בולבול Picnonotus xanthopygus

הבולבול הוא ציפור שיר ממשפחת הבולבוליים. זוהי ציפור נפוצה בארץ, בעיקר ביישובים. בעולם היא נפוצה באפריקה ובאסיה המזרחית והדרומית. משמעות שמה בערבית – זמיר והוא ניתן לה בזכות שירתה.
לבולבולים רגליים קצרות וחזקות, מקורם כפוף במקצת והם בעלי זיפים בבסיסם. כנפיהם קצרות ומעוגלות והם אינם מיטיבים לעוף.
רוב זני הבולבולים אפורים לגמרי אך קיימים מיני בולבולים שנוצותיהם בצבעים שונים: אפור, שחור, חום וירוק ועל ראשיהם או בבסיס זנבם יש נוצות צהובות, אדומות וכחולות. משפחת הבולבוליים כוללת 240 מינים שוכני עצים, המרבים לנתר בין הענפים או על האדמה.
הבולבולים חיים בגנים, במטעים, בנאות מדבר ובכל מקום שגדלים בו עצים ושיחים. הבולבולים חיים לרוב בזוגות מונוגמיים במשך כל חייהם.
בתקופת הרבייה תופסים להם הזוגות טריטוריה ובה הם מתרבים.
במקום שיש בו מזון בשפע מתקבצים בולבולים רעבים וקולניים הגורמים נזק למטעים ולכרמים.
הם ניזונים מחרקים, מפרחים, מעלים ומזרעים ובעיקר מפירות.
הנקבה בונה לבד את הקן. הזכר מלווה אותה בעת איסוף חומרי הקינון.
הקן נבנה על ענפי העצים מחלקי צמחים, עלים וחומרים צמריים. מסיבה שאיננה ידועה החלק הפנימי של הקן מרופד בחומרי בניה גסים ואילו החלק החיצוני עשוי מחלקים רכים ועדינים.
מספר הביצים המוטלות בקן הוא בין 2-4.
הדגירה מתחילה מהטלת הביצה האחרונה ומתבצעת רק על ידי הנקבה.
הגוזלים בוקעים לאחר 13-14 ימי דגירה. בתחילה מאכילה אותם רק האם, אך עם הזמן גדל חלקו של הזכר, עד שהוא משתווה לחלקה של הנקבה. כשהגוזלים בני 13-14 ימים, הם פורחים מהקן. בני חודש וחצי הם עצמאיים.
החוק מרשה לצוד את הבולבול משום שהוא גורם נזק במטעים ובמשתלות פרחים.
השֶת (האזור שמתחת לזנב) הצהוב והראש השחור הם מסימני ההיכר של הבולבול.
/common/cetfocus/LoadFile.asp?sGUID=E17DDE92-1CC4-42A3-8F98-A7820812F6FB&sName=bulbul2_b.jpg&sType=image/pjpeg
© דורון הורוביץ, רשות הטבע
כאשר קר, הבולבול סומר נוצותיו ונראה כמו כדור אפור בעל ראש כהה.
/common/cetfocus/LoadFile.asp?sGUID=08B5CAB0-4DB9-4F40-8343-A8246EAC3280&sName=bulbul1_b.jpg&sType=image/pjpeg
© דורון הורוביץ, רשות הטבע
הבולבול, בעל הראש הכהה, ראה את הדרורים מלקטים מזון על הקרקע, והצטרף אל החגיגה…