ערבוּת הדדית

זוכרים את הדימוי הקשור לצמח הערבה בארבעת המינים? כן, מדובר בזה ש”נטול ריח ונטול טעם” והוא מופיע במדרש כדימוי לאדם שאינו לומד תורה ואינו איש מעשים, כלומר, אינו תורם לחברה. אז מסתבר שלא עוד. מחקר ייחודי שנערך במקביל ברמת הנדיב ובירדן, שופך אור חדש על סגולותיו של הצמח. במחקר נמצא שצמח הערבה מהווה סנן ביולוגי למֵי שופכים והוא יכול לשמש צמח מרעה ומספוא, שהוא גם חסכוני וגם מזין, ואם לא די בכך, מסתבר שמי השופכים אף משביחים את ערכו התזונתי. ערבה ומי קולחים משביחים זה את ערכו של זה, והרי לכם ערבוּת הדדית.

כדי להבין את חשיבותו ואת תרומתו של המחקר לחקלאות ולשטחים הפתוחים, נפגשנו לשיחה עם חוסיין מוקלדה, מהנדס מים ממכון וולקני, אשר מרכז בחמש השנים האחרונות את המחקר הייחודי  ברמת הנדיב. בפגישה גילינו מחקר מרתק הקושר בין טבע, חקלאות ובני אדם.

ראשית, ביקשנו להבין איך כל זה קשור לרמת הנדיב.

ואל המסקנות הללו הגעתם באמצעות החֶלקה הקטנה ברמת הנדיב?

“רמת הנדיב היוותה פלטפורמה אידאלית למחקר מאחר שיש בה את כל שדרוש לו – חלקה טבעית שמושקית במי שופכים ועדר עזים שרועה במקום. כך התאפשר לנו לבדוק במקביל הן את עמידותה של הערבה למים והן את השפעתה התזונתית על בעלי החיים. בשלב הראשון נשתלו 300 עצי ערבה במחצית משטח החלקה. קצב הצימוח היה מהיר מאוד והבנו שהצמח מתקיים היטב ממים אלו”.

האם הצמח המושקה בקולחים מתאים כמזון לבעלי חיים?

“כדי לבדוק סוגיה זו האכלנו את  העיזים מעדר רמת הנדיב בערבה באופן מבוקר וערכנו להם  בדיקות דם לפני ואחרי. הממצאים הצביעו על כך שתזונה זו לא רק שאינה פוגעת בבריאותם, אלא יש בה ערך תזונתי רב עבורם. בהשוואה לצמח האספסת, שנחשב צמח המספוא הטוב ביותר לבעלי החיים ומכיל 15% אחוז חלבון, נמצא שעלי הערבות הכילו 20% חלבון. יחד עם הגבעולים, תכולת החלבון הייתה 14%, בדומה לאספסת. אבל לא הסתפקנו בכך; היה לנו חשוב לבדוק מה מתוך החומרים המצויים בקרקע המושקית בקולחים מגיע לעלים. למשל, גילינו שהאלומיניום שנמצא לעיתים בקרקע לא הגיע לעלים. גם הנחושת, שבכמות מסוימת עלולה להזיק לבעלי החיים, נמצא שמצטברת בעיקר בשורש, והכמות שמגיעה לעלים נמצאה בטווח המותר שאינו מזיק”.

ומהם היתרונות הבריאותיים של הצמח על בעלי החיים?

“בערבה יש חומריים משניים בעלי תכונות רפואיות – חומרים אנטי-דלקתיים, מורידי חום וכאב. בדקנו האם ההשקיה במי קולחים משמרת את החומרים הללו. מבדיקת איכות החלב בדיר העיזים, נמצא שהחומרים הבריאים נשארו פעילים גם בהשקיית קולחים. בחלב העיזים שניזונו מהערבה זוהו הן השפעות נוגדות דלקת והן השפעות מונעות חיידקים. תופעות דלקתיות שנפוצות בסוף עונת החליבה נעלמו וספירת החיידקים בחלב של אותן עיזים, נמצאה נמוכה יותר”.

ומה עם המחקר בירדן? הממצאים דומים?

“עמיתינו בירדן גידלו את הערבה, בתנאים קשים יותר, באזור אל-שובק, דרומית לפטרה, בגובה 1,500 מטר. החורף שם מושלג והקרקע שם חולית ומכילה הרבה מלח. למרות תנאים אלו הערבות גדלו בצורה מדהימה. שיתוף הפעולה הביא לכך שהירדנים מגיעים אלינו ולומדים על המחקר. אנחנו מגיעים אליהם, מדריכים אותם ולומדים מהם רבות בנושא ההחמצה”.

בתמונות: למעלה משמאל, דר’ יהושע קלין (מינהל המחקר החקלאי ואחראי תוכנית MERC ) עם דר’ סמי עוואבדה ממשרד החקלאות הירדני בתחילת נטיעת חלקת הערבות באתר אל-שובק ירדן, ולמטה מימין, החלקה לאחר שישה חודשים.