הפיקוס אינו חביב על ישראלים. “רבים רוצים להיפטר ממנו משום שפירותיו מלכלכים, כי הוא מרים את המדרכות, פולש לגינות ומושך עטלפים”, אומרת ד”ר ליאת הדר, מנהלת תחום המחקר ברמת הנדיב ואדריכלית נוף, “אבל אנחנו צריכים להסתכל עליו אחרת, כעל עץ שיוצר חלל שהוא עולם שלם: מחסה ובית גידול עבור ציפורים ועטלפים, ועבור האדם – מיקרו־אקלים נעים וקריר משמעותית לעומת מטרים אחדים בלבד ממנו בשמש”. גם שורשי האוויר האופייניים לפיקוס מוסיפים יופי ואופי לחלל המיוחד שיוצר העץ ומקנים לו מראה פיסולי ודרמטי. לאחר שהשורשים מתארכים, הם משתרשים באדמה ומעבים את הגזע.
כבר לפני למעלה מ־60 שנה אמר בן־גוריון שתועלתו של עץ לא תסולא בפז. הפיקוס הוא דוגמה לקלות שבה אנחנו נכונים לעיתים לוותר על עץ כשהוא מפריע לנו בהיבט מסוים. והרי עלים שמנשיר עץ ופירות אינם לכלוך, אלא בסיס לרקב אורגני המעשיר את הקרקע, שומר על המגוון הביולוגי המתקיים בה ומשפר את תכונותיה הפיזיקליות. חומר אורגני גם קולט פחמן מהאוויר, מקבע אותו בקרקע, ובכך מפחית ריכוזי גז חממה באטמוספירה, ויכולת הספיחה הגבוהה שלו תורמת להפחתת מזהמים במי תהום למשל.