בשנת 2015 ייסדה רמת הנדיב את “השותפות לקיימות אזורית” במטרה לשלב כוחות למען שיפור איכות החיים באזור. חמש רשויות שכנות, חברו אל רמת הנדיב כדי להתמודד יחד עם אתגרי השמירה על מרקמו הייחודי של המרחב הסובב את בקעת הנדיב ואת נחל תנינים.
יחסי גומלין בטבע
בטבע, כל היצורים החיים תלויים לקיומם ביצורים אחרים. כולם מקיימים יחסי גומלין עם יצורים ממינים אחרים שחיים לידם באותה הסביבה. בלי יחסי גומלין אלו, רוב היצורים החיים לא יוכלו לחיות.
לפעמים היצורים זקוקים זה לזה כדי להתקיים, כמו פרפרים שניזונים מן הצוף שבפרחים, ובאותו זמן מאביקים את הפרחים ומאפשרים לצמחים להתרבות; לפעמים היצורים מתחרים זה בזה על השגת משאב שכמותו מוגבלת, כמו תחרות על חשיפה לאור בין העצים לבין הצמחים המטפסים עליהם; ויש יצורים שאוכלים יצורים אחרים, כמו שועלים שטורפים לטאות או עכברים שאוכלים גרגירי חיטה.
בין יחסי הגומלין הנפוצים בטבע:
טריפה – יחסים המתקיימים בין יצורים שונים, טורפים ונטרפים. מובן שהטורף מפיק תועלת (מזון) מיחסים מסוג זה, ואילו הנטרף נפגע וברוב המקרים אף מסיים את חייו.
הדדיות – יחסים המתקיימים בין יצורים חיים, המספקים זה לזה צרכים חיוניים הדרושים לקיומם. השותפים ביחסים מסוג זה מפיקים תועלת מן הקשר ביניהם.
טפילות – יחסים המתקיימים בין יצורים, שאחד השותפים בהם (הטפיל) מפיק מהם תועלת, ואילו לאחר (לפונדקאי) נגרם נזק.
תחרות – יחסים המתקיימים בין יצורים המתחרים על משאבי סביבה שכמותם מוגבלת, כגון מזון, מים, חמצן או אור. יחסים מסוג זה גורמים נזק למתחרים ביניהם.
בפרק שלפניכם תמצאו דוגמאות לארבעת סוגי יחסי הגומלין האלה, הסברים על חשיבותם בטבע ותיאור הדרכים שבהן האדם מנצל לתועלתו יחסי גומלין אלו.
טריפה
מארג המזון
הצורך במזון הוא אחד ממאפייני החיים, בדיוק כמו נשימה, גדילה ורבייה. אכן, כל מיני היצורים החיים בעולמנו – בעלי החיים, הצמחים, הפטריות, החיידקים והאצות שבמים – כולם זקוקים לחומרי מזון. לכן, אחד מיחסי הגומלין החשובים ביותר בין היצורים החיים הוא הקשר בין הנאכלים לבין האוכלים אותם – בין הטורפים לבין הנטרפים.
בקשרי גומלין מסוג טריפה שותף אחד (הטורף) מפיק תועלת ואילו האחר (הנטרף) ניזוק. לכן נהוג לסמן אותם בתור יחסי (+ -).
הצמחים זקוקים למזון, אך הם אינם אוכלים. הצמחים מייצרים בעצמם את מזונם, בתהליך שנקרא פוטוסינתזה. לכן הצמחים נקראים יצרנים. לעומתם, בעלי החיים אינם יכולים לייצר מזון, אלא הם צריכים לאכול. לכן בעלי החיים נקראים צרכנים. בין הצרכנים יש צרכנים ראשוניים וצרכנים משניים. הצרכנים הראשוניים הם בעלי חיים צמחוניים, האוכלים את הצמחים. הצרכנים המשניים הם בעלי חיים טורפים, שאוכלים בעלי חיים אחרים. מקצת הטורפים אינם נטרפים על ידי בעלי חיים אחרים. אלו הם טורפי-העל.
רצף כזה של יצורים שאוכלים זה את זה נקרא שרשרת מזון.
דוגמה לשרשרת מזון ברמת הנדיב:
שימו לב: החצים בשרשרות המזון מצביעים מכיוון המזון אל מי שאוכל אותו, והם מסמלים את כיוון המעבר של החומרים מחוליה לחוליה בשרשרת.
כל היצורים החיים על פני כדור הארץ הם חוליות בשרשרות המזון הקיימות בטבע, אך רובם משתייכים ליותר משרשרת מזון אחת.
דבר זה מתאפשר כי כמעט כל היצורים החיים אוכלים מזונות מגוונים (ממקורות שונים), ורבים נאכלים או נטרפים על ידי מגוון של יצורים.
כלומר, שרשרות המזון באותה סביבת חיים משולבות זו בזו, ועשויות ליצור רשת סבוכה.
רשת של שרשרות מזון הקשורות זו בזו, נקראת מארג מזון.
דוגמה:
השממיות אוכלות פרפרים, אך גם זבובים וחרקים אחרים. הן עצמן נטרפות על ידי עופות דורסים, על ידי קיפודים וגם על ידי בעלי חיים אחרים. הקיפודים טורפים בעלי חיים קטנים, בהם גם שממיות וגם חרקים.
הפרעה למארג המזון
אחת הסיבות לחשיבות השמירה על מגוון המינים בטבע, היא הימנעות מפגיעה במארג המזון. הרי כל היצורים החיים קשורים זה לזה ומשולבים במארג המזון בטבע, לפעמים ישירות (ממש באותה שרשרת מזון) ולפעמים בעקיפין (בשרשרות שונות, שמשולבות באותו מארג). לכן, פגיעה באחד המינים עלולה לשבש את המארג כולו.
חשוב לדעת שפעולות שונות שהאדם עושה משפיעות על הסביבה ועל היצורים החיים בה, וגורמות להפרה של יחסי הגומלין בטבע. בנייה, סלילת כבישים, תהליכי ייצור, שרֵפות וכדומה, וכן הפסולת הנוצרת בעקבותיהם – כולם גורמים לפגיעה במגוון המינים ומשבשים את מארגי המזון בטבע. לדוגמה, יש פעולות, המעודדות פלישה של יצורים זרים – מינים פולשים – אל מקומות שלא חיו בהם בעבר. פעולות אחרות עלולות לגרום למינים מסוימים – מינים מתפרצים – להתרבות בכמות עצומה, ולדחוק מן המקום מינים אחרים. פעולות רבות של האדם גורמות להפרת האיזון בטבע.
עם זאת, אפשר לעשות בשטח פעולות שיסייעו לשמור על מגוון המינים בשטח, ולא יפגעו ביחסי הגומלין השונים. לדוגמה, ברמת הנדיב נעשות פעולות מסוג זה כדי למנוע התפשטות שרֵפות.
אזורים מיוערים בארץ כמו פארק הטבע רמת הנדיב נתונים לסכנה של שרֵפות. ואכן, בשנת 1989 התלקחה בכרמל שרֵפה, שפגעה בשטח גדול של פארק הטבע רמת הנדיב. בעקבות השרֵפה הוחלט להקים במקום אזורי חיץ שימנעו התפשטות שרֵפות. באזורי החיץ מקטינים את כמות הצמחים – לשם כך, נעזרים בבעלי חיים צמחוניים כגון פרות ועזים, כדי לדלל את הצמחייה, וגם גוזמים את העצים ואת השיחים. כך נשארים באזורי החיץ רק עצים או שיחים בודדים, מרוחקים זה מזה, וביניהם צומחים רק עשבים נמוכים.
רעייה בשטחי רמת הנדיב
להתערבות האדם יש מטרה חשובה: להקטין את ההצטברות של הצמחייה היבשה, המהווה “פתיל בעֵרה”. ואולם, התעורר החשש שבעקבות דילול הצמחים, יתמעט מגוון המינים במקום. מחקרים מקיפים שנעשו ברמת הנדיב הראו, שפתיחת הנוף באזור החיץ אינה פוגעת במגוון המינים, ולא זו בלבד אלא שהיא דווקא מעשירה אותו. כלניות, סחלבים, רקפות וצמחים אחרים התרבו באזורים שנפתחו, ובאביב המקום מתכסה במרבד יפה של פרחים. ראו באתר עוד פרטים על המחקר ועל תוצאותיו המעניינות.
עם זאת, הקטנת כמות הצמחים באזור החיץ הפחיתה את מקומות המסתור של מכרסמים כמו יערונים, קוצנים ועכברים. בעקבות זאת, מכרסמים רבים נטרפו על ידי עופות דורסים וטורפים אחרים, ואוכלוסיית המכרסמים קטנה. התוצאות הראו שחשוב להמשיך את הרעייה בשטח, כי היא מקטינה את סכנת השרפות. עם זאת, יש לתכנן את הרעייה כך שכמות הצמחים בשטח לא תקטן יותר מדי, ותגרום לירידה קיצונית במספר המכרסמים (שהם חוליה חשובה במארג המזון במקום).
בעקבות המחקר ברמת הנדיב, נבנתה הדמיה (סימולציה) של אזור החיץ, המציגה כיצד הוא צפוי להשתנות במאה השנים הבאות, בהשפעת התערבות האדם. היכנסו אל הסימולציה האקולוגית, בחרו את ההשפעה שברצונכם לבדוק: שרֵפה, רעיית פרות, רעיית עזים או שילוב ביניהם. הפעילו את ההדמיה וראו מה צפוי להתרחש בשטח.
במקרים רבים, התערבות האדם גורמת נזק שקשה לחזות אותו מראש. דוגמה למצב כזה התרחשה בגבעת הכלניות, שליד גבעת חביבה.
הדדיות
קשרי הדדיות הם בין יחסי הגומלין החשובים בין יצורים חיים. השותפים מקיימים ביניהם שיתוף פעולה, מספקים זה לזה צרכים חיוניים כגון: מזון, מים, הגנה, שירותי הַאֲבָקָה של פרחים והפצת פֵּרות וזרעים.
קשרי הדדיות מתקיימים בין מינים שונים של צמחים, בין מינים שונים של בעלי חיים ואפילו בין צמחים לבין בעלי חיים.
כל השותפים בקשר הדדיות מסייעים זה לזה ומפיקים ממנו תועלת – אין נפגעים! משום כך, מסמנים קשר כזה בתור יחסי (+ +). לפעמים השותפות חזקה כל כך, עד שהשותפים בה יכולים להתקיים רק יחד, ואינם יכולים לחיות בנפרד.
דוגמאות ליחסי הדדיות:
הפצת זרעים
יש בעלי חיים שמסייעים לצמחים להתרבות. הם מפזרים בשטח את הפרי והזרעים של הצמחים. ציפורים כמו בולבול אוכלות את הפרי העסיסי, והזרעים שבתוכו נופלים אל האדמה.
הצמחים מספקים לציפורים מקום מסתור, מקום מצוין לקינון ולגידול הגוזלים וגם אוצר, שערכו לא יסולא בפז: פֵּרות בולטים בצבעיהם, אדום, כתום או סגול כהה, עשירים בסוכר, בשומן ובמים. הציפורים מבחינות היטב בצבעים אלו, וכך הן מזהות את הפרי הבשל.
עונת ההבשלה של הפֵּרות העסיסיים היא הסתיו, בדיוק בתקופה שהציפורים הנודדות מגיעות לכאן מאירופה, בדרכן לאפריקה. כך מתקיים בטבע תזמון מושלם: רגע לפני שהן חוצות את המדבר בנדידתן דרומה, הציפורים המותשות נעצרות למנוחה ולהצטיידות בשומנים, בפחמימות ובמים. אלו מזומנים להן בשפע דרך הפֵּרות שזה עתה הבשילו. ואכן, נמצא שרוב הצמחים שפֵּרותיהם עסיסיים, מופצים על ידי ציפורי שיר נודדות.
כאשר הציפורים אוכלות את הפֵּרות, הן מספקות לצמחים שירות חשוב – הפצת הזרעים. במקרים רבים, הזרעים המוטלים על הקרקע זוכים גם לתוספת של חומרי דשן, הנמצאים בלשלשת הציפורים.
האבקת פרחים
צמחים ממינים רבים זקוקים לבעלי חיים, שמספקים להם שירותי הַאֲבָקָה, כלומר מעבירים את גרגרי האבקה של הצמחים מפרח לפרח. דבורים, פרפרים, חיפושיות ובעלי חיים אחרים, המבקרים את הצמחים, ניזונים מן הצוף המתוק ומן האבקה שבפרחים. בזמן שהם מגיעים אל הפרחים ומחפשים את המזון, גרגרי אבקה נדבקים לגופם, וכך הם עוברים מפרח לפרח. המאביקים של הצמחים מאפשרים לצמחים להתרבות, כי הם גורמים לפֵּרות ולזרעים להתפתח, ואחרי שהזרעים נופלים לאדמה הם נובטים וגדלים לצמחים חדשים.
פרפרים מאביקים פרחים
טפילות
יחסי גומלין מסוג טפילות הם יחסי גומלין בין שני יצורים ממינים שונים, שאחד השותפים – הטפיל – מפיק מהם תועלת, ובה בעת גורם נזק לשותף האחר – הפונדקאי. הטפיל אינו יכול להתקיים בלי הפונדקאי, כי הוא מתקיים בתוך גופו של הפונדקאי או צמוד אליו, ומקבל ממנו מזון או חומרים חיוניים אחרים. הטפיל מזיק לפונדקאי ועלול גם לגרום למותו. לכן מסמנים קשרי טפיל-פונדקאי בתור יחסי (+ -).
דוגמאות לטפילות בטבע:
צמחי כְּשׁוּת הם חסרי כלורופיל, ולכן אינם מסוגלים לייצר לעצמם מזון. כמו כן אין להם שורשים באדמה ועל כן אינם מסוגלים לקלוט מים ומלחים מן הקרקע. צמחי כשות נטפלים לצמח כלשהו וגבעוליהם הדקים והצהבהבים נכרכים על ענפי הצמח הפונדקאי. בעזרת שורשי יניקה מיוחדים הם יונקים מן הצמח הפונדקאי את חומרי המזון ואת המים הדרושים להם.
האדם למד לנצל את יחסי הטפילות לתועלתו, לדוגמה, להילחם במזיקים בעזרת הדברה ביולוגית.
דוגמה להדברה ביולוגית ברמת הנדיב:
בדיר של רמת הנדיב נוצרה בעיה של התרבות זבובים. נקבות הזבובים הטילו ביצים בזבל העזים, והרימות התפתחו בזבל והתגלמו בו. כאשר השלימו הזבובים את התפתחותם בגלמים, הם בקעו בהמוניהם, והיו מטרד לעזים וגם למבקרים ברמת הנדיב.
ברמת הנדיב החליטו להילחם בתופעה באמצעים שהשפעתם על הסביבה מזערית. אל הדיר הובאו צרעות, שהן טפילות של הזבובים. הצרעות הן קטנטנות ואינן מזיקות, לא לעזים ולא לאדם. הן מטילות את הביצים בתוך הגלמים של הזבובים, והרימות של הצרעות הבוקעות מן הביצים, ניזונות מן הגלמים ומחסלות אותם. כל צרעה מטילה ביצים בכ-200 גלמים של זבובים!
צרעות בוחנות גלמי זבובים צרעה מטילה ביצה בגולם (צינור ההטלה מסומן בחץ אדום)
וכך, במקום שיבקעו זבובים מן הגלמים, בוקעות מהם צרעות בוגרות, וכך מתחיל מחזור חדש של השמדת זבובים.
מחזור החיים של הזבובים והצרעות הטפיליות
נוסף על הצרעות הטפיליות, מגדלים בדיר גם תרנגולות, שאוכלות את הרימות לתאבון. ולכן, אם עדיין נותרים בדיר זבובים שמטילים ביצים ורימות בוקעות מהן, התרנגולות מסייעות גם הן להשמדת הרימות. במקרה הצורך, תולים גם מלכודות ריח מיוחדות, המושכות אליהן את הזבובים המתעופפים באוויר.
תחרות
למדתם שכל היצורים החיים זקוקים למשאבי הטבע בסביבת חייהם: לחומרים (מזון, חמצן, מים ועוד) וגם לאנרגיה (אור וחום). אך כאשר כמות המשאבים בסביבה מוגבלת, היצורים החיים מתחילים להתחרות זה בזה על השגת המשאבים השונים.
תחרות קיימת בין יצורים מאותו המין אשר חיים באותה האוכלוסייה (תחרות תוך-מינית). תחרות מתקיימת גם בין יצורים ממינים שונים, אשר חיים באותה הסביבה וצורכים משאבים דומים (תחרות בין-מינית). תחרות יכולה להתקיים בין בעלי חיים, בין צמחים ואפילו בין האדם לבין יצורים שונים. ביחסי תחרות, שני השותפים – המתחרים – נפגעים, ולכן מסמנים אותם בתור יחסי (- -).
דוגמאות לקשרי תחרות:
תחרות בין נבטים
במקרים רבים, זרעים של צמחים נופלים על הקרקע בקרבה רבה זה לזה ונובטים בצפיפות. בתהליך הגדילה של הנבטים הצפופים, מתחילה ביניהם תחרות על מקום לגדילת השורשים, על קליטה של מים מן האדמה, על המלחים וחומרי הדשן שבאדמה, על חשיפה לאור וכדומה. בשלב זה, כל הנבטים הצעירים נפגעים מן התחרות העזה.
נבטים
כעבור זמן מה, מקצת הצמחים הצעירים אינם עומדים בתחרות, והם מתנוונים ומתים.
הצמחים שהצליחו להשיג יותר נוטריינטים, אור ומים הם אלו שיתפתחו, יתחזקו ויגיעו לבגרות.
שימו לב למרבד הירוק של הצמחים, שנבטו אחרי השרֵפה הגדולה בכרמל. רק מקצת הנבטים יעמדו בהצלחה בתחרות ויגיעו לבגרות.
תחרות על אור
יש צמחים שגדלים מתחת לעצי החורש, אבל אין להן גזעים או גבעולים חזקים, שמאפשרים להם לעמוד זקופים. צמחים אלו נאלצים להישען ולטפס על עצי החורש, כדי להגיע אל אור השמש – אלו הם הצמחים המטפסים. לצמחים המטפסים יש אמצעים שונים, המאפשרים להם להיאחז בצמחים שהם מטפסים עליהם.
לדלעת הנחש יש קנוקנות מפותלות, הנכרכות סביב הענפים לקיסוסית הקוצנית יש קוצים מאונקלים, המאפשרים לה גבעולי השרביטן מצמיחים ענפים לצדדים, ונאחזים בין ענפי הצמח שהם נשענים עליו.
שהיא מטפסת עליהם. להיאחז בצמחים אחרים.
לפעמים ענפי הצמח המטפס מסתעפים מאוד, ומסתירים כמעט את כל האור מן הצמח שהמטפס נשען עליו. במקרה כזה, התחרות על האור היא קשה במיוחד.
עוד מידע על צמחים מטפסים ברמת הנדיב, ועל האמצעים שלהם להיאחז בצמחים אחרים, תמצאו בכרטיסיות מגוון המינים שבפארק הטבע.
תחרות על מאביקים
באביב, כשצמחים רבים פורחים, הם מתחרים ביניהם על משיכת בעלי החיים, המאביקים את הפרחים.
תחרות על ביקורי מאביקים
יש לך שאלה? נשמח לעזור
אולי יעניין אותך גם...
קיימות
לגלות את המקום
גן הדקלים
בגן הדקלים של רמת הנדיב נמצא אוסף של מכובד של מיני דקלים ודמויי דקלים. רובם המכריע הם צמחי תרבות, מתוכם רק התמר גדל בארץ.
איפה אוכלים
לאכול כאן
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.