לוף מנומר Arum dioscoridis

תפרחתו המיוחדת, הבולטת והקטיפתית של הלוף המנומר נראית למרחקים. היא מרשימה בזכות המתחל (עלה גדול העוטף את התפרחת), שצבע הרקע הירוק או הארגמני שלו מנומר (מכאן שמו) בכתמים ירוקים, חומים וארגמניים. השזרה (גבעול מעובה) המתנוססת במרכז המתחל מרשימה בצבע ארגמן קטיפתי. העלים של הלוף יוצאים מן הפקעת בצורת פגיון, הנפרש לעלה גדול ומרהיב.
מראהו של הצמח אמנם מרשים, אך ריחו אינו נעים! לריח זה יש תפקיד חשוב בהאבקה: הוא מושך חרקים מאביקים, בעיקר זבובים, אל ה”מלכודת” המיוחדת של הלוף. החרקים הנמשכים אל הריח, נכנסים אל “חדר”, שנמצא בתחתית התפרחת. שם פרחי הזכר ופרחי הנקבה, המחוברים (שזורים) לבסיס השזרה, “מחכים” למאביקים. זיפים מיוחדים גורמים לכליאת המאביקים בתוך ה”חדר”, עד שהם נובלים, והמאביקים חופשיים לצאת מ”הכלא” ולהתעופף אל הצמח הבא בתור, כדי להאביק אותו