ערבוּת הדדית

במקורות היהודיים הוא נחשב חסר ריח וחסר טעם, אולם מסתבר שיש מי שמוצאים את צמח הערבה טעים ומזין, ואם לא די בכך, הוא ממלא תפקיד מרכזי במחקר ישראלי-ירדני פורץ דרך העוסק בהתמודדות עם מי קולחים המוזרמים לשטחים פתוחים. ואיך רמת הנדיב קשורה לכל זה?

ערבה

זוכרים את הדימוי הקשור לצמח הערבה בארבעת המינים? כן, מדובר בזה ש”נטול ריח ונטול טעם” והוא מופיע במדרש כדימוי לאדם שאינו לומד תורה ואינו איש מעשים, כלומר, אינו תורם לחברה. אז מסתבר שלא עוד. מחקר ייחודי שנערך במקביל ברמת הנדיב ובירדן, שופך אור חדש על סגולותיו של הצמח. במחקר נמצא שצמח הערבה מהווה סנן ביולוגי למֵי שופכים והוא יכול לשמש צמח מרעה ומספוא, שהוא גם חסכוני וגם מזין, ואם לא די בכך, מסתבר שמי השופכים אף משביחים את ערכו התזונתי. ערבה ומי קולחים משביחים זה את ערכו של זה, והרי לכם ערבוּת הדדית.

כדי להבין את חשיבותו ואת תרומתו של המחקר לחקלאות ולשטחים הפתוחים, נפגשנו לשיחה עם חוסיין מוקלדה, מהנדס מים ממכון וולקני, אשר מרכז בחמש השנים האחרונות את המחקר הייחודי  ברמת הנדיב. בפגישה גילינו מחקר מרתק הקושר בין טבע, חקלאות ובני אדם.

ראשית, ביקשנו להבין איך כל זה קשור לרמת הנדיב.

תחילת נטיעת החלקה ברמת הנדיב ספטמבר 2014

“בשנים האחרונות פועלת ברמת הנדיב מערכת לטיהור מי שופכים אשר מוזרמים להשקיית חלקה בת חמישה דונמים בפארק הטבע. בחלקה זו גָדלה צמחייה מקומית שכללה עצי בר זית, שיחי אלת מסטיק, קידה שעירה, סירה קוצנית וצמחייה עשבונית עונתית. עם הזמן, עקב השילוב של מי הגשמים והמים המטוהרים, הרוויים בחומרים אורגניים, החלה החלקה לסבול מעודף מים בעונות החורף. מצב זה הוביל לחוסר חמצן ולמליחות יתר במים. תנאים אלה הקשו על שרידותה של הצמחייה המקומית והביאו לתמותה של עצים. השטח הפך לבִיצה המזמינה מטרדי יתושים וזבובים. צמחים פולשים החלו להתבסס בַּחלקה והצמחייה המקומית החלה להיעלם”.

ואיך חלקה קטנה ברמת הנדיב קשורה לשיתוף פעולה עם ירדן?

“בשנים האחרונות הוקמו בירדן, בתמיכת משרד החוץ האמריקאי, מערכות לטיהור שפכים, אך כמו ברמת הנדיב, גם שם לא נמצא פתרון מספק לשימוש במים המטוהרים. במסגרת תוכנית MERC, שמוביל משרד החוץ האמריקאי לעידוד שיתופי פעולה מחקריים בין ישראל ובין ארצות ערב השכנות,

חיפשו אנשי מכון וולקני נושא שיתאים לשיתוף פעולה כזה. כך נולד המחקר, שכבר נערך במשך חמש שנים בישראל ובירדן, בהובלת חוקרים מרמת הנדיב וממכון וולקני. במחקר, שממומן על-ידי משרד החוץ האמריקאי, נמצא כי צמח הערבה, הנפוץ בשתי המדינות, יכול לשמש כמסנן ביולוגי למים המטוהרים. עוד נמצא כי יש אוכלוסיות של הערבה שהן בעלות יכולת התאמה שונה למים באיכות נמוכה. הצמח גדל בגדות נחלים ובקרבת מעיינות, וקצב הצימוח שלו מהיר מאוד. לצד עמידותו הגבוהה להשקיה במי שופכים, ומאחר שהוא נחשב כמזון החביב על עדרי צאן ובקר, נדרשנו גם לבדוק את השפעת ההשקיה על ערכו התזונתי. מסתבר שהשקיה במי קולחים מעלה את ערכו התזונתי ומגדילה את ייצור החומר הצמחי שבו (בִּיוֹמָסָה). ניתן גם לשמר את צמח הערבה כתחמיץ ולהגישו לבעלי החיים בתקופת השלכת”.

Quote

בהשוואה לצמח האספסת, שנחשב צמח המספוא הטוב ביותר לבעלי החיים ומכיל 15% אחוז חלבון, נמצא שעלי הערבות הכילו 20% חלבון

Quote
חלקת רמת הנדיב לאחר שנה מהנטיעה

ואל המסקנות הללו הגעתם באמצעות החֶלקה הקטנה ברמת הנדיב?

“רמת הנדיב היוותה פלטפורמה אידאלית למחקר מאחר שיש בה את כל שדרוש לו – חלקה טבעית שמושקית במי שופכים ועדר עזים שרועה במקום. כך התאפשר לנו לבדוק במקביל הן את עמידותה של הערבה למים והן את השפעתה התזונתית על בעלי החיים. בשלב הראשון נשתלו 300 עצי ערבה במחצית משטח החלקה. קצב הצימוח היה מהיר מאוד והבנו שהצמח מתקיים היטב ממים אלו”.

האם הצמח המושקה בקולחים מתאים כמזון לבעלי חיים?

“כדי לבדוק סוגיה זו האכלנו את  העיזים מעדר רמת הנדיב בערבה באופן מבוקר וערכנו להם  בדיקות דם לפני ואחרי. הממצאים הצביעו על כך שתזונה זו לא רק שאינה פוגעת בבריאותם, אלא יש בה ערך תזונתי רב עבורם. בהשוואה לצמח האספסת, שנחשב צמח המספוא הטוב ביותר לבעלי החיים ומכיל 15% אחוז חלבון, נמצא שעלי הערבות הכילו 20% חלבון. יחד עם הגבעולים, תכולת החלבון הייתה 14%, בדומה לאספסת. אבל לא הסתפקנו בכך; היה לנו חשוב לבדוק מה מתוך החומרים המצויים בקרקע המושקית בקולחים מגיע לעלים. למשל, גילינו שהאלומיניום שנמצא לעיתים בקרקע לא הגיע לעלים. גם הנחושת, שבכמות מסוימת עלולה להזיק לבעלי החיים, נמצא שמצטברת בעיקר בשורש, והכמות שמגיעה לעלים נמצאה בטווח המותר שאינו מזיק”.

בתמונות: מימין, עזים בדיר רמת הנדיב לאחר יום מרעה ותוספת של שני קילו ערבה טריה לעז ומשמאל, אותו יבוס צולם לאחר שעתיים 

Jordan

ומהם היתרונות הבריאותיים של הצמח על בעלי החיים?

“בערבה יש חומריים משניים בעלי תכונות רפואיות – חומרים אנטי-דלקתיים, מורידי חום וכאב. בדקנו האם ההשקיה במי קולחים משמרת את החומרים הללו. מבדיקת איכות החלב בדיר העיזים, נמצא שהחומרים הבריאים נשארו פעילים גם בהשקיית קולחים. בחלב העיזים שניזונו מהערבה זוהו הן השפעות נוגדות דלקת והן השפעות מונעות חיידקים. תופעות דלקתיות שנפוצות בסוף עונת החליבה נעלמו וספירת החיידקים בחלב של אותן עיזים, נמצאה נמוכה יותר”.

ומה עם המחקר בירדן? הממצאים דומים?

“עמיתינו בירדן גידלו את הערבה, בתנאים קשים יותר, באזור אל-שובק, דרומית לפטרה, בגובה 1,500 מטר. החורף שם מושלג והקרקע שם חולית ומכילה הרבה מלח. למרות תנאים אלו הערבות גדלו בצורה מדהימה. שיתוף הפעולה הביא לכך שהירדנים מגיעים אלינו ולומדים על המחקר. אנחנו מגיעים אליהם, מדריכים אותם ולומדים מהם רבות בנושא ההחמצה”.

בתמונות: למעלה משמאל, דר’ יהושע קלין (מינהל המחקר החקלאי ואחראי תוכנית MERC ) עם דר’ סמי עוואבדה ממשרד החקלאות הירדני בתחילת נטיעת חלקת הערבות באתר אל-שובק ירדן, ולמטה מימין, החלקה לאחר שישה חודשים.

Jordan2-aspect-ratio-x

מהם כיווני המחקר העתידיים?

“המשך המחקר ישווה בין מצב הערבות שהושקו במי קולחים לאלה המושקות במים רגילים. בנוסף, אחרי שמצאנו שערבות גדלות טוב יותר במי קולחים המכילים יותר מלחים לעומת מים שפירים, עלה הרעיון לגדל מספוא ערבות המושקים במים מליחים הנמצאים בשפע בנגב ובערבה. דר’ ג’וש קליין הראה כי הערבות יכולות להשריש גם במים מליחים. לכן, המשך המחקר בישראל ישווה בין מצב הערבות המושקות במים מליחים לאלה המושקות במים רגילים. כמו בירדן, גם אצלנו יש מצוקת מספוא באזורים צחיחים, ואם נמצא שניתן להשתמש במי קולחים הנמצאים בשפע בירדן ובמים מליחים הנמצאים בשפע בנגב  – נוכל להביא בשורה חשובה לחקלאים בנגב ובערבה”.

ובחלקת הערבות הקטנה שלנו ברמת הנדיב, בעיית עודף המים נפתרה והצמחייה הפולשת הולכת ונעלמת.

חוסיין מוקלדה, מהנדס מחקר במכון וולקני, בשיתוף פעולה עם רמת הנדיב זה 14 שנים, מרכז את המחקר על הערבות בהנחייתו של ד”ר יאן לנדאו ממכון וולקני, מינהל המחקר החקלאי ואחראי המחקר בצד הישראלי, ד”ר יהושע קלין ממכון וולקני, מינהל המחקר החקלאי.

אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה – להרשמה