במהלך הקיץ, כשהכל יבש ולכאורה ממש לא הזמן לטיול פריחה, יש אנשים שמסתובבים כשעיניהם באדמה, הם מחפשים וגם מוצאים!
4 מיני צמחים נדירים התגלו הקיץ על ידי הבוטנאי בר שמש מבנימינה שטייל בתחומי רמת הנדיב, ונוספו לרשימת המינים המכובדת שלנו, הכוללת רבע ממיני הצמחים בישראל כולה.
בר, איך זה קרה?
“טיילתי עם הבן שלי בחורש באזור שביל הנשרים וראיתי צמח שעוד לא ראיתי אף פעם ברמת הנדיב – שנקרא געדת החורש – זה צמח שנחשב נדיר, הוא בדרך כלל גדל בחורשים לחים יותר בעיקר בגליל העליון ובכרמל הצפוני. שיא הפריחה שלו היה במאי-יוני. ממש לידו ראיתי עוד צמח של חורש לח, צלבית רחבת-עלים, אותו זיהיתי לפי התפרחות היבשות. באביב ראיתי באותו אזור את בקיית הגליל – צמח אנדמי (בלעדי) לישראל ולמדינות השכנות עד לטורקיה, מאוד דומה לפול, גם הוא נחשב נדיר למדי.
“בטיול אחר שעשיתי ליד עין צור, באזור סלעי ויובשני יותר, מצאתי אספסת כדורית – מעין קוץ קטן שגדל בדרך כלל בעיקר בגליל באזורי ובגבעות כורכר במישור החוף וקצת בהרים, וזה מין שנחשב מאוד נדיר ונמצא על סף איום. הוא נקרא כך על שם התרמילים שלו שנראים כמו כדור מוארך”.
וואו, ומה עשית עם כל התגליות האלה?
“צילמתי ושלחתי למחלקת המחקר של רמת הנדיב, ואכן את הבקייה ואת האספסת הם לא הכירו כאן. הגעדה והצלבית נראו כאן בעבר אך לא תועדו בשנים האחרונות”.
איזה יופי, יש לך הסבר אפשרי? יכול להיות שזה קשור, כמו כל נושא בעולם היום, לקורונה?…
לא…לא כל דבר קשור לקורונה…אמנם היו כאן פחות מטיילים בתקופת הסגר, אבל צמחים לא ממש מתרגשים מדברים כאלה… מה שמשפיע עליהם זה בעיקר עבודות הפוגעות בקרקע, כמו: פיתוח תשתיות, בנייה או חקלאות, כמו גם רעייה של צאן ובקר וכמובן שינויי אקלים. במקרה הזה, יכול מאוד להיות שהשנתיים הגשומות האחרונות הן אלו שהשפיעו – כנראה היו כאן זרעים של הצמחים האלה, אבל ייתכן שהם נובטים בכמויות גדולות יותר בשנים גשומות. וגם תמיד יכול להיות שפשוט לא שמו לב אליהם עד עכשיו… “