לא עוד זאבים טורפים ומכשפות: חושבים על היער מחדש

בילדותנו חינכו אותנו שהיער אינו מקום לילדים. באגדות הקסומות היער מוצג כמאיים ורוחש סכנות. כיפה אדומה, עמי ותמי, שלגיה ועוד צריכים להגן על עצמם מפני זאבים רעבים ומכשפות רעות. היום, היער הטבעי רוחש הסכנות התחלף ביערות הווירטואליים, ואנו נאבקים לא פעם בילדינו שיניחו למסכים הקטנים ופשוט ייצאו החוצה. זה הזמן לחשוב על היער מחדש.

תכנית ייחודית, מבית השותפות לקיימות אזורית ומשרד החינוך, המכשירה גננות לחינוך בטבע בהשראת מודל גני יער העולמי, יוצאת לדרך, וזו הזדמנות להכיר לכם את התפיסה שעומדת בבסיסו. נפגשנו עם אירית לדור, מנהלת תחום החינוך בשותפות לקיימות אזורית, לשיחה על התכנית לחינוך בטבע.

בארץ אין כל-כך הרבה יערות, אז למה הכוונה במודל “גני יער”?
“כשאנו מדברים על היער והטבע, אין הכוונה לנסיעה ליער השחור בגרמניה או ליערות הגשם בברזיל. החינוך ביער הוא משל לחינוך שאינו מתקיים בין ארבעת קירות הכיתה, אלא ללמידה המתרחשת בסביבה הטבעית שגובלת באזורי מגורינו. מדובר בתהליכים חינוכיים המתרחשים בסביבות טבעיות מתוך הכרה בהשפעתו החיובית של הטבע על ההתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית, המוטורית והחברתית של הילדים”.

האם אין בזה חזרה אחורה?
“כיום אנחנו יודעים שלריחוק מהסביבה הטבעית יש מחיר. אחת ממטרות התהליך הזה היא לאפשר לזיקה שלנו לטבע, שקיימת בנו מרגע היוולדנו, להמשיך ולהתקיים

גם כאשר אנו מתבגרים בתוך עולם של קירות ומסכים. אנחנו רוצים להקנות לצוותים החינוכיים, ובאמצעותם גם לילדים, חוויה חינוכית ייחודית אשר שמה במרכז את הקשר הבלתי אמצעי שלנו עם ‘העולם האמיתי’: המגע עם האדמה, משב הרוח על פנינו, ריח של פריחה אביבית ונוף משתנה”.

זה נשמע קצת נאיבי בתקופה שמוסדות חינוך מנסים להדביק את הקדמה ועושים הכול כדי לאבזר את הכיתות במכשור טכנולוגי מתקדם.
“זהו תהליך ארוך טווח המציב אתגרים לא פשוטים למערכת החינוך הפורמלית בארץ. השותפות עם משרד החינוך חשובה מאוד להצלחת התהליך. לנושא הוקמה ועדת היגוי ארצית בהובלת ברברה אנדרס, מדריכה ארצית לחינוך סביבתי בגיל הרך, וחברים בה נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, הרשת הירוקה, החברה להגנת הטבע ורון מלצר (גנן גן קשת, גן יער במצפה רמון). יחד נוכל לאפשר למהפכה התודעתית הזו להתרחש”.

מהם מקורות ההשראה שלכם? כיצד זה פועל בעולם?
“תכניות ברוח גני יער/חינוך בטבע פועלות באופנים שונים בכל העולם ואפילו כאן בארץ: גן קשת במצפה רמון, מיזם חינוך יער בגבעת עדה ובמקומות נוספים. המשותף

לכולן הוא היציאה החוצה, השהייה והלמידה מחוץ לכותלי הגן או בית הספר. אנו מייחדים כעת את התכנית לגילאי הגן והיא מיועדת לגננות. התפיסה האידאולוגית של גני יער בעולם מגובה במחקרים ובספרות מקצועית לא מועטה. התפיסה נעוצה בשתי אבני יסוד – חינוך לגיל הרך, הרואה את חשיבות הטבע ואת תרומתו להתפתחות הילד בשנותיו הראשונות, והחינוך הסביבתי – חינוך בסביבה, על הסביבה ולמענה, הרואה חשיבות ביישום כבר בגיל הרך”.

ואילו תכנים יועברו בתכנית? עם מה ייצאו המשתתפים בסופו של דבר?
“הדגש הוא לא בהכרח בתכנים, אלא בחוויה. כל מפגשי התכנית יתקיימו בחוץ, בפארק הטבע של רמת הנדיב. כיוון שנרצה לגדל ילדים לא סטריליים, שמתלכלכים בבוץ ומרוויחים מזה, המשתתפים יזכו להתנסויות מעשיות. התכנים יעסקו באתוס של חינוך בחיק הטבע בארץ ובעולם ובעקרונות פדגוגיים של חינוך בטבע. הגננות ירכשו כלים וידע לבנייה ולהובלה של תכנית חינוכית בחוץ וכמובן נעסוק גם בחינוך לקיימות. את התכנית מובילות בפועל ד”ר נירית אסף וד”ר נירית לביא אלון מצוות החינוך של רמת הנדיב, ובכל מפגש יתארח מנחה אחר שיעניק למשתתפות חוויה ייחודית”.

מה מלמדים המחקרים על השפעות החינוך בטבע?
“לחינוך בטבע יתרונות רבים ותועלות במישור הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי. הסביבה הטבעית מאפשרת מגוון סגנונות למידה שאינם תמיד קיימים בכיתה. המחקרים מצביעים על השפעות רבות, ביניהן: העצמה, ביטחון עצמי ומסוגלות אישית, שיפור מיומנויות חברתיות, העשרת הידע וההבנה. בגני יער מעודדים את הילדים להתבונן בסביבה ולחקור אותה תוך שימוש בחושים. הלמידה בחוץ היא התנסותית ומוחשית. קל יותר להבין תופעות כאשר ‘רואים אותן בעיניים’ או כאשר מתנסים בהן בפועל. כמו כן, הפעילות בחוץ משפרת מיומנויות מוטוריות חשובות ומשפיעה גם על המודעות הסביבתית”.

ומדוע למורה או לגננת זה כדאי? זה יותר מורכב ודורש יותר השקעה…
“המחקרים מצביעים במפורש על תועלות החינוך בטבע עבור אנשי החינוך, כמו: גיוון ההוראה, יצירת מוטיבציה, סקרנות ותשוקה, מתן ביטוי ליוזמות אישיות וליכולות מנהיגותיות. אני מאמינה שבעזרת תכנון מקדים, הקצאת זמן להסתגלות, תהליך התבוננות ובחינה תמידית של העשייה כל איש חינוך יוכל למצוא את הדרך המתאימה לו ליישם את תפיסת העולם הייחודית הזו בהתנהלותו היומיומית”.

אוקיי, השתכנענו. אז מי יכול להשתתף בתכנית כזו והאם בכלל עוד ניתן להצטרף אליה?
“התכנית מיועדת לגננות מוסמכות וכרגע המחזור הראשון של התכנית מלא. אני מקווה ומאמינה שהתכנית תנחל הצלחה ושנמשיך גם בשנים הבאות להכשיר צוותי חינוך לעבודה במרחבים הטבעיים”.

תמונות מקורס “forest school”: