוסיף.
החיבור בין אנשים וסביבה, עצים ותיקים וצילום מפעם קשור גם בממד הפיזי של הדברים: “אנחנו בראש ובראשונה בשר ודם, בעלי פיזיולוגיה חומרית ומוקפים בטבע ובחומר, ממש כמו עצים וממש כמו הצילום העתיק, שמנציח תמונה בחומרים ממשיים”, עומד מעיין על ייחודיות הצילומים.
התצלומים מלווים מחקר בנושא עצי מורשת ובוסתנאות מסורתית, שבמסגרתו מתועדים עצים עתיקים ששרדו פה בבתי גידול מקומיים וטופחו בבוסתנים במשך דורות
כנס "בוסתנים ועצי מורשת בארץ ישראל – עבר, הווה, עתיד"
נופי קדם חקלאיים וזיכרונות ילדות
זני מורשת מעסיקים היום חוקרים ומומחים בתחומי שימור נוף ועצי פרי ושיחזור נופי קדם חקלאיים (בוסתנים, גידולי שדה, טראסות). עצים מזני מורשת הם עצים מזנים מקומיים שלפני מאות שנים היו חלק מרכזי מהחקלאות המסורתית, מהנוף ומהתזונה. עשרות ומאות הזנים השונים עברו התאמה לתנאי השטח והאקלים מהקומיים, נתנו (ועדיין נותנים) פרי טעים במיוחד, אך עם המעבר לחקלאות מודרנית ולגידול מסחרי ואחיד רבים מהם נעלמו מהנוף. העצים האלה מספרים על המורשת החקלאית, תרבות המאכל והכלכלה, ומזכירים לנו עד כמה אורח חיינו קשור בהם. ייתכן גם שעצי פרי ששגשגו בעבר במדבר הם גם המפתח לביטחון התזונתי העתידי שלנו, בייחוד נוכח שינויי האקלים. מעבר למטען גנטי, עצי פרי אוצרים בתוכם גם זיכרונות מתוקים המחברים אותנו למקום הזה ומתקשרים לעבר ולנוסטלגיה. קחו למשל זיכרון ילדות של עץ תות, שבתור ילדים נהגנו לקטוף ממנו תותים אדומים ונוטפי עסיס, או עץ תאנה סודי, שאכילה מפירותיו היא תרבות עונתית המרכיבה זיכרון אישי וקולקטיבי.
ענבים ושקדים מהבוסתן
ברמת הנדיב אנחנו פועלים להשבת זני מורשת לפארק הטבע מתוך שאיפה לספר את הסיפור של המקום לאורך התקופות.
במורדות נחל כבארה (השביל הירוק) טופחו טראסות זיתים עתיקות, החרוב העתיק בחורבת עקב (השביל האדום) מקבל טיפול תומך, והבוסתן העתיק בעין צור (השביל הכחול) שוב מלבלב. בשנה שעברה ניטעו בו גפנים חדשות ומיני הדרים, ובט”ו בשבט השנה ניטעו עצים מזני מורשת של שקד, רימון, תאנה ותות האופייניים לבוסתני העבר. כיום נעשים מאמצים מדעיים לצד יוזמות אזרחיות למפות בוסתנים עתיקים ועצי מורשת. בכנס שערכנו בחודש שעבר ניתנה להם במה במטרה להכיר לציבור המקצועי והרחב את עולם זני המורשת ולהעלות את המודעות לחשיבותם הגנטית, האקולוגית וההיסטורית.
התערוכה (המציגה רפרודוקציות של הצילומים המקוריים) מוצגת במבואת אגף החינוך, מול חנות המידע של רמת הנדיב ופתוחה ללא תשלום. היא תוצג במשך שנה.
העצים האלה מספרים על המורשת החקלאית, תרבות המאכל והכלכלה, ומזכירים לנו עד כמה אורח חיינו קשור בהם
יש לך שאלה? נשמח לעזור
