קרפדה ירוקה Bufo viridis
צילום התמונה: אייל ברטוב
הקרפדה הירוקה נמנית על סדרת חסרי הזנב ממשפחת הקרפדיים, שהם דו חיים חסרי זנב. היא השכיחה והנפוצה ביותר בין הדו חיים בארץ. ניתן למוצאה בעולם כולו, למעט אוסטרליה. היא נפוצה בכל ארצות אירופה בישראל, בצפון אפריקה, בקדמת אסיה ובמזרחה. ניתן למוצאה בחורש ובמדבר, הרחק מכל מקווה-מים. למעשה, הקרפדה נכנסת למים רק לצורכי רבייה. הקרפדה הירוקה יחידאית אך הופכת ליצור חברתי בעונת הרבייה. בתקופת הרבייה, עם רדת הגשמים, נודדות הקרפדות הירוקות למקווי מים. תחילה מגיעים הזכרים ומתייצבים על שפת הברכה ומקרקרים. הנקבות, עמוסות הביצים, מתקרבות אל הזכרים המקרקרים. אלה עולים עליהן וחובקים אותן בבית השחי. לפני ההטלה מבצעת הנקבה תנועה מיוחדת שהזכר נענה לה ומפרה את הביצים. הנקבה מטילה הנקבה 4000-6000 ביצים המשובצות במעין שרוכים, שאותם היא כורכת מסביב לשרידי צמחים בתוך שלולית. תוך חמישה ימים בוקעים ראשנים קטנים החיים במים במשך כחודשיים ואוכלים אצות וחומרי רקב. לאחר מכן חל הגלגול ומתפתחת קרפדה בוגרת. תוך שנה מגיעות הקרפדות לגודל מלא ולבגרות מינית, והן יכולות להגיע עד גיל 30 שנים. אורך חייהן וכושר הגדילה המהיר שלהן מונע הידלדלות האוכלוסייה. קרפדה בוגרת ניזונה מחרקים, משבלולים ומשלשולים, מחיפושיות ומזבובים. היא בולעת את המזון בשלמותו, משום שאין לה שיניים. גופה של הקרפדה הירוקה מגושם. היא מגיעה לגודל של 67 ס”מ. הגב ירוק-אפור עם כתמים, בין אצבעות רגליה יש קרום שחייה. גפיה הקצרות משמשות לקפיצה ולהליכה. מאחורי עיניה בולטות במיוחד שתי בלוטות רעל גדולות, המפרישות ריר ארסי להגנה מפני אויבים. הפרשת הריר הארסי מתגברת כשהקרפדה נמצאת בפיו של טורף והוא שומט אותה. בעלי החיים היחידים שמסוגלים לטרוף את הקרפדה ללא נזק הם הנחשים. הביצים, הראשנים השחורים וגם הבוגרים מכילים ארס המונע את טריפתם. מקור הארס בבלוטות הממוקמות על פני כל העור ובעיקר מאחורי העיניים. הקרפדה הבוגרת, כמו כל הדו חיים הבוגרים, פעילה בשעות הלילה. ביום ובתקופת יובש היא מתחפרת בקרקע ומסתתרת תחת אבנים ובמקומות מוצלים ולחים. קרפדות צעירות ניתן למצוא גם ביום, חשופות לאור השמש. בחורף הקרפדה אוגרת מים בשלפוחית השתן, לשימוש בתקופת היובש. בארצות הברית משתמשים בקרפדות להגנה על גידולי קנה הסוכר מפני חרקים, בהצלחה מרובה. בפולקלור מופיעה הקרפדה הירוקה בסיפורים של עמים רבים. אחד מהמפורסמים שבהם הוא הסיפור על הצפרדע שהייתה לנסיך לאחר שהנסיכה נשקה לה, והסירה מהנסיך את הקללה