מיטל פלג מזרחי – עושה צדק אופנתי

היא נולדה בקריית המשוררים בפתח תקווה ועברה למושב מתן שליד כפר סבא. בלימודי תואר שני במדיניות ציבורית היא התגלגלה לקורס “מדיניות ציבורית וקיימות” וליבה נכבש. באחד התרגילים התבקש כל אחד מהסטודנטים לחקור על מאורע אקולוגי משמעותי שהתרחש בתאריך מסוים (צוינו היום והחודש, ללא שנה). התאריך שמיטל קיבלה היה 24.4. שיטוט פשוט ב”גוגל” הביא אותה להתוודע לאסון שהתרחש בשנת 2013 בבנגלדש, שבו קרס מפעל הטקסטיל “רנא פלזה” ונהרגו 1,147 פועלים ופועלות. יום זה, שלימים הפך ל”יום מהפכת האופנה”, הביא לראשונה למודעות חברתית את המחירים הסביבתיים ובעיקר האנושיים העומדים בבסיס תעשיית האופנה המהירה.

עד אותו יום הייתה מיטל צרכנית תמימה. תגובתה הראשונה לכתבה הייתה בושה גדולה. “התביישתי שאני – פמיניסטית, לוחמת למען זכויות נשים – שותפה לזה שנשים בעולם מנוצלות כל כך, כדי שאני אוכל לקנות בגד שאני מעיפה כל כך מהר כי היה כל כך זול. התחושה הזו הביאה אותי להפסיק רכישות לתקופה ארוכה, כשנה, ובמהלכה קראתי כל מה שיכולתי על תעשיית האופנה. זה הפך להיות המשימה שלי בחיים – לקדם אופנה הוגנת”.

מיטל החלה לתמחר כל פריט מחדש. המחיר המוצג ברשת הפך עבורה ללא רלוונטי, שכן עליו נוספו המחירים החברתיים והסביבתיים – שרשרת הייצור, הזיהום האקולוגי ותנאי העסקת העובדות. “זה היה כמו אפקט דומינו; לכל פריט נהיה מחיר חדש, והדבר הזה השפיע באופן משמעותי על דרך החשיבה ודפוסי הצריכה שלי. פתאום הרגשתי אסימונים נופלים אחד אחרי השני, קלטתי מה המחיר האמיתי של כל דבר שאני קונה, והבנתי שאין צדק חברתי בלי צדק סביבתי. זה הפך להיות הדבר העיקרי שמעסיק אותי”.

זה תלוי בנו
אופנה לא נתפסת כדבר קיומי, אלא כמשהו טרנדי וקליל, אף שבפועל זו התעשייה המזהמת השנייה בגודלה (אחרי תעשיית הבשר). “האופנה כשלעצמה אינה הבעיה”, מבהירה מיטל, “יש לה ערך רב בביטוי עצמי, בתרבות, ביצירתיות ובשמחה שהיא מביאה לעולם. הבעיה האמיתית היא בתעשיית האופנה המהירה ובדגם הייצור שהיא מביאה איתה”.

מדגל אדום לדגל ירוק – טיפים לצריכה סביבתית והוגנת

• אהבתם בגד שהמחיר שלו זול מאוד? זה הזמן לחשוב על שרשרת האספקה. אם הוא יוּצר בחו”ל, עבר יבשות, וליצירתו נדרשו מספר שעות עבודה ומחירו עדיין זול מאוד, המשמעות היא שמישהו אחר שילם את המחיר – הסביבה או כוח העבודה ולרוב שניהם. מוטב לשלם יותר על בגד שתנאי ייצורו היו הוגנים וסביבתיים יותר.
• חברה המייצרת יותר מארבע קולקציות בשנה (קיץ חורף, סתיו, אביב) מעידה על בזבוז משאבים, ואת זה לא נרצה לעודד. מוטב לרכוש מחברות המייצרות באופן מידָתי יותר.
• אם נכנסנו לאתר החברה ולא ראינו מידע אמין על תהליך הייצור, נצא מתוך נקודת הנחה שיש לה מה להסתיר. ננסה לרכוש בחברות שתהליך הייצור שלהן שקוף לציבור.
• קניית בגדים “יד שנייה” תאפשר לנו לפתח סטיילינג ייחודי שאינו נשען על טרנדים.