פעילויות ואירועים
פעילות אנושית הביאה לכך שמיני עופות פולשים ומתפרצים כמו המיינה המצויה, הדררה, העורבני, העורב האפור ואנפית הבקר הפכו לנפוצים יותר ויותר בנופי ארצנו. באמצעות ניטור, מחקר וממשק, מנסים ברמת הנדיב לעקוב אחר מגמות החלות באוכלוסייתם ולמצוא פתרונות לנזקים האקולוגיים הנגרמים על ידם
מינים פולשים מוגדרים כאורגניזמים אשר הרחיבו את תחום התפוצה הטבעי שלהם כתוצאה מפעילות אנושית, ובסביבה החדשה אליה הגיעו התרבו, התבססו והתפשטו.
בני האדם הביאו עמם מיני עופות לאיזורים חדשים כבר לפני אלפי שנים. עם זאת, בעשורים האחרונים תופעה זו התחזקה הן ברמה הגלובלית והן ברמה הארצית אצלנו בישראל, כתוצאה מסחר בבעלי חיים במסגרתו ציפורים נמכרות כחיות מחמד או לתצוגה בגני חיות. עבודה שנעשתה באוניברסיטת תל אביב מצאה ש-18 מיני עופות פולשים התבססו בישראל, כאשר רוב המינים הגיעו כתוצאה מסחר בבעלי חיים, ברחו מכלובים, התרבו, התבססו והתפשטו. בין המינים האלו נמצאים המיינה והדררה, שהופיעו גם בשטח רמת הנדיב בשני העשורים האחרונים.
בעוד שחסרות ראיות אמפיריות לכך שהדררה דוחקת עופות מקומיים וגורמת לנזקים אקולוגיים בנוסף לנזקים לחקלאות, המיינה ידועה כבר שנים בנזקים האקולוגיים שלה, וישנן עבודות רבות, מישראל ומהעולם, שהראו כי היא פוגעת במיני עופות מקומיים באמצעות תחרות על מזון ואתרי קינון, טריפה והעברת מחלות. בין השנים 2020-2022 נערך ברמת הנדיב ובאתרים נוספים בישראל מחקר יישומי אשר התמקד במיינה. מטרות המחקר היו סקירת השיטות הקיימות בעולם לצמצום שפע המיינות ובחינה יישומית של מספר שיטות על התנהגות המיינות והשפע שלהן בעונת הקינון.
המחקר מצא בין היתר כי שיטת לכידה שפותחה באוסטרליה עשויה להיות אפקטיבית לטווח של חודשים ולסייע בהסרה של מיינות מהשטח המוגן, וכי ממשק אינטנסיבי גורם לשינוי התנהגותי בקרב המיינות המתבטא בחששנות מוגברת. בעקבות המחקר נבנתה ברמת הנדיב תוכנית ממשק ייעודית למיינה המצויה אשר מיושמת אחת לשנה על ידי צוות הממשק במטרה לצמצם את נוכחות המיינה בשטח פארק הטבע.
מין מתפרץ הוא מין מקומי, סתגלתן אשר משגשג בסביבת האדם. חלק ממינים אלה הינם אוכלי כול, אשר הסתגלו לאכילת אשפה וניצול אזורים חקלאיים, ורובם אף אינטליגנטיים מאוד.
העורבני והעורב האפור הם שני מינים של בעלי כנף מקומיים אשר מקננים ברמת הנדיב והפכו בעשורים האחרונים למינים מתפרצים בישראל. בעוד שבעבר תפוצתם הייתה מוגבלת לחבל הים תיכוני בישראל, היום הם נפוצים גם בחבל המדברי.
ניתוח של השינויים בחברת העופות ברמת הנדיב בשני העשורים האחרונים (2004-2023) הראה עליה של 130% בשפע העורבים האפורים ועליה של 254% בשפע העורבנים.
התנודות באוכלוסיות אלה מנוטרות במסגרת סקר הקינון של רמת הנדיב, הנערך בפארק הטבע מדי 3 שנים החל משנת 2024. לגבי העורבנים והקשר שלהם להתפשטות אורנים וללחץ הטריפה על ציפורי השיר בפארק התבצע מחקר מעמיק.
מין מתפרץ נוסף אשר נוכח בשטח פארק הטבע אך אינו מקנן בו הוא אנפית הבקר. מחקר שבוצע ברמת הנדיב על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצא כי חברת הזוחלים המתקיימת ברמת הנדיב דלה באופן חריג יחסית לבתי גידול דומים בצפון הארץ, ככל הנראה עקב טריפה על ידי אנפיות בקר.
בעקבות המחקר נקט צוות פארק הטבע במספר מאמצים: לפני מספר חודשים החל ניטור קבוע של האנפיות בפארק על מנת לעקוב אחר שינויים באוכלוסייתן, ובימים אלה (קיץ 2024) נעשים ניסיונות למשדר מספר פרטים של אנפיות כדי להבין את דפוסי התנועה שלהן ואת המיקום המדוייק של מושבות הקינון שלהן.
יש לך שאלה? נשמח לעזור
פעילות ענפה מתקיימת ברמת הנדיב סביב האדם וחיבורו לטבע ולסביבה.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בגינון, בחינוך לקיימות של הדור הצעירו ואירועים המתחשבים בסביבה ותורמים לרווחה ובריאות הקהל.
חלק מקטע מספר 16 בשביל ישראל, מהר חורשן לג’סר א-זרקא, עובר בשטח רמת הנדיב. אורך הקטע בתחומי רמת הנדיב הינו 3.5 ק”מ .
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.
