חוקרים חרקים
מתקן חדש לאיסוף חרקים מעופפים, שהוצב לאחרונה בשטח רמת הנדיב, יתרום למחקר על היעלמות החרקים האלה ברחבי העולם. החרקים שנאספים במתקן נחקרים במעבדה האנטומולוגית של מוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב.
אם תצעדו בשביל הכורכר, שיוצא מערבה מדיר רמת הנדיב לכיוון שביל הנשרים, ילכדו עיניכם מעין אוהל לבן בין הצמחייה, אלא שזה לא באמת אוהל, ואיש לא עושה כאן קמפינג; מדובר במתקן חדש שהוצב כאן לפני כחודשיים, כדי לחקור חרקים מעופפים ולדאוג שיישמרו בטבע.
למתקן הזה יש שם מדעי – “מלכודת מלייז”, על שם חוקר חרקים שוודי שהמציא אותו. לקצה שלו מחובר בקבוק הפוך, הלוכד לתוכו זבובים, יתושים, עשים ושאר חרקים מעופפים.
הרי המעופפים האלה יכולים ממש לעצבן ולהטריד לפעמים, אז למה בכלל צריך להשקיע מאמץ כל כך גדול לשמור עליהם? ובכן, האם ידעתם שהם אחראים להאבָקה של פרחים בטבע, שבלעדיהם לא היו מתקיימים? מחקר שנערך בעבר ברמת הנדיב גילה שהרקפת למשל מואבקת באופן בלעדי על ידי מינים של זבובים ועשים, הדואגים שתמשיך להתקיים!
החוקרים מגדירים את התופעה הזאת בשם “אפוקליפסת החרקים”, לא פחות, כיוון שהתמוטטות זו של אוכלוסיות וחברות החרקים מאיימת על כלל המערכת האקולוגית.
אפוקליפסת החרקים
בשנת 2017 התפרסם מאמר של קבוצת חוקרים גרמנית שהדאיג עמוקות אקולוגים ואנשי שמירת טבע ברחבי העולם. החוקרים גילו שב־27 השנים האחרונות חלה בגרמניה ירידה של 75 אחוזים במשקל הכולל של החרקים המעופפים. בעקבות המאמר נחקרה התופעה המדאיגה במקומות נוספים בעולם, שהראו גם הם ירידה מדאיגה בשפע הפרטים ובמגוון המינים של החרקים.
החוקרים מגדירים את התופעה הזאת בשם “אפוקליפסת החרקים”, לא פחות, כיוון שהתמוטטות זו של אוכלוסיות וחברות החרקים מאיימת על כלל המערכת האקולוגית. החרקים משמשים במגוון רחב מאוד של תפקידים בטבע – מאביקים, מפיצי זרעים, מפרקים, אויבים טבעיים של מזיקי צמחים ועוד.
ישראל מצטרפת למחקר
למרבה הצער, המחקר האקולוגי החל להבין את המגמה המדאיגה הזו באיחור של כמה עשרות שנים. עד היום חסרים בעולם מערכי ניטור ארוך־טווח של חרקים, הדוגמים אותם לאורך זמן ובשיטות מובְנות.
ישראל למשל היא מדינה עשירה בחרקים, כולל חרקים ייחודיים לה, ועדיין חסר מידע מבוסס על מצבם ועל הדרכים שבהן אפשר לפעול לשימורם. לכן עומד לקום כאן בשנים הקרובות מערך ארצי לניטור ארוך־טווח של חרקים, בניהולה של מאל”י – המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע, העורכת מחקרים על שמירת טבע של חרקים.
כך זה עובד
אחת משיטות הדגל לניטור החרקים היא מלכודת המלייז, אותו “אוהל” שהוצב ברמת הנדיב ובמקומות נוספים בארץ. אחת לשבועיים אוסף צוות המחקר של רמת הנדיב את החרקים שנדגמו ומעביר אותם למוזיאון הטבע. שם, במעבדה, החרקים נשקלים, עוברים זיהוי על ידי מומחים ונשמרים באוספי הטבע הלאומיים של ישראל.
נוסף על החשיבות ברמה הארצית, המידע הנאסף לטווח הארוך יתרום גם להיכרות קרובה יותר עם עולם החרקים המקומי של רמת הנדיב ועם הדרכים שבהן אפשר לשמור עליו.
המתקן עמיד לפגעי מזג האוויר, כולל לרוחות העזות הנושבות באזור מדי פעם, וגודר בידי צוות רמת הנדיב למניעת פגיעה של חיות בר. הרשת רחבת החורים הפרושה על פתח המלכודת מונעת כניסת מעופפים גדולים, כמו ציפורים, עטלפים, פרפרים ושפיריות, שאינם חלק ממחקר זה.
מלכודת זו, לצד שיטות דיגום נוספות, תוכל ללמד אותנו על היקף הירידה בשפע ובמגוון החרקים בישראל והגורמים לה ולפעול לעצירתה.
אז בפעם הבאה שזבוב מטריד אתכם, תהיו עדינים איתו, ותזכרו שגם לו יש חלק חשוב בטבע שלנו.
יש לך שאלה? נשמח לעזור
