בחירות בפארק הטבע

יש פארק לאומי, יש גם שמורת טבע, אבל מה זה בכלל פארק טבע???
יצאנו לבדוק אילו בחירות הופכות את פארק הטבע למה שהוא.
“היינו רוצים שהרבה אנשים יטיילו בפארק”, פותח צח גלסר, מנהל פארק הטבע ברמת הנדיב, “אנחנו מעריכים את ההשפעה של זה”. עם זאת, ככל שיהיו יותר מטיילים, הטבע יושפע ויינזק. זהו אולי הסיפור המיוחד של פארק הטבע; ניהול רגיש בין האדם והטבע: בין דיירי הפארק – הצמחים והחיות – לבין המבקרים בו, סיפור שכולו מורכב מבחירות.

הרבה יותר מרקע

רוב הפארקים בארץ מיועדים קודם כול לאדם; נראה שם שבילי אופניים, אפשרויות לשיט, גני שעשועים, מרחבים לפיקניקים, מדשאות למשחקי כדור ועוד. הטבע הוא הרקע, התפאורה; הוא מנעים את זמן המבקרים; הוא חשוב ומשמעותי, אך לא העיקר. בפארק הטבע של רמת הנדיב המצב שונה: הטבע כאן אינו משני, אינו הרקע או התפאורה, ומנסים ככל הניתן לנהלו מתוך יצירת שוויון בין הטבע לאדם.

איך עושים את זה?

בין היתר, יצרנו בפארק “מפת איזור (zoning map)” מספר צח “המשמעות של מפה כזו היא חלוקת השטח לאזורים שבהם שיקולים שונים מנחים את ההחלטות – מ”אזורים מוטי אדם” שבהם הצורך באפשרויות לפנאי ונופש יובילו את ההחלטות לבין אזורים “מוטי טבע” בהם הטבע הוא השחקן הראשי ופעילות האדם בו הינה מינימאלית. הפארק אינו אחיד ולכן יש אזורים שהם יותר נגישים לאדם ויש אזורים שהם יותר “פראיים”.

האיזון והמינונים נבחנים ונלמדים כל הזמן, אך הבחירות והשאלות הן יומיומיות.

בפארק הטבע של רמת הנדיב הטבע כאן אינו משני, אינו הרקע או התפאורה, ומנסים ככל הניתן לנהלו מתוך יצירת שוויון בין הטבע לאדם.

קוצים או ספסלים

“לפעמים, כשאני מטייל בשטח”, מספר צח, “אני פתאום רואה איזה עץ גדול ויפה, ולרגע שואל את עצמי: למה לא להוסיף ספסל? זו יכולה להיות אחלה פינה! למה לא להוריד קצת מטפסים? ואז אני עונה לעצמי: רגע! אנחנו לא בגנים (שם ההתערבות גדולה יותר והטבע מגונן), אנחנו רוצים שהמבקרים ילכו בטבע, ירגישו קצת קוצים, ירגישו את השטח. כל פעם צריך להבין את התמונה הגדולה, אלו בחירות יומיומיות…

האדם רגיל שהטבע הוא הרקע שלו: אנחנו פותחים חלון לראות קצת טבע, תולים במשרד תמונת טבע… אני שואף”, אומר צח בהתרגשות, “שכאן אנחנו נהיה הרקע של בעלי החיים והצומח ולא להפך, לעשות סוג של אפליה מתקנת, להסתכל מנקודת מבט של הצבי ואפילו של הצמח, ולצמצם הפרעות מתוך ידיעה שאת המרחב הזה ברובו יצר האדם ולמרות זאת הוא בוחר להיות בו הרקע. הרגעים האלו, שבהם אני מטייל בפארק ומרגיש חלק מהטבע, מסתכל על המכוניות ועל הכבישים מרחוק, מזכירים לי למה אנחנו כאן ואיזו חוויה אנחנו בוחרים להעניק למבקרים”.

“החלק שהכי מאתגר מבחינת בחירות והתערבויות, אלו חיות הבר” אומר צח “אנשים… אתה יכול לנסות לחנך, לעשות קמפיינים, יש עם מי לדבר” אומר צח וחיוכו מתרחב “אבל עם חיות, ההתנהלות יותר מורכבת….

להשאיר או לפנות?

“לפעמים בדרך אני רואה עץ חולה או מט לנפול, אז אנחנו (צוות הפארק) מפעילים שיקול דעת שמושפע מאותו ניהול ואיזון עדין. אם העץ הוא ממין פולש, נפנה אותו; אם הוא מפריע לשביל הליכה, נזיז אותו; אם אינו מפריע לאדם, נשאיר אותו בשטח וניתן לטבע לעשות את שלו ולחומר האורגני להיטמע באדמה”.

ניהול וחיות אחרות

“החלק שהכי מאתגר מבחינת בחירות והתערבויות, אלו חיות הבר” אומר צח “אנשים… אתה יכול לנסות לחנך, לעשות קמפיינים, יש עם מי לדבר” אומר צח וחיוכו מתרחב “אבל עם חיות, ההתנהלות יותר מורכבת…. לאנשים אנחנו יכולים להגיד – לכאן ולכאן אל תכנסו, או לחילופין הפארק סגור בשעות הערב… אבל כשציפור כמו מיינה פולשת, הניהול הופך להיות יותר מורכב…”

גם המציאות עם התנים מאתגרת. יש כאן אוכלוסייה של תנים שגדלה על חשבון הצבאים. גם כאן נדרשות בחירות; זה לא משחק סכום אפס, יש הרבה גוונים של ירוק.

גם לנו האנשים יש בחירה – לנהוג יותר באחריות עם הפסולת שלנו, להיות ערניים לסביבה שלנו ולפעמים לבחור להיות קצת הרקע של הצומח ושל בעלי חיים ולא המרכז, ממש כמו בפארק הטבע.

מצד אחד, אנחנו מבינים שאוכלוסיית התנים הגדלה מזיקה ופוגעת מאוד בצבאים וזה דורש התערבות, ומצד שני, קשה לומר מהי ההתערבות שתשמור על איזון נכון בין האוכלוסיות. גם הכלי המשמעותי שיכולה להיות לו הצלחה, אינו פשוט ליישום והוא פניה לשינוי ההתנהגות שלנו, בני האדם, והאחריות שאנחנו לוקחים על סביבתנו.

אשפה, פסולת חקלאית, אוכל של חתולים שנותר ללא השגחה – כל אלה מהווים מוקד משיכה לתנים והופכים אותם ל”מין מתפרץ”- מין אשר אוכלוסיותיו שורדות ומתרבות ללא בקרה. הניסיון ממקומות אחרים והמחקרים שנעשו בנושא מוכיחים שאם מטפלים באשפה ובמזון הנגיש, אוכלוסיית הטורפים מצטמצמת. כמו תמיד-המפתח הוא באנשים.

וגם לנו האנשים יש בחירה – לנהוג יותר באחריות עם הפסולת שלנו, להיות ערניים לסביבה שלנו ולפעמים לבחור להיות קצת הרקע של הצומח ושל בעלי חיים ולא המרכז, ממש כמו בפארק הטבע.

<< חזרה לדף הקודם

יש לך שאלה? נשמח לעזור