דרור הבית Passer domesticus

צילום התמונה: אייל ברטוב

דרור הבית זו ציפור שיר ממשפחת הדרוריים. זו הציפור השכיחה והנפוצה ביותר באזורים מיושבים בארץ ובעולם.
ציפור דרור הבית אכן חיה בבית ולידו, כפי שמעיד עליה שמה. היא מאפשרת לאדם להתקרב אליה לטווח קרוב יותר ממרבית הציפורים האחרות.
ציפור דרור הבית אוכלת -כול. היא ניזונה מזרעים, מפרי, מחרקים ומשיירי מזונו של האדם.
ציפור הדרור מרבה לעשות אמבטיות מים וחול, לעתים בשיתוף עם עשרות מחבריה. גם אמבטיות שמש ממושכות חביבות עליה. פעולות אלה משחררות את הדרור מטפילי עור.
דרור הבית זו ציפור חברותית. לפני תחילת הפעילות ובערב, מצייצות ציפורי דרור רבות במקהלה. הן מרבות גם להתגודד ולצייץ מול אויב.
הלהקות גדלות במשך עונת הקינון כאשר מתקבצים הגוזלים שפרחו מקיניהם.
בעונת החיזור משחיר מקורו של הזכר. הוא וחבריו הזכרים מנתרים בצפצופים עזים סביב נקבה אחת, רודפים אחריה ומנקרים אותה באזור איברי המין.
את קינה בונה ציפור הדרור במקומות שונים. זכר צעיר או בוגר, “רווק”, בונה את הקן לבדו ומכריז עליו בציוץ מתמשך. נקבות בוחנות את הקן ואם הוא נראה לאחת מהן, היא מצטרפת לזכר ויחד הם משלימים את בנייתו.
בהטלה אחת יש חמש עד שבע ביצים.
הדגירה מתחילה רק לאחר השלמת ההטלה. היא נמשכת כ-15 יום. כאשר בוקעים הגוזלים, מאכיל אותם רק הזכר ואילו הנקבה דוגרת עליהם עד הגיעם לגיל 8 ימים. אחר כך היא מצטרפת להאכלה.
הגוזלים פורחים מהקן כשהם בני 14-17 יום. כעשרה ימים לאחר מכן מתחיל מחזור הטלה חדש.
לדרור הבית יש יכולת לעוף למרחקים גדולים – עד ל-1000 ק”מ מעבר לים.
שלא כציפורי שיר אחרות, ציפור זו אינה מתרגלת לחיי שבי ולא ניתן לגדל אותה בכלובים.
ציפור הדרור גורמת נזקים לגידולים חקלאיים. היא מנקרת פרי כמו ענבים ואוספת זרעים מהקרקע.