שבתאי השקד Saturnia pyri

צילום התמונה: אייל ברטוב

שבתאי השקד הוא הגדול והמרשים ביותר בין פרפרי הארץ. מוטת כנפיו מגיעה עד 15 ס”מ, ועל הכנפיים יש דגם של עיניים מדומות, המרתיע את אויבי הפרפר. ניסויים הוכיחו שכאשר ציפור מתקרבת לפרפר, הוא פורש את כנפיו, חושף את עיניו המדומות ומרתיע את הציפור. לעומת זאת, פרפרים שהסירו מכנפיהם את דגמי העיניים, נטרפו בתוך זמן קצר.

פרפר זה הוא פעיל לילה, ובמשך היום הוא עומד חסר תנועה על גזעים ועל ענפים של צמחים, לרוב קרוב לקרקע.

במהלך השנה הוא מגדל דור אחד בלבד. באביב, עם לבלובם של עצים שונים ממשפחת הוורדניים, לאחר שעמדו בשלכת חורף (עצי שקד, משמש, אפרסק או תפוח), אפשר לראות את הפרפר. כל נקבה מטילה על העלים של עצים כאלה כ-200 ביצים.

הזחלים אוכלים את העלים הטריים, גדלים עד אורך של כ-10 ס”מ ורוחב של כ- 1.5 ס”מ. זחלי השבתאי בולטים לא רק בגודלם המיוחד, אלא גם בצבעיהם: ירוק ונקודות תכולות, ששערות זיפיות ושחורות מתבלטות מהן. כאשר מנסים ללכוד את הזחל, הוא מתגונן באמצעות תנועות גוף מהירות וחדות. הזיפים שלו פוגעים בתוקף וגורמים לצריבה בעור.

בסוף האביב, הזחל מתגלם בתוך פקעת קורים, שהוא טווה סביב גופו. בדרך כלל הגלמים דבוקים בחלקם הנמוך של גזעי עצים, וצבעם החום מקנה להם הסוואה טובה.

הפרפר עובר את תקופת הקיץ החמה במצב של גולם, ורק בסוף החורף, לאחר 9-8 חודשים, הבוגרים בוקעים מן הגלמים.

נקבות הפרפר מפרישות חומר ריחני, פרומון, המושך זכרים ממרחק של קילומטרים אחדים. לאחר ההפריה הן מטילות ביצים, ודור חדש של שבתאי השקד מתחיל את חייו.