על עצים וטיפולים
פנימית א’, אורתופדית או גריאטרית? מה עולה בגורלם של העצים הפצועים, המזדקנים או החולים של רמת הנדיב? הצצה למחלקה הטיפולית הכי פסטורלית בארץ
פנימית א’, אורתופדית או גריאטרית? מה עולה בגורלם של העצים הפצועים, המזדקנים או החולים של רמת הנדיב? הצצה למחלקה הטיפולית הכי פסטורלית בארץ
כשצוות הגינון של רמת הנדיב ראו שהגזע של הלפטוספרמום מראה סימנים של התבקעות, הם ידעו מיד מה לעשות. מסתבר, שכמו אצל אנשים, לפעמים גם עצים צריכים קביים. סיפורו של הלפטוספרמום אינו חריג בגן. מסתבר שעצים מראים סימני מצוקה לא פעם, לעיתים בגלל גילם, לעיתים בגלל המבנה שלהם ואופן צמיחתם, לעיתים בגלל טפיל ולעיתים בגלל השפעות הסביבה. אנשי הגינון נוהגים לעשות מעין “סיור רופאים” בכל בוקר ולתת לכל עץ את הטיפול המיוחד שהוא צריך עד לשיקום והחלמה מלאים.
חיבוק מֵחרוב
כשהגנים הוקמו ב־1954, ניטעה בם שדרת חרובים בציר הכניסה המרכזי. ההשקיה והדשא המקיפים אותם אינם מאפיינים סביבה טבעית של חרובים, שלרוב צורכים כמות מים פחותה, וכך, לאחר עשרות שנים, החלו החרובים להראות סימני ריקבון. צוות הגינון, שראה את העצים, הבין שעליו לייצר פתרון שישמור גם על המורשת ועל התכנון וגם על בטיחותם של מטיילים בשבילי הגן, ובו־בזמן ייתן כבוד לעצים הוותיקים.
מחשבה ואהבה רבה לעצים הביאו למבצע מיוחד שבו העצים הוותיקים נכרתו אך גזעיהם נשמרו, ובמקומם ניטעו עצי חרוב חדשים. כך ההולכים בגן זוכים לראות עצי חרוב צעירים “מחובקים” על ידי הגזעים הוותיקים, שהושארו בשדרה כסמל וכבוד לעבר, לשמירה על המסורת ולהעברת שרביט טבעית בשרשרת הדורות.
כך ההולכים בגן זוכים לראות עצי חרוב צעירים “מחובקים” על ידי הגזעים הוותיקים, שהושארו בשדרה כסמל וכבוד לעבר
עירוי לדקל
חדקונית הדקל האדומה היא חיפושית המזיקה לדקלים באופן עמוק במיוחד. זחלי החדקונית נוברים בגזע הדקלים ומביאות לא פעם למותם ולקריסתם. מינים הרגישים במיוחד לחדקונית הדקל הם התמר הקנרי והתמר המצוי, אשר ניתן לראות בגנים בכלל ובגן הדקלים בפרט.
אחרי שנים של טיפולים מסורתיים הכוללים ריסוס בקצה גזע הדקלים, החלו ברמת הנדיב להשתמש ב”דקלונים”, מעין עירוי ישיר לגזע העץ. פתרון זה מוכיח את עצמו כיעיל יותר, סביבתי יותר (לא נדרשים מוט ריסוס טלסקופי ומרסס גדול כדי להגיע לגזע העץ, אין ריסוס שמתפזר באזור), והעצים זוכים לאריכות שנים ולזקיפות הקומה שכל כך מאפיינת אותם.
ולנו, בני האדם המבקרים בגנים, נותר לקוות שכשאנחנו נצטרך קצת תמיכה גם אלינו יתייחסו באהבה ונדיבות ממש כאילו היינו הלפטוספרמום ברמת הנדיב
הלֶפְּטוֹסְפֶּרְמוּם עם קביים
כשהלפטוספרמום חָלָק, עץ שיח אוסטרלי ממשפחת ההדסיים, הראה סימני קריסה, צוות הגנים של רמת הנדיב הבין שעליו לתמוך בו כדי למנוע מגזעיו להתבקע ולהבטיח הן את בריאותו והן את בטיחות המסיירים בגן.
כמו במקרים נוספים, הוא הבין שהפתרון צריך להיות אורתופדי – התערבות חיצונית, מייצבת ומשקמת. כך העץ קיבל קביים שיוצרו במיוחד עבורו, את קצותיהם מרפד גומי כדי שהעץ לא ייפצע, שיהיה לו נוח ושיוכל לקבל את התמיכה באופן טבעי ולהמשיך להשתלב בגן לעוד שנים יפות וארוכות.
ולנו, בני האדם המבקרים בגנים, נותר לקוות שכשאנחנו נצטרך קצת תמיכה גם אלינו יתייחסו באהבה ונדיבות ממש כאילו היינו הלפטוספרמום ברמת הנדיב
אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה – להרשמה
יש לך שאלה? נשמח לעזור