בעשרות השנים האחרונות אורח החיים המערבי, הכולל שהייה במבנים וצפייה במסכים, הוביל להתרחקות וניתוק האדם מהטבע. מחקרים מראים כי אורח חיים זה תורם להשמנה, הפרעות קשב, בעיות מוטוריות, דיכאון ועוד. תופעות אלו קיבלו את השם “Nature deficit disorder” או “הפרעת החסך בטבע” (Maynard, 2007; Lindemann-Matthies & Knecht, 2011) .
החינוך במרחבים טבעיים מציע חיבור מחודש עם הסביבה ומענה, במסגרת החינוכית, לחסכים אלו. שהייה משותפת במרחב טבעי, חקר ולמידה במגוון תחומי דעת מאפשרים לא רק להיות בחיק הטבע אלא להיות קשוב אליו, לחוש את השקט והרוגע שהוא משרה ולהתפעם ממראותיו, ריחותיו, צליליו וטעמיו. אימוץ הסביבה הטבעית כמרחב למידה יעזור לילדים להרגיש קשר עמוק יותר אל הטבע, לאהוב אותו ולהרגיש שהוא חלק ממנו (מרגולין, 1947).