מניפנית מצויה Ptyodactylis hasselquistii guttatus

המניפנית המצויה – אורכה עד 15 ס”מ, וצבעה כצבע הסלעים בסביבתה: לבנבן, צהוב ואפור עד שחרחר. בקצות אצבעותיה כריות הצמדה רחבות, דמויות מניפה, ומכאן שמה. בעזרת כריות ההצמדה היא מטפסת ללא קושי על קירות זקופים. היא נעה בקלילות על פני הסלעים ומסוגלת אף לקפוץ מסלע לסלע.
המניפנית המצויה פעילה, בדרך כלל, בשעות הערב המוקדמות ובתחילת הלילה. מזונה הוא חרקים (זבובים וחגבים), ופרוקי-רגליים אחרים (עכבישים ועקרבים). היא אורבת לטרפה ומזנקת עליו בזריזות ממרחק של 30-20 ס”מ. היא חיה גם בבתים, ואפשר למצוא אותה בעיקר במרפסות, שם היא יוצאת למצוא טרף בלילה לאורן של מנורות דולקות, המשמשות לה גם מקור חום.
הזוחל הטורף הזה חי לפעמים בזוגות, אך בדרך-כלל בקבוצות: זכר גדול ובולט, השליט על הרמון של נקבות.
בכל הטלה הנקבה מטילה 2 ביצים עגלגלות, בעלות קליפה רכה, הנדבקות למשטח ההטלה, ומתקשות לאחר מכן. הטלת הביצים נעשית במקום קבוע, המשותף לכל הנקבות. בדרך כלל, זהו סדק בסלע או מקום מסוים על תקרתה של מערה קטנה, שאליו הן מדביקות את הביצים. מקום ההטלה הקבוע משמש את הנקבות במשך כמה שנים, ובמקומות כאלה אפשר למצוא מצבור של קליפות ביצים ישנות, שהצטברו במשך השנים.
הצעירים מגיעים לבגרות מינית בשנה השלישית לחייהם.