טיון דביק Inula viscosa

הטיון הדביק הוא צמח נפוץ המוכר לכולנו, גם אם לא כולם מכירים את שמו. הוא נמצא בצדי דרכים, בשדות נטושים, בשולי גלי עפר ופסולת, בעיר בכפר ובשדות. ריחו של הטיון הדביק חזק מאוד, לא ממש נעים, ועליו דביקים.
העלים ארוכים, לופתים מעט את הגבעול, צבעם ירוק בהיר והם שעירים ודביקים. העלים, שריחם חריף במיוחד, משמשים ברפואה העממית, להכנת אמבטיות לריפוי בעיות פרקים ועצמות, להכנת חבישות פצעים ולטיפול בעור יבש. אבקה מן העלים המיובשים משמשת לחיטוי הבית ממזיקים.
הזרעים זקוקים לאור והם נובטים בהמוניהם בסתיו. הצמיחה של השורשון מהירה מאוד והדרישות של הנבט הן צנועות מאוד – נבטים יצליחו לגדול גם בקרקע לא מנוקזת או על סלע מפורר. הטיון הדביק הוא המין הראשון המופיע בבתי גידול מופרעים – אתרי בנייה, שולי מחצבות, בשולי דרכים שאך נסללו, שדות בוציים וכדומה. לאחר שנחשף שטח לאחר בנייה וכדומה יצמחו בו במהירות נבטי הטיון ויחזיקו מעמד כ6- שנים. לאחר מכן יפלשו למקום צמחים אחרים וידחקו את הטיון.
התפרחות הצהובות פורחות באשכול בחלק העליון של הגבעול, ובכל תפרחת, כבן למשפחת המורכבים, פורחים במרכז התפרחת פרחים צינוריים ובשוליה – לשוניים.
הפריחה ממושכת – מחודש יולי ועד דצמבר. הזרעים מצוידים בציצה העפה בקלות ברוח ובזכות ההפצה למרחקים באמצעות הרוח והכמות העצומה של הזרעים – נובטים צמחי הטיון הדביק וכובשים כל בית גידול מופרע.