פטל קדוש Rubus sanguineus

הפטל הקדוש, ספק שיח ספק מטפס, מוכר לכולנו בזכות הפרי הטעים שלו ובזכות המיץ המופק ממנו. ומדוע קדוש? משום שהוא מזוהה עם הסנה שבער ולא אוכל לפני משה בהר סיני.
הפטל בונה סבך לאורך גדות נחלים והוא מכוסה בקוצים מאונקלים המסייעים בבניית הסבך של הענפים הנשענים זה על זה בצפיפות. הקוצים גם ומונעים באופן חלקי בעלי חיים מלאכול את ענפיו.
העלים מנוצים ומורכבים מכמה עלעלים דמויי ביצה ומשוננים בשפתם. גם לעלים יש קוצים, הערוכים לאורך העורק הראשי.
הפריחה באשכולות מאורכים ולכל פרח 5 עלי גביע ירוקים, 5 עלי כותרת ורודים ואבקנים ורדרדים. הפריחה ממושכת ומתרחשת דווקא בעונת הקיץ – מאפריל ועד ספטמבר. ההאבקה נעשית באמצעות דבורי דבש.
צבעו של הפרי משתנה עם הזמן – ירוק בתחילה, ורוד ואחר כך אדום וכשהוא משחיר בהבשילו הוא טעים מאוד למאכל. ניתן אף לרקוח ממנו ריבות ולסחוט אותו למיץ.