קוקייה מצויצת Clamator glandarius

הקוקייה המצויצת היא עוף בגודל יונה. זנבה ארוך – אורכו כמחצית מאורך הגוף, מוטת הכנפיים כחצי מטר, ואורך גופה, מן הראש עד קצה הזנב, כ- 40 ס”מ. הזכר והנקבה דומים זה לזה, אם כי הזכר גדול מעט מן הנקבה. על גבם נוצות חומות, ועליהן כתמים לבנים. הצוואר והבטן מכוסים בנוצות צהובות-לבנבנות, וסביב העיניים – טבעת אדומה-כתומה.

הקוקייה נמצאת בארץ בעיקר בתקופת הקיץ, והיא מעדיפה לשהות בשולי חורשים, בחורשות דלילות, בכרמי זיתים ובין שיחים גבוהים.

מזונה: חרקים שהיא אוספת מעל האדמה או בנבירה בקרקע.

הקוקיות חיות בזוגות. הן טפילות בקנים של עופות אחרים (פונדקאים), ובארץ – בקני עורבים. בני הזוג משתפים פעולה בעת הטלת הביצים בקן הפונדקאי: הזכר עף באופן גלוי, מושך את תשומת לבו של העורב וגורם לו לעזוב את הקן. באותו הזמן הנקבה מטפסת על גזע העץ, מתגנבת אל הקן שניטש לזמן קצר ומטילה בו ביצה אחת. פעולת ההטלה נמשכת שניות ספורות בלבד, ולאחר מכן הנקבה מסתלקת במהירות מהמקום. לפעמים הקוקייה מנקרת את הביצים או את הגוזלים של העורב ופוגעת בהם.

קוקייה יכולה להטיל רק ביצה אחת ביום, אבל בעונת הקינון של העורבים, בעיקר מפברואר ועד מאי, כל נקבה יכולה להטיל עד 15 ביצים בקנים שונים של עורבים.

לאחר ההטלה הקוקייה אינה מטפלת בצאצאיה, אלא משאירה את המלאכה לעורבים שהופכים ל”הורים מאמצים” בעל כורחם. העורבים אינם שמים לב לכך שאחת הביצים אינה שלהם ושהגוזל שבקע מביצת הקוקייה אינו דומה לגוזליהם. הם מאכילים אותו יחד עם הצאצאים שלהם, עד שהוא מתבגר ופורח מן הקן לחיים עצמאיים.